התקנים לבנייה ירוקה מהווה פלטפורמה לתפתחות וחידושים טכנולוגיים הכוללים, בין השאר, התפתחויות מעולם האנרגיה המתחדשת, מערכות בית חכם, שילוב חומרים ידידותיים לסביבה, חומרים ממוחזרים ומערכות מתקדמות לניהול אנרגיה בבניין.

מתקני עולם, תהליך הרוויזיה לתקן בנייה ירוקה

מאת: לימור ארגמן וסיגל רוזנפלד

התופעות הקשורות להתחממות הגלובלית ולהשפעות האדם על החמרת אפקט החממה נמצאות כעת במרכז סדר היום העולמי. הצורך בצמצום של טביעת רגל אקולוגית (השפעת פעילות האדם על הסביבה), מאלץ אותנו לנקוט צעדים בתחום זה.

ברמה הבין-לאומית, קיימים אמנות והסכמים לצמצום פליטות כגון: קיוטו, אג'נדה 21 והצהרות ועידת קופנהגן בשנת 2010. ואולם הצעדים הדרושים לצמצום פליטת גזי חממה כתוצאה מבנייה ופיתוח מסיביים שאינם מכבדים את העקרונות של פיתוח בר-קיימה, עדיין מתמהמהים. אחת הסיבות לכך היא המספר הקטן של תקנים לאומיים ובין-לאומיים בנושא.

תקנים בין-לאומיים ולאומיים לבנייה בת-קיימה

התקינה הגלובלית והתקינה המקומית במדינות שונות בעולם בנושאי איכות סביבה סובלות עדיין מ"חבלי לידה". בהיעדר הסכמה בין-לאומית לגבי מינוח, הגדרות ונהלים בתחום איכות הסביבה, היה חסר עד השנים האחרונות בסיס להשוואה בין דרישות המינימום לביצועי בניינים במדינות שונות או בסיס להבנה ולניתוח השוואתי של נתוני השימוש בבניינים.

רק לאחרונה, הכיר הארגון הבין-לאומי לתקינה ISO בצורך המיידי במערכת אחת של תקנים בין-לאומיים להערכה, לחישוב, לדירוג ולסימון של נצילות אנרגיה בבניינים, וכן בתקנים לייעול ולשיפור ביצועי האנרגיה בבניינים. ועדות טכניות שונות של הארגון הבין-לאומי לתקינה ISO עוסקות בהיבטים שונים של נושא השימוש באנרגיה ונצילות האנרגיה בבניינים. הוועדה הטכנית ISO/TC 163 – Thermal performance and energy use in the built environment והוועדה הטכנית ISO/TC 205 – Building environment design פועלות יחד במסגרת קבוצת עבודה משותפת שהקימו במטרה לקדם ולזרז את תהליך הכנת התקנים בנושא נצילות אנרגיה. תקנים אלה מיועדים לשרת את ענף הבנייה בעולם כולו.

לתקנים הבין-לאומיים, כמקובל בעולם התקינה, קדמה סדרת תקנים לאומיים ממדינות שונות. נציין לדוגמה את הארגון הלאומי לבנייה בארה"ב וארגון "יוזמה לבניה ירוקה" שתקניהם קיבלו מעמד של תקן לאומי בארה"ב ומאפשרים ניתוחים השוואתיים משמעותיים של השימוש באנרגיה בפועל וכן הערכות מבוססות של הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה, תוך שימוש בטכנולוגיות להפקת אנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשים, ברמה הכלל-עולמית. כמו-כן, תקנים אלה תורמים לקידום שוק השירותים הקשורים לשימוש באנרגיה בבניינים.

תקנים נוספים ידועים בתחום האנרגיה בבניינים, ובפרט תקני אוורור או מיזוג אוויר, הם תקני ASHRAE המהווים בסיס לרוויזיה בתקנות התכנון והבנייה, וישמשו בסיס רחב להכנת תקנים ישראליים נוספים כגון ת"י 5280 – אנרגיה בבניינים ות"י 6210 – אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים. נושאים נוספים שבהם עוסקת התקינה הבין-לאומית קשורים לצמצום ההשפעות הסביבתיות במהלך הבנייה. בנושא זה, ראויות לציון מיוחד הוועדה טכנית וועדת המומחים ISO/TC 59 – ISO/SC 17 אשר מקדמות את התקן ISO 21931-1:2010 – קיימות בעבודות בנייה – מסגרת לשיטת הערכה סביבתית של עבודת בנין. בתחום זה של ניהול אתר הבנייה, נמצא בהכנה בימים אלה, בשלב התחלתי, התקן הישראלי ת"י 5003  – אגרגאטים ממוחזרים מפסולת בניין (לשימושים כלליים). יחד עם תקן ISO 15392 – קיימות בעבודות בנייה – עקרונות כללים, הם עשויים לשמש בסיס טוב להבנה וליישום של עקרונות פיתוח בר-קיימה במהלך הבנייה.

