תגליות הגז הטבעי וקידוחי הנפט בים התיכון מול חופי ישראל מהוות ללא ספק אירועים משמעותיים במשק הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות וישפיעו על עצמאותנו הכלכלית, האנרגטית והחוסן הכללי. תגליות אלו טומנות בחובן הזדמנויות אדירות אך גם מחייבות ניהול נכון ואחראי.

היערכות לאתגרים הייחודיים של ענף חיפושי הגז והנפט 

מאת: עו"ד אורית מרום. עו"ד אפרת שמגר 

תגליות הגז הטבעי וקידוחי הנפט בים התיכון מול חופי ישראל מהוות ללא ספק אירועים משמעותיים במשק הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות וישפיעו על עצמאותנו הכלכלית, האנרגטית והחוסן הכללי. תגליות אלו טומנות בחובן הזדמנויות אדירות אך גם מחייבות ניהול נכון ואחראי.

תגליות הגז הטבעי בים התיכון בשנים האחרונות היוו פריצת דרך משמעותית ובודאי יאפשרו בעתיד שחרור התלות של ישראל במקורות אנרגיה מיובאים. ההזדמנויות בתחום זה מרובות, כבר בשלבי החיפוש, דרך ההפקה והעיבוד, הובלה והולכה של הגז, שיווק ומתקני קליטה, שימוש בגז הטבעי כדלק בתעשייה, במקרים רבים לאחר הסבה מדלקים פוסיליים אחרים.

די אם נזכיר את הויכוח הניטש כעת, במסגרת ועדת צמח, על מדיניות יצוא הגז הטבעי מול הפקה חלקית מהגז ושמירת רזרבה לשימוש עצמי של מדינת ישראל ובדרך זו להאריך את תקופת ניצול השדות שהתגלעו על פני תקופה ארוכה יותר, והסרת התלות במקורות זרים. לצורך יצוא הגז יידרש להנזילו באמצעות מתקן יעודי לגז נוזלי או לפרוש רשת צינורות להעברת הגז אשר מתגלה גם הוא כמשימה לא פשוטה, הזדמנות כלכלית משמעותית אשר טומנת בחובה סיכונים סביבתיים ובטיחותיים המושפעים אף ממיקום המתקן שייבנה. כחלופה להפקת גז טבעי ניתן לייבא גם גז נוזלי בכדי להעלות את התחרות בענף, זו מהווה הזדמנות בפני עצמה.

בעת שריפת הגז הטבעי פליטת גזי החממה ומזהמים אחרים פוחתת, ליחידת אנרגיה מיוצרת, בשל שריפה מושלמת יותר. תוצרי השריפה הם פחמן דו חמצני ומים בעיקר, בשל תכולת המזהמים קטנה יותר. רק אנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית עדיפות על השימוש בגז טבעי מבחינה סביבתית, לעומת דלקים פוסיליים .

מבחינה כלכלית, עלויות ההפקה של הגז נמוכות יותר, ומכיוון שזמינותו באזור לתעשייה צפויה לעלות באופן משמעותי, שיעור השימוש בגז טבעי בתעשיות צורכות האנרגיה ובשימושים נוספים, צפוי לעלות משמעותית. משום כל אלו, תעשיית הפקת הגז והנפט בים מושכת תשומת לב רבה מבחינה כלכלית.

אין ספק כי הפקת הגז הטבעי תאגד סביבה פעילות כלכלית ענפה בשנים הקרובות ותספק הזדמנויות רבות לשחקנים רבים מהארץ ומהעולם. כבר כעת, אנו עדים ללא מעט גורמים אשר לוטשים עיניהם לתחום במטרה לקחת חלק ב"חגיגה" המקומית הכוללת ביקושים בתחום הקידוחים, הולכת הגז מהים ליבשה, הנזלת הגז, הולכה ואספקה ללקוחות, הסבת מתקנים לגז טבעי, אספקת ציוד, מתקני תשתית, ייעוץ ושירותים ועוד. על הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בתחום זה ניתן ללמוד בנקל גם מהשחקניות הבינלאומיות המוצאות עניין בשוק הישראלי. BP, ENI האיטלקית, חברות קוריאניות המבקשות להקים מתקני הנזלה, CNOOC – חברה סינית ענקית, גזפרום-חברת גז רוסית אשר מבקשת להקים חברת בת מקומית ולשתף פעולה בתחום עם ממשלת ישראל ועוד.

תחום זה הטומן בחובו הזדמנויות רבות מלווה גם בסיכונים וחשיפות משפטיות לא מעטות גם בהיבט המשפטי – סביבתי וגם לכך יש לתת את הדעת.

מה הסיכונים ומידת החשיפה הצפויים לתעשייה זו מבחינה סביבתית, וכיצד על החברות העוסקות בכך להיערך נכון לאור מקרי תקלות בעולם שגרמו למפגעים סביבתיים דוגמת אסון מפרץ מקסיקו ונוספים? מקרי תקלות עלולים להסתיים בעלויות ניכרות לא רק לסביבה אלא גם לבעלי הזיכיונות ולעוסקים בדבר ועל כן יש חשיבות עצומה ליתן תשומת לב מוגברת להיערכות מבעוד מועד ולניהול נכון של הפעילות.

