תקציב משרד האנרגיה יעמוד בשנים 2024-2023 על 1.38 מיליארד שקל – עלייה של כ-20% בתקציב המשרד לעומת השנים 2022-2021. עלייה זו משקפת את הצורך בקידום משק החשמל בישראל, לאחר שנים שבהן פרויקטים רבים להקמת תחנות כוח התעכבו, על אף הביקוש הגובר לחשמל.
על פי חוק ההסדרים והתקציב שאושרו בממשלה, 206 מיליון שקל מתקציב משרד האנרגיה יושקעו בעידוד מעבר לאנרגיות מתחדשות. במקביל ישקיע המשרד 300 מיליון שקל ברשת ביטחון לחיבור מפעלים לגז טבעי
תקציב משרד האנרגיה יעמוד בשנים 2024-2023 על 1.38 מיליארד שקל – עלייה של כ-20% בתקציב המשרד לעומת השנים 2022-2021. עלייה זו משקפת את הצורך בקידום משק החשמל בישראל, לאחר שנים שבהן פרויקטים רבים להקמת תחנות כוח התעכבו, על אף הביקוש הגובר לחשמל.
תקציב 2023-2024 במשק האנרגיה: השקעה בביטחון אנרגטי, באנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות, תחבורה חשמלית, מחקר ופיתוח, מימן ורשת ביטחון לרשת הגז הטבעי
תקציב משרד האנרגיה והתשתיות לשנים 2023-2024 יעמוד על סכום חסר תקדים בגובה של כ- 1,380 מיליארד ₪, ויכלול השקעה מאסיבית באנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות, תחבורה חשמלית, מחקר ופיתוח, מימן והאצת החלוקה ברשת הגז הטבעי.
*אנרגיה מקיימת בשלטון המקומי והשטח הבנוי*
משרד האנרגיה והתשתיות יקצה בשנתיים הקרובות 206 מיליון ₪ למעבר לאנרגיה מקיימת בשלטון המקומי. התקציב משקף את התפיסה במשרד הרואה בשלטון המקומי שחקן מרכזי ושותף מלא בהשגת היעדים הלאומיים להתייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות גזי חממה.
התקציב יופנה לכתיבת תוכניות פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות, הכוללות, בין היתר, התייעלות באנרגיה, תחבורה חשמלית, ביזור וגיוון מקורות האנרגיה ומעבר לייצור אנרגיה מקיימת. בנוסף התקציב יופנה לטובת יישום פרויקטים לאנרגיה מקיימת בנכסי הרשות בכלל המגזרים.
המשרד גם יתמוך בכתיבת תוכניות אסטרטגיות להגדלת קיבולת ההשנאה בשטחי הרשויות המקומיות בשיתוף חברת החשמל, וכן יסייע במימון כוח אדם מקצועי בתחום האנרגיה, הן באשכולות האזוריים והן ברשויות עצמן.
עוד במסגרת הסיכום התקציבי, ירחיב משרד האנרגיה והתשתיות את התמיכות בפרוייקטי "אימפקט" בהם יעודדו הרשויות המקומיות מעבר לאנרגיה מקיימת במגזרים הלא רשותיים – כלומר, המסחרי, התעשייתי והביתי. כך למשל, יוכלו הרשויות המקומיות לקדם יוזמות של אנרגיה קהילתית, הכנת תוכנית אב לתחבורה חשמלית, הקמת מרכז ייעוץ להפחתת צריכת אנרגיה בעסקים ברשות המקומית, וכו'.
*רכב חשמלי*
משרד האנרגיה והתשתיות ימשיך גם בתקציב 2023-2024 להסדיר את מכלול הנושאים הדרושים על מנת לייצר את התנאים האופטימליים לפיתוח שוק כלי הרכב החשמליים בישראל, תוך הסרת חסמים והאצת הקמת תשתית הטעינה.
