מספר גדול של תושבים ופעילים הפגינו אמש בתל אביב נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן תחת הסיסמה: "שומרים על הכנרת והגולן מתעשיית נפט מסוכנת". חברת הקידוחים אפק בתגובה: "רשות המים מפקחת על הפרויקט והם לא יאשרו פגיעה באקוויפר או בכנרת"

החזית הצפונית מתחממת: תושבי רמת הגולן מפגינים וחברת אפק מגיבה לטענות

מספר גדול של תושבים מהמרכז והצפון ופעילי מגמה ירוקה הפגינו אמש בתל אביב נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן תחת הסיסמה: "שומרים על הכנרת והגולן מתעשיית נפט מסוכנת". חברת הקידוחים אפק בתגובה: "רשות המים מפקחת על הפרויקט והם לא יאשרו פגיעה באקוויפר או בכנרת"

ההפגנה אמש באה בעקבות תחילת הקידוחים לחיפוש נפט בחודש שעבר, באתר הראשון מבין עשרה שאושרו לחברת "אפק", ליד הישוב נטור בדרום רמת הגולן. לאחר שאתמול פורסם באתר תשתיות ראיון עם שתיים ממובילות מאבק התושבים נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן, גלי פוקס ואור בומץ, היום בוחרת חברת אפק להגיב על הדברים.

על הטענות כי יש מפגעים סביבתיים בקידוחי הניסיון אמרה חברת אפק כי "המשרד להגנת הסביבה מפקח על העבודות ברמה היומיומית מבחינת איכות הסביבה ואין שום מפגע סביבתי כפי שנטען. אנו הצבנו לעצמנו לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר מאלו שקבעה המדינה, כך שטענה זו היא פשוט לא אמת".

על כך שיהיו 1000 קידוחים על שטח של 400 קמ"ר הגיבה אפק: "זוהי טענה מופרכת, ואנו מדברים על 10 קידוחי חיפוש ולא 1000. לגבי ההפקה המסחרית- אנו נמצאים בשלב מאוד ראשוני של פעולות החיפוש.  רק בתום קידוחי החיפוש נוכל לקבוע האם בגולן מאגר נפט גדול אם בכלל".

על הפגיעה באקוויפרים ובכנרת הגיבה אפק: "רשות המים מפקחת על הפרויקט והם לא יאשרו פגיעה באקוויפר או בכנרת. הכל נעשה בצורה אחראית ומדודה תוך פיקוח הדוק מאוד. פקחים של רשות המים מגיעים לאתר העבודה ובוחנים כל צעד".

בכתבה טענו המרואינות כי המספרים של הנפט שטמון בקרקע הם הרבה פחות גבוהים ממה שחברת אפק אומרת, על כך אפק הגיבה כי "הגיאולוגים שלנו מעריכים כי באזור מאגר נפט גדול. מדובר בהערכות בלבד ועד שלא נסיים את פעולות החיפוש לא נדע.  טרם הומצאה הטכנולוגיה המאפשרת גילוי נפט ללא ביצוע קידוחי סקר בקרקע".

עוד אמרו המרואינות כי המשקיעים קיבלו מסרים של ציונות ועצמאות אנרגטית ובמציאות אנחנו סבורים שמסתירים מהם את האמת, אפק הגיבה: "אזרחי מדינת ישראל צורכים מדי יום כ-300 אלף חביות נפט ביום. כל תצרוכת הנפט שלנו מיובאת ממדינות זרות דוגמת אזרבייג'אן ומועברת אלינו דרך טורקיה. לעובדות אלה משמעויות בטחוניות וכלכליות כאחד. לא רק שאנו עלולים למצוא עצמינו יום אחד במשבר אנרגיה אמיתי, כל התמלוגים על הנפט מגיעים לאזרחים זרים במקום לאזרחי מדינת ישראל- חוק שישנסקי מבטיח שכ-60% מרווחי הנפט יועברו לקופת המדינה ויושקעו אך ורק במטרות חברתיות- כלכליות".

עוד טענו המרואינות כי הסיכון שעומד על הפרק לא מדובר מספיק, ועל כך אפק אמרה כי "במשך למעלה משנה נכתב מסמך סביבתי מפורט שענה לכל הדרישות הסביבתיות שהציבה המדינה בנוסף הועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון שמעה 900 התנגדויות ולאחר דיון מעמיק החליטה לאשר לחברת אפק לבצע את קידוחי החיפוש. גם כשהנושא הגיע לבג"ץ שלושה שופטי בית משפט עליון מחקו את העתירות וקבעו גם הם כי אין כל סכנה בקידוח ואישרו לחברה להתחיל את קידוחי החיפוש.".