קיימת סדרה של תקנים גנריים אשר מיועדים לתיווי מוצרים ירוקים ולהערכת טביעת הרגל הפחמנית שלהם שישימים גם למוצרי בנייה. אלה כוללים את התקנים הישראלים ת"י 14020 – תיווי והצהרות סביבתיים-עקרונות כלליים ות"י 14025 – תיווי והצהרות סביבתיים-הצהרות סביבתיות מטיפוס III – עקרונות ותהליכים, שמבוססים על תקנים בין-לאומיים:

ISO 14020 – Environmental labels and declarations – General principles

ISO 14025 – Type III environmental management

תקנים גנריים נוספים מפרטים את המטרות ואת השלבים המהווים את מחזור החיים של חומרים ותהליכים, וניתן להיעזר בהם כדי ללמוד מה מידת ההשפעה על הסביבה של מיזמי בנייה ושל חומרי בנייה: ISO 14040 ו- ISO 14044.

אף על פי שחשוב שלנושאי בנייה בת-קיימה יהיה רקע משותף כדי ששיטות המדידה יהיו בתיאום מלא, לא ניתן ליצור בסיס משותף לניצול משאבים טבעיים ולסדרם על פי חשיבות דומה בכל המדינות. נושא האנרגיה, למשל, נמצא בעדיפות ראשונה ברוב המדינות, אך לעומת זאת בעיית המים אינה נמצאת בסדר עדיפויות לאומי במדינות שיש בהן כמות משקעים רבה. תקינה מקומית לבנייה ירוקה קיימת במדינות רבות ובהן ארה"ב, אוסטרליה אנגליה וגרמניה. למדינות אלה מנגנונים מתקדמים להטמעת הבנייה הירוקה תוך התמקדות בעמידה בלוחות זמנים שנחתמו במסגרת אמנות בין-לאומיות לצמצום פליטות גזי חממה.

התפתחות התקן הישראלי ת"י 5281 – משנת 2005 ועד היום

בישראל התקן לבנייה ירוקה פורסם בשנת 2005 וסיים לעבור רוויזיה בחודש האחרון. בעקבות התפתחויות שונות בארץ ובעולם שהביאו להגברת המודעות לאיכות הסביבה ובעקבות הניסיון הרב שנצבר אצל המתכננים והבודקים בשטח, נוצר הצורך לבצע שינויים בתקן הישראלי ת"י 5281 – בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ("בניינים ירוקים"), שפורסם בשנת  2005 וחל על בנייני מגורים ובנייני משרדים. הטיוטה הראשונה של הרוויזיה לתקן ת"י 5281 נעשתה בשיתוף מומחים ישראליים אשר היו שותפים להכנת המהדורה הקודמת של התקן (2005). עקב פנייתו של המשרד להגנת הסביבה בבקשה להכנת רוויזיה מקיפה יותר, תוך כוונה למצב את ישראל בחזית התקינה לבנייה ירוקה בעולם, הוכנה הרוויזיה לתקן בסיוע חברת BRE מאנגליה, האחראית בין השאר על התקן הבריטי לבנייה ירוקה BREEAM. על בסיס הטיוטה לרוויזיה הכינו המומחים הבריטיים תקן רחב המסתמך על עבודת מחקר של התקנים המובילים בעולם בתחום זה, ושילבו המלצות וקריטריונים על פי התקנים שהוזכרו לעיל.

התקן הישראלי ת"י 5281, במהדורתו הקודמת, הביא ליצירת שפה משותפת, להגברת המודעות בציבור להשפעות הסביבתיות של תהליך הבנייה ושל תפעול הבניינים, ואף הביא לכך שנושא הבנייה הבת-קיימה נמצא במרכז השיח הציבורי. בנושא זה ניכרת התעניינות מתמדת של ראשי רשויות מקומיות, של קהל הבונים ושל רוכשי הדירות בישראל. ואולם, היו חסמים שעיכבו את הטמעתו של התקן, כגון: המחיר הגבוה של הבנייה הירוקה, המודעות הדלה של הציבור לבנייה ירוקה, היעדר מידע הקשור לאיכות הסביבה וחוסר עידוד ממשלתי [Building Green, 2010, Bar-Ilan, Pearlmutter, Tal] . חסמים אלה, הביאו לכך שהתפתחה בשוק הבנייה הישראלי מגמת התיירקקות (Greenwash) של פרויקטי בנייה רבים, שהתהדרו בתואר "ירוקים", אף על פי שהבנייה בפועל לא התאימה לתקן.

