המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה לשרת הפנים לאשר תקנות שיעניקו פטור מהיתר למפעלים להקמת מבנים ושטחי תפעול ■ המועצה אישרה גם הקלות להתקנת פאנלים סולאריים ביוזמת משרד האנרגיה

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה היום (ג') לשרת הפנים, איילת שקד, שמפעלים יוכלו לקבל פטור מהיתר בנייה למבנים ושטחי תפעול. המועצה המליצה על כמה תקנות חדשות, שהוכנו על ידי מינהל התכנון, משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה. ההמלצות יקצרו את הליכי האישור והביצוע של הקמת מבני תפעול משנתיים בממוצע לשלושה חודשים בלבד. לפי נתונים שהוצגו בפני הוועדה, 30% מבקשות ההיתרים מהתעשייה הן למבני תפעול.

בנוסף, אישרה היום המועצה עדכון לתוכנית המתאר שקידם משרד האנרגיה עם המינהל. העדכון נועד לקצר את ההליכים להוצאת היתרי בנייה למתקני אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרקע, כמו הקמת פאנלים סולאריים על מחלפים או מבני תעשייה.

המועצה המליצה על התקנות אחרי עבודת מטה שנמשכה שנתיים. ממלאת מקום יו"ר הוועדה וראש מינהל התכנון, דלית זילבר, תעביר לשרה שקד את ההמלצות על ההקלות, בהתאם להחלטת הממשלה 4108 לשיפור הסביבה העסקית עבור התעשייה הישראלית. התקנות מאפשרות פטור מהליך הוצאת היתר עבור מתקנים שכיחים במפעלים, כמו מחסנים ושטחי תפעול, ובכך נועדו לקצר את הזמן עד התחלת הבנייה משנתיים לשלושה חודשים בלבד.

כיום, הרוב המוחלט של עבודות הבנייה בתעשייה דורשות הוצאת היתר בנייה. התקנות החדשות יקצרו את משך הזמן ויתנו מענה לכ-30% מהבקשות להיתר שמוגשות על ידי התעשייה (מתוך כ-700 בקשות להיתרים בתעשייה מדי שנה). לפי המועצה, בכך יינתן מענה טוב ומהיר למפעלים להטמעת חדשנות והתמודדות עם רגולציה. הוועדות ישוחררו מעיסוק בתוספות יחסית מינוריות במפעלי תעשייה לעיסוק יותר מרכזי.

תקנות הפטור הן חלק מרפורמה רחבה שמובילים שלושת המשרדים וכוללים התייעצות עם שלטון המקומי, התאחדות תעשיינים ויזמים. הרפורמה צפויה לבוא לאישור הממשלה בחודשים הקרובים, ולכלול הקלות נוספות וכיווני פעולה לשיפור הסביבה העסקית לטובת התעשייה בישראל.

כדי לשמור על האינטרס הציבורי, התקנות קובעות הליך דיווח לוועדה המקומית לפני ואחרי ביצוע, וכן ליווי של אדריכל עורך בקשה (כפי שקיים כיום בהליך היתר בנייה רגיל) כדי לוודא את יישום התקנות כראוי. כמו כן, ההליך שם דגש על נושאי בטיחות וסביבה – התקנות קובעות את הצורך באישורים של הגורמים המאשרים בהתאם לסוגי העבודות השונות (פיקוד העורף, כיבוי אש, הגנת הסביבה ובריאות), וגם אישור של קונסטרוקטור.

שרת הפנים שקד אמרה בעקבות האישור כי "עם כניסתי לתפקיד, הודעתי שבכוונתי לקדם רפורמה משמעותית בהפחתת הרגולציה ולפעול לקיצור לוחות הזמנים ברישוי. אני מברכת על אישור התקנות שיביאו לייעול משמעותי של הליך הקמת מבנים בתעשייה. זו בשורה של ממש למשק בכלל ולתעשייה הישראלית בפרט".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, אמרה: "משרד הכלכלה רואה עצמו כגורם מוביל בממשלה לשיפור הסביבה העסקית והפחתת נטל הרגולציה ולקיצור זמנים באופן משמעותי, כדי לאפשר לתעשייה ולמגזר העסקי להתחרות באופן הוגן ולהוביל את המשק לצמיחה. אני שמחה על היכולת לכנס פרויקט מורכב זה, המבוסס על שיתופי פעולה ומקצועיות של צוותי העבודה".

