מעטים יודעים, שבאירופה כיום אין רגולטור הקובע את מחירי האנרגיה, המחירים נקבעים על פי בורסות האנרגיה בלייפציג ובפאריס
יומן מסע התייעלות אנרגטית בגרמניה: בורסות האנרגיה של אירופה
פול גיאורג גרמר, לוביסט אנרגיה BDEW צילום: חגי אנסון
מעטים יודעים, שבאירופה כיום אין רגולטור הקובע את מחירי האנרגיה, המחירים נקבעים על פי בורסות האנרגיה בלייפציג ובפאריס – על פי פול גיאורג גרמר, לוביסט בתחום האנרגיה מטעם איגוד חברות האנרגיה והמים (BDEW) עקומת המחירים בבורסות מאוד חופפות. "ברחבי אירופה היו כל מיני חוקים אולם כבר 15 שנה שבכל חברות האיחוד האירופאי יש איסור על רגולציית מחיר האנרגיה. בבורסות האנרגיה בלייפציג ופאריס נסחרת אנרגיה החל מהמחיר של היום למחר ועד לשנים מראש." לדבריו כרגע המודל של שוק אנרגיה ליבראלי עובד, ואף מתפתחים מודלים כלכליים מעניינים – כולל סחר של יזמים וחברות אשר אינן מייצרות אנרגיה, אלא אך ורק סוחרות בה. "לא מספיק אנשים מודעים לאפשרויות המסחר וקביעת מחירים לא על פי חברות המספקות אנרגיה אלא על פי המודל הבורסאי הליבראלי."
ה-BDEW הוא איחוד של 5 איגודים שהתאחדו לפני 4 שנים. האיגוד מייצג את האינטרסים של 1800 חברות מתעשיות האנרגיה והמים אל מול הממשלה והציבור ורואה עצמו כמקשר העיקרי בין מקבלי ההחלטות הפוליטיים, התקשורת, גופים אדמיניסטרטיביים, ומרכזי חשיבה (Think Tanks) לקובעי מדיניות. 90% ממכירת חשמל ואנרגיה באה מחברות באיגוד וכן 70% מספקי החום המחוזיים ו80% מחלוקת מי השתייה. כלל הסקטור התעשייתי המגלגל 130 מיליארד יורו ב-2010.
הוצאת הגרעין מתמהיל הדלקים הגרמני
שיחה עם אחד מקברניטי ה-BDEW אינה יכולה שלא להתגלגל לנושא הוצאת האנרגיה הגרעינית אל מחוץ לתמהיל הדלקים של גרמניה, כיום מהווה האופציה הגרעינית 30% מהתמהיל בלבד, כשישנה החלטת ממשלה להוציא את כלל האנרגיה הגרעינית אל מחוץ לתמהיל הדלקים עד 2020. "ההחלטה באה בעקבות ארועי פוקושימה והבחירות בבאדן ווטנברג – ייתכן שהיה ניסיון לתרגיל פוליטי כדי לשמר את הממשלה השמרנית בבאדן ווטנברג" אומר גרמר. אולם בבחירות במחוז באדן ווטנברג – אחד המחוזות התעשייתים והעשירים של גרמניה נכשל, ולראשונה אי פעם, נבחר לראשות ממשלת המחוז נציג מפלגת הירוקים – מפלגה שמראשיתה, בתחילת שנות ה-80' חרטה על דגלה את המאבק באנרגיה הגרעינית. "הסיכונים בכורים גרעיניים ידועים, אולם בגרמניה רעידות אדמה וצונאמי מאוד נדירים" אומר גרמר " אין הגיון אנרגטי בכך, אך זו החלטה פוליטית ויש להתמודד איתה מעתה. נציגי 4 חברות מהתחום הגרעיני, לא היו מרוצות מההחלטה אולם יתר החברות בקבוצות העבודה תמכו בהחלטת הממשלה" לכן (רשמית) ה-BDEW בעד ההחלטה ומטרת הארגון היא שהוצאת הגרעין תצליח ואת מקומו בתמהיל יחליפו מקורות אנרגיה מתחדשים. "הרוב המוחלט של אזרחי גרמניה והפוליטיקאים היו בעד – כך שהיה הגיוני שה-BDEW יתמוך. אנחנו רואים את ההחלטה כסופית ולא נלחץ להפעיל מחדש כורים גרעיניים." מדגיש גרמר.
במבט כללי על אירופה אף מדינה לא בחרה להמשיך בקו אותו מובילה גרמניה בנושא הגרעין. בשוויץ החליטו לא להקים מתקנים גרעיניים נוספים אך לא מתכוננים להשבית את הקיימים, וביטלו הקמת כורים חדשים. בבריטניה ממשיכים להקים מתקנים גרעיניים חדשים כיוון שהגז הטבעי בים הצפוני נגמר. צרפת מכוונת ליעד של 65% אנרגיה גרעינית בתמהיל האנרגיה שלה ופולין הציבה יעד דומה. רק בבולגריה ויתרו על פרויקט אולם לדברי גרמר הדבר נעשה מסיבות כלכליות. ואז גרמר מפתיע ואומר "כעת, עלינו להתמודד עם כלכלת אנרגיה".