במסגרת הסיכום התקציבי, יעמיד המשרד, בשיתוף משרד האוצר, תקציב בגובה של כ- 67 מיליון ₪ להקמת תשתיות טעינה. זאת, על בסיס עבודה מקיפה לבדיקה של היקף תשתיות הטעינה הנדרשות בישראל על מנת להיערך לחדירת כלי הרכב החשמליים לישראל עד שנת 2030, ממנה עולה כי ישראל תידרש להשקעה תקציבית של 428 מיליון ₪ עד לשנה זו. העבודה, יש לציין, התבססה על לימוד מעמיק של תוכנית ההיערכות האירופית לחדירת כלי הרכב החשמלי לשוק, תוך התאמתה לישראל במספר היבטים ייחודים, כמו צפיפות, גודש, אופי הבנייה, דפוסי שימוש ועוד.
במסגרת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב, מקדם המשרד שורה של רפורמות שמטרתן להקל ולהסיר חסמים בכניסת הרכב החשמלי לישראל, כמו תיקון חוק המקרקעין, המסדיר את מערך החובות והזכויות של הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים, הסדרת תשלומי הארנונה לעמדות טעינה באופן אחיד לכלל הרשויות המקומיות, כך שלא יהווה חסם כלכלי להקמת העמדות במרחב הציבורי, וקידום של תקנות המחייבות כל בנייה חדשה, ולא רק למגורים, להכין תשתית חשמל שתספיק לקליטה של רכב חשמלי.
*השקעה במו"פ*
יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות תשקיע בשנתיים הקרובות יותר מ- 125 מיליון ₪ במחקר ופיתוח, שיסייע לישראל לעבור למשק אנרגיה נקי ונטול פליטות.
סכום של 7 מיליון ₪ יוקצו לצורך קידום אנרגיות מתחדשות בים, באמצעות סקר אסטרטגי סביבתי לבחינת האפשרות לייצור אנרגיה מרוח, גלים ושמש במים הכלכליים של ישראל. עוד במסגרת הסיכום התקציבי, 10 מיליון ₪ יופנו לצרכי סקירה ואפיון האפשרויות לשימוש נרחב בתת הקרקע בישראל, כמו הטמנת פחמן דו חמצני, אגירת גז טבעי, אגירה של אוויר דחוס לייצור חשמל, אגירה של מימן, וייצור חשמל מחום במעמקי האדמה.
עוד במסגרת התקציב 108 מיליון ₪ יוקצו לתמיכה בפיתוח של טכנולוגיות ישראליות ויישום פיילוטים שיובילו משק אנרגיה חדשני בישראל וכן לתמיכה במחקרים יישומיים באקדמיה הישראלית, שהיא המקור והבסיס לחדשנות הטכנולוגית הישראלית.
מחקרים כאלה, יש לציין, כבר הביאו לפיתוחים פורצי דרך בתחום המימן (חברת H2pro), האגירה (חברת פינרג'י) וייצור חשמל מהשמש.
בנוסף, במסגרת פעילות המשרד לקידום משק אנרגיה דל פליטות באמצעות מימן, פועל המשרד להערך כבר כעת לשילובו של מימן במשק האנרגיה הישראלי. זאת, תוך השקעה במחקר ובפיתוח ובהיערכות משק התחבורה, וכן קידום של תשתיות המרוכזות בפארק מימן.
על כן, במסגרת הסיכום התקציבי, הוחלט להשקיע כ 20 מיליון שקל בהקמת תחנת תדלוק ותמיכה במשאיות מימן וכן במימון ממשלתי ראשוני להאב מימן – אזור גיאוגרפי מוגדר, אשר מכסה חלק משמעותי של שרשרת הערך של המימן – מטכנולוגיית הייצור שלו, דרך הובלה, תחבורה, אחסון ועד לשימוש בסקטורים השונים, כמו תעשייה, תחבורה ואגירת אנרגיה במשק החשמל. חלק חשוב בפארק יהיו מחקרים מתקדמים לניצול אנרגיית השמש ומחקרים לפתרון האתגרים הקשורים בשימוש במימן שיוכלו לשלב את תוצריהם בהדגמות בשטח. כיום בעולם יש למעלה מ-30 פארקי מימן בשלבי הקמה, רובם באירופה, כאשר עלות הקמת הפארק תתחלק בין ההשקעה הממשלתית לשותפים נוספים.