הרוויזיה לתקן באה כמענה להתפתחויות בשטח וכדי לענות על הדרישה להרחבת תחומי התקן למספר רב יותר של נושאים המתאימים לייעודיי בניין שונים. התקן החדש הוא למעשה סדרת תקנים המורכבת מ-8 חלקים, כשכל חלק מיועד לייעוד אחר של הבניין. בעתיד, תתאפשר הוספת חלקים הכוללים ייעודים נוספים של בניינים. נוסף על הייעודים שהיו קיימים במהדורה הקודמת של התקן (בנייני מגורים, ובנייני משרדים), כללה עבודת הרוויזיה על התקן גם את ייעודי הבניינים הנוספים האלה: בנייני מוסדות חינוך, בנייני אכסון תיירותי, בנייני מוסדות בריאות, בנייני מסחר ובניינים להתקהלות ציבורית. חלקים נוספים הצפויים להתפרסם בסדרה זו ידונו בדרישות למתחמי מגורים ולבנייני תעשייה.

המבנה החדש של סדרת התקנים מאפשר גם לקבוע חלוקת ניקוד שונה עבור מאפייני בנייה בת-קיימה בהתאם לייעוד הספציפי של הבניין. נוסף על כך, ניתן בסדרת התקנים מענה מקצועי מעודכן בסוגיות של אנרגיה, קרקע, מים ושפכים, חומרי בנייה ופסולת, בריאות ורווחה ואיכות פנים המבנה וניהול הבנייה, לרבות מִחזוּר ורעש. הדירוג כולל 5 רמות שונות, הנמדדות במספר כוכבים (מכוכב אחד ועד לחמישה כוכבים לבניין מצטיין). הדירוג בתקן נועד כדי לתת מענה למגוון גדול של פרויקטי בנייה חדשים, וכמו-כן כדי לעודד שיפוץ ירוק בבנייה קיימת.

סדרת התקנים מהווה פלטפורמה להתפתחות וחידושים טכנולוגיים הכוללים, בין השאר, התפתחויות מעולם האנרגיה המתחדשת, מערכות בית חכם, שילוב חומרים ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים וכמו-כן מערכות מתקדמות לניהול אנרגיה בבניין. עבודת המומחים התרכזה בהתאמה של המלצות המומחים הזרים לשוק הבנייה המקומי ולסדרי העדיפויות של המדינה בנושאים הסביבתיים. התגייסותו האינטנסיבית של אגף התקינה במכון התקנים הישראלי וכן תרומתם של המומחים הישראליים הביאה לכך כי סדרת התקנים הוכנה בזמן שיא של 9 חודשים (משך הזמן הממוצע להכנת תקן הוא כ-3 שנים), וכל חלקי הסדרה כבר פורסמו.

סדרה זו של תקנים קלה יותר להבנה וליישום, וכוללת מנגנון תמיכה והדרכה להטמעת התקנים בשוק הבנייה, במטרה לקדם את משק הבנייה בישראל ולהבטיח לצרכן ביטחון מלא במוצר היקר ביותר שאותו רוכש אדם במהלך חייו. לצורך כך, מעמיד מכון התקנים הישראלי בימים אלה מוקד מידע אשר ייתן מענה לשאלות הנוגעות לנושאי התקן, לדירוג הבניינים, לניקוד הקריטריונים ועוד. בשיתוף המועצה לבנייה ירוקה הוכנו מדריכים כלליים וטכניים לסדרת התקנים אשר יתמכו בתהליך הטמעתם. נוסף על כך, עובדים אנשי אגף איכות והסמכה במכון התקנים הישראלי על הכנת פורטל ממוחשב אשר ישמש את ציבור המתכננים, כדי למדוד את אפשרויות ההגשה לתהליך ההסמכה לבניין ירוק.

בחזרה לתקינה הבין-לאומית

הרוויזיה לתקן הישראלי ת"י 5281 העמידה אותו ברמה אחת עם התקינה הבין-לאומית. למרות זאת, עקב התכנים הרבים שנוספו לתקן, יש לצפות כי יידרש עוד זמן מה להטמעת סדרת התקנים החדשה, על פי קצב התקדמות שוק הבנייה בישראל. ישימותם של התקנים תימדד בשטח, ויידרשו מספר פיילוטים (מחקרי חלוץ) כדי לקבל משוב אמין שיאפשר עדכון ושיפור מתמיד של התקנים.

מן הראוי כי סדרת התקנים הישראליים הזאת תוצע כמודל לאימוץ בתקינה הגלובלית. לפיכך, לאחר יישום התקנים בארץ, הם יוצעו כבסיס לעקרונות בנייה בת-קיימה גם בזירה הבין-לאומית