חברת פוסידון פרסמה 2 מכרזים בסך 1.3 מיליארד דולר להנחת צינור הגז התת-ימי מישראל לאירופה במסגרת פרויקט איסטמד

חברת פוסידון פרסמה 2 מכרזים בסך 1.3 מיליארד דולר להנחת צינור הגז התת-ימי מישראל לאירופה במסגרת פרויקט איסטמד

המכרזים הם החלק הראשון בפרויקט שעלותו מוערכת ב-6 מיליארד דולר. צינור הגז מישראל לאירופה צפוי להיות הארוך בעולם ולהוביל גז מישראל לקפריסין וליוון ובהמשך גם לאיטליה, כאשר הכוונה היא לבחור את הזוכים במכרז בשנת 2022, לקבל החלטת השקעה סופית (FID) ולהפעיל את הצינור כבר בשנת 2017

פרויקט איסטמד כבר קודם מבחינה רגולטורית ע"י ממשלות יוון, קפריסין וישראל, אך בינואר 2022 טענה ארה"ב שהפרויקט אינו מעשי ושהיא מעדיפה שיתופים פעולה אזוריים אחרים בתחום האנרגיה (למשל חיבור רשתות חשמל באמצעות כבל תת-ימי)

בעקבות המלחמה באוקראינה והתלות האירופית בגז הרוסי, הפרויקט חזר לחיים. ב-14.6.2022 חברת פוסידון פרסמה סיכום לגבי התכנות הנדסית של הפרויקט שנעשה ע"י חברת  DNV  וכבר למחרת נחתם מזכר הבנות בין הצדדים.

פרויקט איסטמד צפוי לאפשר ייצוא של 10 BCM גז כל שנה בשלב הראשון ו-20 BCM גז בשלב השני, כך שמדובר בפחות מעשירית מכמות הגז שמיובאת לאירופה מרוסיה (כ-140 BCM בשנה). עם זאת, האיחוד האירופי העניק לפרויקט כבר בנובמבר 2021 עדיפות ונתן לו מעמד של "פרויקט של אינטרסים משותפים" והוא הצטרף ל-30 פרויקטים מועדפים אחרים כחלק ממיזמי תשתית בינלאומיים.

אמנם באמצע שנת 2022 ביקשו 4 ארגוני סביבה אירופיים לשנות את הסיווג של הפרויקט, זאת בטענה שהוא יגרום לשימוש עודף בגז במדינות האיחוד האירופי. הסיכוי לשינוי הסיווג נמוך לאור המצב באוקראינה ולאור הכדאיות הכלכלית הגבוהה שלו, בעיקר בהשוואה למענה העיקרי כיום – גז מונזל מארה"ב שמחירו הולך ועולה החל מסוף 2021

גם בישראל לא ממהרים לאמץ את הפרויקט. הוא אמנם צפוי להכניס לקופת המדינה תועלת פיננסית רבה, אבל יש חשש שהוא ירוקן את מאגרי הגז הישראליים. המשמעות היא שבמידה ולא יימצאו מאגרי גז נוספים או חלופות בדמות אנרגיות מתחדשות, ישראל תהפוך ליבואנית של גז ותקטין את העצמאות שלה מבחינה אנרגטית