הישגי המשרד בחוק ההסדרים: קידום חוק פסולת בנייה לישראל; תעריף חשמל למתקני טיפול בפסולת, קידום הרישוי הסביבתי, שמירה על האינטרס הסביבתי בחוק אוויר נקי בכל הקשור לתחנות כוח מזהמות; מניעת חריגות קיצוניות מערכי הרעש המותרים בתשתיות

הישגי המשרד בחוק ההסדרים: קידום חוק פסולת בנייה לישראל; תעריף חשמל למתקני טיפול בפסולת, קידום הרישוי הסביבתי, שמירה על האינטרס הסביבתי בחוק אוויר נקי בכל הקשור לתחנות כוח מזהמות; מניעת חריגות קיצוניות מערכי הרעש המותרים בתשתיות

קידום חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה: אחרי שנים שבהן לא קודמה חקיקה באחד הנושאים הבוערים בתחום הפסולת בישראל – פסולת בנייה. החקיקה שאותה מקדם המשרד, עברה קריאה ראשונה בשנת 2018, והליך החקיקה שלה הופסק בשנים האחרונות. כעת, המשרד ימשיך את קידום החקיקה לקריאה ראשונה על פי החלטת הממשלה הנלווית לתקציב המדינה. מטרת החקיקה היא להסדיר את תחום פסולת הבנייה באופן מקיף ויסודי, ולמנוע את אחת הבעיות הקשות בתחום הסביבתי כיום. בעיה הנובעת בעיקרה מהשלכות רחבות של פסולת בנייה ברשות הרבים, המוערכות ביותר ממיליון טונות לשנה (ראו הרחבה בנפרד).

תמיכה במתקני טיפול בפסולת באמצעות תעריף חשמל: המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ורשות החשמל סיכמו במסגרת החלטות הממשלה הנלוות לתקציב המדינה, על הקמת מנגנון לתמיכה במתקני טיפול בפסולת באמצעות תעריף החשמל. במסגרת המנגנון, יתמוך המשרד להגנת הסביבה במתקני טיפול בפסולת המייצרים חשמל, דוגמת מתקנים המייצרים ביוגז ומתקני השבת אנרגיה מפסולת. התמיכה תינתן באמצעות תשלום פרמיה ליחידת אנרגיה מיוצרת, אשר תשקף את התועלת הסביבתית למשק הטיפול בפסולת. פרמיה זו תינתן, בנוסף לאפשרות של היזם למכור את החשמל במסגרת האסדרה התחרותית למכירת חשמל מספקים פרטיים, כפי שצוין בהחלטת רשות החשמל – מודל שוק למתקני ייצור ואגירה המחוברים או משולבים ברשת החלוקה (ראו הרחבה בנפרד).

חוק אוויר נקי: בחוק ההסדרים שאושר הבוקר נכללת החלטה לביצוע תיקון לחוק אוויר נקי אשר יכפיף את חברת נגה שבידה רישיון לניהול מערכת החשמל לחוק אוויר נקי. מנהל המערכת יוכל להורות לתחנות כח לפעול לזמן מוגבל במצבי חירום וחשש לאספקת חשמל, שלא בהתאם למגבלות משך הפעלה שקבע הממונה בהיתרי הפליטה לאוויר. החברה תידרש לבחון חלופות אשר ימנעו מצבים אלה ושר האנרגיה יידרש להצדיק את הצורך בהפעלה החריגה. ההסדר שהושג בהסכמה שונה משמעותית מההצעה מרחיקת הלכת שהוצגה מלכתחילה ומהווה איזון בין הצורך לספק חשמל לצמצום ומניעת זיהום אוויר ופגיעה בבריאות הציבור והסביבה.

קידום הרישוי הסביבתי במדינת ישראל: קפיצת מדרגה ברפורמה של המשרד להגנת הסביבה ברישוי הסביבתי, עם היתר אחד לכל מפעל במקום שלושה. תועלת משקית של חצי מיליארד שקל בשנה ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, וכן דחיפת התעשייה לביצוע השקעות סביבתיות יעילות יותר. להרחבה.

חיוב בניינים חדשים בהתקנת מערכת ייצור לאנרגיה מתחדשת: בפרק התשתיות הלאומיות בחוק ההסדרים נכללת בתום מו"מ עם המשרד להגנת הסביבה ובדחיפתו, בשיתוף עם משרד האנרגיה, הצעה לתקן את תקנות התכנון והבניה (תכן הבנייה)(בנייה בת קיימה), התש"ף-2020, כך שכל בניין חדש שאינו למגורים יידרש להתקין מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת לשימוש הבניין. בהצעה המקורית בטיוטת הצעות ההחלטה לא נכללה חובה זו. המשרד עמד על כך, כדי לקדם באופן משמעותי הקמה ופריסה של מתקנים לייצור אנרגיה ירוקה. המשרד הוביל תיקון זה, שמטרתו לצמצם את זיהום האוויר ממתקני ייצור מזהמים ובנוסף יצמצם את פליטות גזי החממה כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים.