ראש אגף מדיניות רגולציה בכיר במשרד ראש הממשלה, עמיחי פישר, הוסיף: "הפרויקט הוא דוגמה לתהליך משותף של כלל גופי הממשלה, שנועד לחדד ולייעל את תהליכי הרגולציה, כך שמצד אחד יקלו על המשק והתעשייה, ומצד שני ישמרו על האינטרסים הציבוריים המוגנים. בשיטה זו אנו מעודדים את המשק לא לבצע 'עיגול פינות'"

העדכון לתוכנית המתאר, שהתקבלה במקור לפני כעשור, וההקלות להקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, תאפשר הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים בדו -שימוש לסוגיו ובכדי להפחית את הקמת המתקנים על הקרקע. העדכון לתוכנית, יאפשר מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, שלא נקבעו בתמ"א המקורית, מה שיקצר באופן משמעותי את הליך האישור עבור מתקנים להפקת אנרגיה סולארית.

תוכנית זו מרחיבה את ייעודי הקרקע בהם ניתן יהיה לקדם מתקנים פוטו-וולטאיים מכוח התמ"א בהליך של היתר בלבד בשטחים מבונים ובשימוש כפול. בנוסף לשימושי וייעודי הקרקע הקיימים בתמ"א: אחסנה, מבני משק, תעשייה, תעסוקה, מלאכה, מתקן הנדסי, מאגר, בריכת דגים, חניון וחלקה א' בנחלה, התוכנית מאפשרת לראשונה הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים על גבי מחלפים, מיגון אקוסטי, קירות תמך, מטמנות, ועוד, כל זאת תוך פישוט הליך האישור של ההיתרים למתקנים הפוטו-וולטאיים.

בנוסף, התוכנית תאפשר הקמת מתקני אגירת אנרגיה שיוקמו בתחומי תוכניות למתקנים פוטו-וולטאים שכבר אושרו. לאגירת אנרגיה יתרונות רבים בכל הקשור לוויסות ייצור החשמל, בעיקר ממתקנים פוטו-וולטאיים שמייצרים חשמל רק בשעות האור, וצפוי כי בשנים הקרובות יוקמו בהדרגה יותר ויותר מתקני אגירה.

זילבר אמרה על עדכון התמ"א כי "מדובר בבשורה גדולה לקידום אנרגיה מתחדשת. מינהל התכנון פועל בנחישות לקידום מושכל של ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. לנוכח החלטת המועצה הארצית מנובמבר האחרון, לפיה היקף התוכניות למתקנים פוטו-וולטאיים קרקעיים יוגבל ל-20 אלף דונם עד ל-2030, תיקון התמ"א למתקנים פוטו-וולטאיים מהווה צעד הכרחי ומשמעותי בהתאם למדיניות שמקדם מינהל התכנון לייעול השימוש בקרקע תוך צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, אמר אחרי אישור התוכנית: "התוכנית תיתן מענה לאתגרים הרבים הכרוכים בקבלת היתר להקמת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרקע, ובאותה נשימה גם תסייע לראשונה להקמת מתקני אגירת אנרגיה בישראל. מהלך זה, כמו מהלכים נוספים שמקדם המשרד, יגדיל משמעותית את היקף המתקנים לייצור סולארי עד 2030 ויסייע למדינה לעמוד ביעד של 30% ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, אמר בתגובה להחלטה: "לצערנו, בתיקון התמ"א אין בשורה אמיתית שתאפשר עמידה ביעדי הייצור. מינהל התכנון עסוק בצמצום היישום הקרקעי וביד השנייה חונק את האפשרות לקרות חממות (רק 15% מגג של חממה פעילה בלבד ללא שיקול דעת להגדלה). בתמ"א אין פתרון להצבה של סוללות שדרוש למשק החשמל כאוויר לנשימה (מחוץ לשטח מתקנים קרקעיים). התמ"א גם אינה מטפלת בענף המבטיח של אגרי-סולארי (שילוב אנרגיה סולארית וגידולים חקלאיים) ושולחת את התחום לתמ"א נוספת שייקח שנים לאשר. כל זאת, לצד העובדה שנדרש שנתיים כמעט לאישור התיקון, משרטט פרק נוסף בסאגת עיכוב האנרגיה הסולארית בישראל. עיכוב שיחייב הקמת תחנות גז חדשות".