כלכלת אנרגיה
כיום לגרמניה יש קשיים בייצוב רשת החשמל בעקבות הוצאת הגרעין ועליית קיבולת האנרגיות מתחדשות ברשת (אנרגיות לא יציבות מטבען), והצורך להוליך אנרגיה מצפון המדינה – שם פורחת תעשיית אנרגיית הרוח ושער ייבוא האנרגיה מדנמרק ונורווגיה לדרום גרמניה."בגלל הגידול של המתחדשות, חשיבות טורבינות הגז תפחת." ולדברי גרמר, "זוהי בעיה חמורה, כיוון שיש מתקני גז ישנים שבקרוב ישבקו חיים, אך צריך אותם על מנת להחליף אנרגיה גרעינית."
הנסיון להסיט את השיחה לתחרות בין יצרני מודולים בטכנולוגית PV בין יצרנים גרמנים ליצרנים סינים זוכה למענה מעט נוגה. "יש לנו FIT שהבטיח ליצרני PV תזרים קבוע של לקוחות. לכן יצרנים גרמנים לא הרגישו צורך להשקיע במחקר ופיתוח. וזו הייתה הבעיה – לא הייתה התפתחות, והסינים למדו לייצר במחיר יותר זול. 50% מההתקנות בעולם מותקנות בגרמניה אך 80% מהמודולים שמותקנים בגרמניה באים מאסיה. הסינים בנו קיבולת ייצור וכעת הם מייצאים את הוואפרים לגרמניה. איכות המוצרים סבירה ולכן יצרנים גרמנים מפסידים במרוץ." לדבריו "זו הוכחה שסובסידיות הן לא צורה נכונה לקיים תעשייה מקומית."
במהלך כל השיחה גרמר מאשים את מודל תעריף ההזנה (FIT) ופריחת שוק המתחדשות במודל הנוכחי במצב שוק האנרגיה הגרמני. " יש בעיה שיותר ויותר אנרגיה יוצאת אל מחוץ לשוק ומחירי הבורסאות תהפוכנה ללא רלוונטיות בגלל ה-FIT. "במחוזות מסויימים יש יותר קיבולת של מתחדשות ממה שהגריד באיזור יכול להכיל, וכשאין משאבים למתחדשות (רוח או קרינה סולארית), חייבים גיבוי." אלא שהצפי ל-2020, הוא 2000 שעות פעילות של טורבינות גז, כמות שעות שאינה כלכלית. "כעת חייבים לחשוב כיצד מתמודדים ומתמרצים ייצור קונבציונאלי ללא סובסידיות." לדעת גרמר כנראה שהפתרון יהיה מיצוי סופי של מכניזם של השוק. "כל תחום המתחדשות הוא ללא שוק. בעוד כמה שנים האנרגיה בגרמניה לא תפעל על פי חוקי השוק החופשי."
לשיטת גרמר שיטת ה-FIT הביאה לכך שכיום, על מנת לקיים היום מערכת אנרגטית לגיבוי המתחדשות, "עכשיו חייבים לתת FIT לפעילות של טורבינות גז לגיבוי יש לתמרץ הקמת מתקנים חדשים ושימור קיימים לשלם על קיומם לגיבוי, שזהו עוד סוג של FIT."
התייעלות אנרגטית כפתרון?
השיחה נסובה לנושא התייעלות אנרגטית. ישנן רגולציות אירופאיות להתייעלות הכוללות כמה מסלולים כמו תכנית הנחת המס, המיועדת לעודד בעלי בתים לשדרג אנרגטית בתים פרטיים קיימים. לדברי גרמר תכנית זו אינה יעילה למבני מגורים בגלל חוק הגנת שכר הדירה (חוזה שכירות בגרמניה אינו מוגבל בזמן ובעל הדירה אינו יכול לעדכן את עלויות שכ"ד כרצונו, אף על פי שישנה אפשרות להעלות את שכר הדירה במקרה של שדרוגים מבניים, כולל שדרוגי התייעלות אנרגטית. בנוסף, מחקר שנערך ב-2010 הראה ששוכרי דירות מוכנים לשלם יותר עבור בתים שעברו תהליך התייעלות). אלא שגרמר מצביע על בעיה נוספת. "50% מבעלי הבתים שנבנו לפני שנות ה-90 הם מעל גיל 60, אוכלוסייה זו אינה יכולה להשקיע ולהמתין להחזרים על פני 20 שנה. ישנם היום קולות הקוראים לתקן את חוק שוכרי הדירות כדי לגלגל את העלויות על שוכרי הדירות. אבל אם אינך משפץ את ביתך, אין חובת התייעלות אנרגטית."
גרמר חוזר ומדגיש שהתייעלות האנרגטית היא הכרח בגרמניה – מדינה הנמצאת גם היא היום במצב דומה של מחסור אנרגטי ומייבאת אנרגיה מצרפת וצ'כיה ומדינות סקנדינביה. "אך יעילות אנרגטית איננה פתרון למחסור לאנרגיה" מגדיש גרמר "מבחינת הפחתת פליטות – יעיל יותר לשדרג בניין מאשר להתקין מערכות PV. כיום יש תמריצים של מעל 13 מיליארד לשדרוג מבנים להתייעלות אנרגטית הן למגזר הפרטי והן למגזר העיסקי, אנרגיה סולארית פוטו וולטאית אינה הדרך לייצר אנרגיה כיוון שיש קושי עצום להעביר אותה לרשת החשמל וכיום אי אפשר להתעלם מהקשיים שמעמיס ה-FIT על משק האנרגיה הגרמני מכל פן אפשרי – ייצור, גיבוי, הולכה, חלוקה והפחתת פליטות".