לגבי הפראקינג, נטען על ידי המרואיינות כי החברה אומרת שהיא לא בטוחה באיזה טכנולוגיה ישתמשו אבל כולם יודעים שמדובר בטכנולוגיית הפראקינג שהיא לא קונבנציונלית ולאט לאט בעולם אוסרים אותה, על כך הגיבה אפק: " כפי שהסברנו- החברה נמצאת כרגע בשלב קידוחי החיפוש, אשר מטרתם להוכיח האם בגולן קיים מאגר נפט. רק בתום הליך זה נדע האם קיין נפט ומהי שיטת ההפקה הדרושה. כאמור, טרם הומצאה הטכנולוגיה המאפשר גילוי נפט ללא ביצוע קידוח חיפוש. לאור זאת כל אמירה אחרת היא בגדר הטעייה".

לבסוף, על הטענה כי כל מרקם החיים ברמת הגולן הולך להשתנות, הגיבה אפק כי "הקידוח הוא זמני למשך 3 חודשים הועדה המחוזית קבעה כי לא תיהיה פגיעה באיכות החיים".

כזכור, קידוחי הניסיון אושרו בוועדה המחוזית מחוז צפון ביולי 2014. בתחילת ספטמבר עתרו 'אדם טבע ודין' ותושבי הגולן לבג"צ נגד הקידוחים, ובפסק הדין נקבע שהמעבר מניסיון להפקה יותנה באישור, ולא רק בהגשה, של תכנית מוסדרת להפקה למוסדות התכנון. על פי ארגון מאבק התושבים, מחוות דעת מקצועיות שהוגשו עולה כי הפקת הנפט תהא בהכרח 'הפקה בלתי קונבנציונלית', הכרוכה במספר רב של קידוחים ומחייבת פעולות אינטנסיביות לדחיקת הנפט באמצעות הזרקת נוזלים וגזים. עוד נאמר כי עקב הסמיכות לאקוויפרים פעילים מדובר במרחב בעל רגישות גבוהה ביותר, וסביר שלא ניתן יהיה למנוע זליגה של חומרים מסוכנים לכנרת.

יונתן בירד, יוזם ההפגנה אתמול, אומר: "בחברת "אפק" נוהגים להדגיש כי מדובר בקידוחי ניסיון נטולי סיכון, בעוד שהדליפות בקידוח הניסיון "מגד 6" שבאזור המרכז, הדגימו שלא כך הדבר. מעבר לכך, אין שום היגיון בחיפוש נפט באזור שמלכתחילה נקבע כי יהיה מסוכן להפיק בו נפט, שהרי הוא מכיל את מקורות המים של הכנרת. מדובר בלא פחות מטירוף, שהרי מספיקה תקלה אחת בצינור נפט או תאונה של משאית נפט אחת בשיפועים של רמת הגולן כדי שנקבל את האסון בערבה באחד ממאגרי המים החשובים של ישראל. כשבחברת "אפק" מדברים על הכסף שיזרום לקופת המדינה, עלינו לשאול את עצמנו: האם לכנרת שלנו יש מחיר? כשהם טוענים שיביאו "עצמאות אנרגטית" לישראל, אני תמה איך באותו הזמן שבו ישראל ויתרה על חלק גדול מהגז שהתגלה בשטחה עוד טרם הוצא מן האדמה, היא לפתע משוועת לאנרגיה עד כדי סיכון של הכנרת, ברגע שתאגיד נפט אמריקאי נכנס לזירה? לראייתי, על אזרחי ישראל לצאת לרחוב עכשיו ומיד ולהתנגד בתוקף להמשך הקידוחים בגולן לפני שיהיה כאן אסון".

מהמטה לעצירת קידוחי הנפט נמסר כי: "החברה טוענת שניתנו לה כל האישורים כדי לקדוח, ולא מציינת את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה הביע התנגדות נחרצת הן לקידוחי הניסיון והן להפקה בהמשך, תחת הטענה כי יש לפעול על פי עקרון "הזהירות המונעת" על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לסביבה. בתוך הגולן ישנם תושבים רבים המודאגים מהשפעת הקידוחים על חייהם, ומאז התחיל הקידוח הראשון ישנה התעוררות בעקבות הרעש, המפגע הנופי ותנועת כלי הרכב הכבדים שהם סימן לבאות. אנו חוששים מחוסר האונים של הציבור וארגוני הסביבה אל מול חוק הנפט המקנה ליזמים חופש פעולה רחב בשטח, אשר יכול להוביל להקמת מאות אתרי קידוח שיסכנו את מי התהום והכנרת, האוויר, החי והצומח ואת חיי התושבים".

המטה לעצירת קידוחי הנפט עומד בחזית קואליציה רחבה של ארגונים ומשרדים המתנגדים נחרצות לקידוחים: המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, גרינפיס, מגמה ירוקה ותנועת המושבים.

[wysija_form id="4"]