מערכת תשתיות20 חברות סומנו כפעילות ביותר בתחום אבטחת המידע של הרשת החכמה – אף לא אחת מהן ישראלית
What’s wrong with this picture?
צילום: גונן גלין
20 חברות סומנו כפעילות ביותר בתחום אבטחת המידע של הרשת החכמה – אף לא אחת מהן ישראלית
מאת: אלעד שביב, דנה הורוביץ ונורית כהן
ממצא מעורר מחשבה זה הוצג אתמול במפגש בהנחיית אלעד שביב, מנכ”ל האיגוד הישראלי לאנרגיה חכמה במסגרת הסדנה ”כיצד ניתן למנף את תחום האנרגיה החכמה כמנוע צמיחה לתעשיית ההיטק הישראלית” שהתקיימה בפורום אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת.
אז מה באמת לא בסדר בתמונה?
”התמונה” המשתקפת מממצא זה מציגה את הדילמה שהועלתה בסדנה: אין עוררין שבתחום ה – security למשל, יש לתעשייה הישראלית נוכחות משמעותית, ובכל זאת אנו נעדרים לחלוטין ממפת השחקנים הפעילים בתחום אבטחת המידע ברשת החכמה. זו עובדה המצביעה לדעת משתתפי הסדנה על כשל מערכתי.
אילו נקודות מבט באו לידי ביטוי בסדנה?
במפגש נכחו אנשים שחלקם מכיר את תחומי האנרגיה וחלקם את תחומי ההייטק. השילוב ביניהם הוא כזה המייצר דיאלוג שיכול להניב שיח על הזדמנויות. התכוונו לייעד את המפגש לזיהוי הזדמנויות. בדיון נשבר הקיבעון לגבי המקור הפוטנציאלי להזדמנויות: לא בהכרח הפלטפורמה עצמה, אלא האפשרויות שהיא מייצרת, בדומה להתפתחות שראינו בשוק התקשורת בעשור האחרון. בפועל, לאור תמימות הדעים לגבי ההזדמנויות, עיקר הדיון סבב דווקא סביב השאלה מדוע אף אחד לא קופץ על הזדמנויות הללו, ולפיכך הגענו להבנה שעיקר הדיון צריך להתמקד בחסמים.
חסמים?
החסם המרכזי שהייתה הסכמה לגביו היה מחסור בידע ובאנשים המתמחים בתחום. הכוונה היא לחוסר ידע טכנולוגי לגבי הצרכים וההזדמנויות, וחוסר בידע עסקי ובהיכרות עם השווקים והשחקנים העולמיים. חלק מהידע קיים, אבל הוא לא זורם. אין ערוץ תקשורת מובנה בין אותם אלו שמכירים את שוק האנרגיה, לבין חברות ויזמי ההיי טק והמשקיעים, דבר המקטין את נכונות האחרונים לקחת סיכון.
כיצד ניתן להתגבר על חסם מחסור הידע?
הבנו שצריך ליצור מסגרות מובנות לשיתוף הידע הקיים בארץ, להעשרתו וליצירת הזדמנויות לשיתופי פעולה בארץ ובחו”ל. אלו נושאים שהאיגוד ייקח על עצמו לקדם מתוך כוונה שבסקירה הבאה של השחקנים הפעילים בתחום נראה נוכחות ישראלית מרשימה
שם הסדנה: כיצד ממנפים את יכולות ההיטק הישראלי לתעשיית הרשת החכמה
מוביל תוכן: אלעד שביב – מנכ”ל האיגוד הישראלי לאנרגיה חכמה