הסיכונים הסביבתיים והבטיחותיים מוסדרים במספר חוקים ותקנות כחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב – 2002 ותקנות וצווים העוסקים בבטיחות גז.

ואולם, תהליכי ההפקה ועיבוד הגז מהווים דוגמא לתהליך כלכלי נדרש אשר הקדים את המחוקק בהסדרת תשתית החקיקה. עד כה, המחוקק טרם השלים את כל הפערים הנדרשים בכדי להסדיר את כלל מנגנוני הרישוי והפיקוח הסביבתיים לפעולות קידוחי הגז והנפט והפקתם בים התיכון במים הטריטוריאליים, הרציפים והכלכליים. כעת, הסמכויות למתן רישיונות והיתרים להפקת גז ונפט בים נתונות בידי משרד האנרגיה והמים עפ"י מספר חוקים ותקנות, בעיקר חוק הנפט, התשי"ב – 1952 ותקנותיו, אך מסכת חוקית זו בהיותה ארכאית לא כוללת הוראות ודרישות סביבתיות ספציפיות וכחלק מובני מתנאי הרישיונות וההיתרים הניתנים, אלא מספקת סמכות ברשות אשר משרד האנרגיה והמים, ממונה הנפט, יכול להפעיל במסגרת מתן תנאים סביבתיים בהיתרים, כדרישה לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה הימית. עד כה השימוש בסמכות זו היה מועט מאד.

אם כן, בידי מי מצויות סמכויות הפיקוח והאכיפה הסביבתית על פעילויות קידוחי הגז והנפט בים התיכון, והאם פעילות זו מתבצעת? ההיבטים וההשפעות הסביבתיות של פעילויות הקידוחים מרובות ולמעשה עלולות להשפיע על זיהום הסביבה הימית, על המינים הביולוגיים, איכות האוויר, הטלת פסולת ושפכים לים, שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. בידי המשרד להגנת הסביבה סמכויות מכוח מספר רב של חוקים סביבתיים (חוקים ותקנות למניעת זיהום ים, חוק החומרים המסוכנים, חוק אוויר נקי ועוד) הניתנים לאכיפה גם על המים הרציפים והכלכליים מכח חוק השטחים התת – ימיים, התשי"ג – 1953, אך עד כה סמכויות אלו לא נוצלו בהרחבה.

כפי שהתחום הקדים את הרגולטור בעשייה, זו גם ההזדמנות לחברות האנרגיה הפועלות בתחום קידוחי הגז והנפט להקדים את הרגולטור במסגרת תהליכי היערכות פנימיים ולמסד תוכניות ניהול סיכונים מערכתיות אשר יקטינו את החשיפה לחברות ולנושאי המשרה בחברות ובהעדר רגולציה מבוססת בתחום גם יובילו במידה מסוימת את הנורמות אותן יבקש המחוקק להטמיע. תוכניות אלו עוסקות בניהול נכון מראש של הפעילויות השונות במטרה להביא לצמצום למינימום את האפשרויות למקרי תקלה ומזעור הסיכונים הכרוכים בפעילויות השונות, ובין היתר: בצמצום ההשפעה השלילית הסביבתית של אסדות הקידוח על הסביבה הימית מפעילות הקידוח, מהזרמת שפכים ופסולת הנוצרת במהלך תהליך הקידוח ושפכים האסדה עצמה, ניהול מערך חומרים מסוכנים כדין וצמצום ההשפעה על איכות האוויר כתוצאה משימוש בלפיד השורף גז במקרי חירום ובשגרה. תוכניות ניהול הסיכונים הסביבתיים מציעות מתודיקה של עבודה וכללים ויתבססו גם על תהליכי ניטור ובקרה ברמת האתר ובסביבה הימית כמקובל במדינות זרות, לווידוא צמצום ההשפעה הסביבתית. תוכניות מהסוג הזה מיושמות כבר בתעשיות השונות ויכולות להוות כלי עבודה מצוין גם לעוסקים בתחום הגז על כל שלביו. אימוץ תכנית ניהול פנימית יצמצם את הסיכונים ויגדיל את מידת הוודאות לגבי הסביבה בה יפעלו העוסקים בתחום והדרישות הרגולטוריות אשר יוצבו בפניהם. יש כמובן צורך להבטיח שהכללים החדשים לא יתנגשו עם הכללים הנהוגים בכל העולם בתחום חיפושי הנפט והפקתו

אודות הכותבות:

אורית מרום אלבק, עו"ד וכימאית, שותפה במשרד שבלת ושות' עורכי דין וראש תחום איכות סביבה, קלינטק ושינויי אקלים. 

אפרת שמגר, עו"ד ומהנדסת כימיה, מחלקת איכות סביבה, קלינטק ושינויי אקלים , משרד שבלת ושות' עו"ד.