*גז טבעי*
במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2023 ועל מנת לקדם את פריסת חלוקת הגז הטבעי, יוקצו 300 מלש"ח לטובת הקמת רשת ביטחון כנגד הסיכונים הקיימים במודל הכלכלי הנוכחי. תקציב זה יחד עם יצירת וודאות בנוגע לערך הנכסים של חברות החלוקה צפויים לקדם משמעותית את פרישת רשת החלוקה.
בנוסף יוקצו 30 מלשח שישמשו כסיוע לצרכנים להסבת מתקנים לגז טבעי.
לצד זה, מקדמת רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות תיקון חוק אשר מטרתו לפשט את התהליך הסטטוטורי הנדרש לטובת חיבור צרכנים קרובים לרשת הגז הטבעי ובכך לאפשר חיבור צרכנים באופן מהיר יותר לרשת החלוקה.
קידום נושאים אלו בחוק ההסדרים לשנת 2023, יחד עם ביצוע אכיפה במקטע החלוקה, יחזקו מקטע זה, כך שיתאפשר להגדיל באופן משמעותי את מספר הצרכנים המחוברים לרשת שיוכלו להחליף את הדלקים איתם הם משתמשים כיום בגז טבעי.
*בטחון אנרגטי*
המשרד סיכם על קבלת הקצאה כספית, אשר תאפשר את הקמת המתקן הראשון מתוך 3 מתקנים אותם יש לקדם לצורך השלמת הערכות משק הגז הביתי למצבי משבר וכן תאפשר לקדם את הערכות המשק להפסקת פעילות הזיקוק בחיפה, אשר נדרש, בין היתר, על רקע מחויבות המשרד להחלטת הממשלה על פינוי בזן.
בנוסף ישקיע המשרד בהקלת בירוקטיה ופיתוח מערכות מחשוב, השתתפות בקופ28 ובפורמים בינלאומיים נוספים, ביצור יכולות הסייבר של משק האנרגיה, העמקת היכולות ההנדסיות בתחום הגז הטבעי וכיו"ב.
*כל אלה מצטרפים להשגים שהשיג המשרד במסגרת חוק ההסדרים ובהם*
*רכב חשמלי:*
משרד האנרגיה יכין תוכנית רב שנתית לפריסת עמדות טעינה במרחב הציבורי
- אסדרת נושא הקמת עמדות הטעינה בבתים משותפים (דרך חוק המקרקעין)
- על מנת לוודא אספקת חשמל תקינה לעמדות טעינה בתוך הערים – שדרוג רשת חלוקת החשמל באמצעות הקלה על הקמת שנאים
- הסדרת נושא גביית הארנונה לעמדות טעינה
°הקלה על הקמת עמדות טעינה בדרכים ראשיות, בינעירוניות
*אנרגיות מתחדשות:*
- משרד האנרגיה יהיה מעורב בקביעת היעדים השנתיים למינהל התכנון לאישור תוכניות לייצור אנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה (יחד עם משרדי הפנים ואוצר)
- משרד האנרגיה יקבע יחד עם משרדי השיכון והאוצר יעדים שנתיים לרשות מקרקעי ישראל בתחום עסקאות של ייצור אנרגיה. (כמה קרקעות צריכים לשווק בכל שנה על מנת לעמוד ביעדי הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת)
- הסדרה כוללת לתחום האגרו וולטאי – נקבעו התנאים לקידום הנושא על מנת למנוע עיכובים וחסמים:
- הקלה על הקמת קירויים סולארים (גם בהיתרים וגם באגרות) כלומר יהיה זול יותר להקים.
- הקלה בהקמת מתקנים פוטווולטאים על גגות, כך שגם מתקנים גבוהים יוכלו לקום ללא היתר (עד היום היה אפשר רק עד גובה מעקה הגג)
- חיוב להקמת מתקנים פוטווולטאים על בניינים חדשים שאינם למגורים
- חובת הכנה למתקן פוטו וולטאי על כל בניין חדש שמוקם בישראל
°הקלה על הקמת מתקנים פוטווולטאים, בשטחים כלואים במחלפים.