פרופסור בריאן אוונס מאוניברסיטת קרטין האוסטרלית סבור כי מבחינה טכנולוגית על ישראל לטפל בגז במים. "מערכות הגיבוי שלנו נמצאות אף הן בתוך המים", אמר לתשתיות

פרופסור מאוסטרליה לישראלים: העולם עובר לטיפול מלא בגז הטבעי בתוך המים

בתמונה: פרופסור בריאן אוונס, אוניברסיטת Curtin, אוסטרליה, בוועידת גזטק ישראל. צילום: גונן גלין

פרופסור בריאן אוונס מאוניברסיטת קורטין האוסטרלית סבור כי מבחינה טכנולוגית על ישראל לטפל בגז במים. "מערכות הגיבוי שלנו נמצאות אף הן בתוך המים", ענה ל"תשתיות" כאשר נשאל האם לדעתו על ישראל להקים, לכל הפחות, מתקני גיבוי לטיפול בגז הטבעי, על היבשה. אוונס טוען שגם ענקית האנרגיה וודסייד, שרכשה לא מכבר 25% מן הזכויות במאגר "לוויתן", הולכת לכיוון של טיפול מלא בגז בתוך המים העמוקים.

בסדנת מומחה, במסגרת ועידת GASTECH ISRAEL 2014  שנערכה השבוע בסינמטק בתל אביב ביוזמת ובביצוע פורטל 'תשתיות' ובשיתוף משרד המסחר האמריקני ונציבות הסחר האוסטרלית, התייחס פרופ' בריאן אוונס, לפעילותה של אוסטרליה בתחום הגז לאורך השנים.

אוונס, מהנדס חשמל בהכשרתו, ניהל בעברו את מחלקת הנדסת נפט, ואת מחלקת חקר הגאופיסיקה באוניברסיטת Curtin וכיום מכהן כדירקטור מחלקת הנדסת נפט ויוזמות הכשרה ומו"פ בנפט וגז, באוניברסיטת Curtin.

"בעיר פרת' שבאוסטרליה, שהינה אחת מעשר הערים בעלות איכות החיים הגבוהה ביותר בעולם, משתמשת כל תעשיית האוטובוסים ב-CNG", פתח אוונס את דבריו. עתודות הגז הטבעי באוסטרליה מוערכות בכ-3,921 BCM (לשם השוואה, כמות הגז הטבעי המוערכת בישראל עומדת על כ-900 BCM בסבירות של 50%).

אוונס תיאר את ההסטוריה בתחום חקר הנפט והגז באוסטרליה: ב-1907 נחפרה באר הנפט הראשונה בעיר אלבני, וב-1924 התגלה שדה הנפט הראשון. ב-1964 החלה קבוצת וואפט בקידוח המסחרי הראשון באי בארוו, שהינו שדה הנפט הגדול ביותר באוסטרליה. בהמשך חברות גז גדולות נוספות גילו מאגרים נוספים והחלו בהם עבודות קידוח.

ב-1987 בוצעו עבודות הקידוח הימי הראשונות על ידי חברת וודסייד במדף הצפון מערבי באוסטרליה, ולאחר מכן פיתחה וודסייד את מפעל הגז קרטא המספק גז לשימוש ביתי. וודסייד אף סייעה בפיתוח הכשרות TAFE  (הכשרות טכניות). בשנה זו גם הוקמה המחלקה להנדסת נפט באוניברסיטת קרטין.

ב-2005 נוסד הארגון הלאומי לבטיחות בנפט וגז בקידוחים ימיים (NOPSA), וב-2012 הוא הפך ל-NOPSEMA, ובכך הפך לרגולטור בנושאי גהות, בטיחות, שלמות בארות וניהול סביבה בכל הנוגע לקידוחים שאינם ביבשה.

ב-2013 השיקה חברת "של" את הקונספט של מתקני ציפה לגז טבעי נוזלי (FLNG) באמצעות מתקן פרלוד, ואוניברסיטת קרטין חתמה על שיתוף פעולה עימה להכשרת מהנדסי נפט וכימיקלים עבורה. בשנה זו גם נפתח המרכז האוסטרלי להכשרה בנושאי אנרגיה ותהליכים (ACEPT) הראשון בפרת' על-ידי חברת GE (ג'נראל אלקטריק), לאור התחזיות כי צפון מערב אוסטרליה תזדקק לכ-70,000 עובדים מיומנים בחמישים השנים הקרובות.

התפתחויות חדשות, אתגרים ומבט לעתיד

עם המעבר למים עמוקים, יפותחו יותר שדות גז. הטכנולוגי הקיימת כיום מאפשרת קידוח מחוץ לחוף בעומק של עד 600 מטר. עבור עומק של יותר מ-600 מטר יידרשו מתקני ציפה וציוד המותאם לקרקעית הים. יחד עם מוסדות TAFE המספקים הכשרה לתעשייה פיתחה אוניברסיטת קרטין תארים ראשונים ושניים בהנדסת נפט, וב-2014 הציגה תואר מאסטר חדש בהנדסה של קרקעית הים.

התעשייה עוברת מהנדסה במים רדודים להנדסה תת-ימית, ואוונס מאמין שבקרוב כל הטכנולוגיה הקשורה לגז הטבעי תופעל בקרקעית הים ותישלט מרחוק.

בהמשך מנה אוונס את האתגרים שבתשתיות תת ימיות: מגבלות משקל בהתקנה, סביבה קשה עם לחץ גבוה וטמפרטורה נמוכה, מיקום עמוק מדי להתערבויות באמצעות צלילה, דרישות גבוהות למהיימנות העבודה בשל העלויות שבביצוע תיקונים, שמירה על אופרציית קידוח בטוחה ועוד.

אוונס תיאר את תוכניות הלימודים בקרטין, הכוללות את התוכנית ללימודי גיאולוגיית נפט, גיאופיזיקת נפט, הנדסת כימיקלים, הנדסת נפט ולבסוף את לימודי המאסטר בהנדסה תת ימית.