חוק אוויר נקי: בטיוטות שהועברו למשרד מלכתחילה ונכללו בחוברת שפורסמה גם היום, נכללת הצעה מרחיקת לכת שתאפשר הפעלה חריגה של תחנות הכוח המזהמות ביותר, בניגוד להיתר שניתן על ידי הממונה לפי חוק אוויר נקי במשרד. על פי הטיוטה שהועברה, חברת נגה, המשמשת כבעלת רישיון לניהול המערכת על פי חוק משק החשמל, תהיה רשאית להורות לתחנת כוח לפעול בניגוד לתנאי היתר הפליטה באופן שעלול לגרום לזיהום אוויר, לפגיעה בציבור ובסביבה. המשרד להגנת הסביבה התנגד נחרצות להצעה זו. בעקבות שיח שהתקיים, גובש מתווה מאוזן, שייתן מענה למצבים בהם צפויה פגיעה באספקת החשמל, בכפוף להסדרים סביבתיים מוסכמים, וכן למנגנוני אישור, בקרה ואכיפה. הכול כדי להגן על מכלול האינטרסים הציבוריים והסביבתיים.

רעש בתשתיות לאומיות: בטיוטות הראשונות שהועברו למשרד להגנת הסביבה, הציע משרד האוצר לאשר חריגות קיצוניות מערכי הרעש המותרים, באופן שלהערכת הגורמים המקצועיים במשרד צפוי היה להביא לפגיעה בריאותית של ממש בתושבים שיהיו חשופים לרעש בשעות היום והלילה. גורמי המקצוע במשרד התנגדו באופן נחרץ להצעה זו, הן במישור המקצועי והן במישור המשפטי. בשיח שהתקיים מול משרד האוצר, קיבלו גורמי האוצר את הערות המשרד והכניסו שינויים רבים בהצעה, על מנת להבטיח כי יינקטו אמצעים משמעותיים להפחתת החשיפה של תושבים לרעש, ובמקביל לאפשר ביצוע עבודות תשתית לאומית באופן יעיל. בנוסף, הטיוטה שפורסמה כללה פגיעה בסמכות המשרד להוציא צווים מנהליים למניעת מפגעים סביבתיים, לרבות צו למניעת מפגעי רעש. הצעה זו, ככל שהייתה מאושרת בנוסח שהוצע, הייתה מונעת מהמשרד להפעיל את סמכויותיו על מנת להגן על הציבור. בשיח שהתקיים התקבלה לבסוף עמדת המשרד, כך שההחלטה בדבר הוצאת צו תהיה בידי גורמי המשרד, אשר מטבע הדברים יתייעצו עם הגורם הממשלתי הרלוונטי.

 יועצים סביבתיים: בהתאם לטיוטות שפורסמו, בכוונת משרד האוצר ומנהל התכנון לקדם מהלך קיצוני שיביא להחלשת השיקולים הסביבתיים והמידע הסביבתי בהליכי התכנון. כיום היועצים הסביבתיים ברוב מוסדות התכנון הם עובדי המשרד להגנת הסביבה, אשר מתבססים על התשתית המקצועית והמדיניות הסביבתית הכוללת של המשרד באופן שמאפשר בחינה מעמיקה של ההשלכות הסביבתיות בתוכניות, ובנוסף, מאפשר את הנגשת המידע לציבור באופן ברור ומפורט. הפרטת הייעוץ הסביבתי תחליש את מנגנוני הבחינה ובהכרח גם תפגע בהיקף המידע שיוצג לציבור ושיהיה בידי מוסד התכנון, כך שאיכות ההחלטות בהליכי התכנון תיפגע באופן אקוטי. להערכת גורמי המשרד משמעות המהלך היא בכייה לדורות. גורמי המשרד לא יוכלו להסכים למהלך זה, ויוסיפו לפעול מול גורמי האוצר למציאת פתרונות חלופיים.

משק חשמל מבוזר: הפחתת פליטות מגנרטורים: כיום חוק התכנון והבנייה קובע כי בבניינים רבי קומות קיימת חובה להתקין גנרטור לאספקת אנרגיה למבנה בעת חירום. גנרטור הוא תשתית המבוססת על דלק פוסילי מזהם והוא מייצר רעש. בעקבות בקשת המשרד להגנת הסביבה נכנס לחוק הסדרים סעיף שקובע כי תתבצע בחינה לקידום תקנות הנמצאות בסמכות שר הפנים, שיאפשרו להתקין מערכת חלופית לאספקת חשמל בחירום, לרבות ממערכת אגירה, מבלי לחייב בגנרטור מזהם ומרעיש. כך תקודם מערכת חשמל מבוזרת לאספקת חשמל המתבססת, בין היתר, על אנרגיות מתחדשות.