סכר דגניה כנראה לא יפתח השנה

על פי רשות המים, הכנרת כנראה תגיע לרום העליון, אך הסכר לא יפתח. רק מנכ"ל רשות המים מוסמך לחתום על הנחיית פתיחת הסכר.

סכר דגניה הוא כנראה התשתית הכי מפורסמת בישראל. הסכר, שנבנה על ידי מייסד חברת החשמל – פנחס רוטנברג בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת הפך בשנים האחרונות לברומטר של מצב משק המים בישראל. אך הסכר לכשעצמו נפתח בפעם האחרונה ב-1995 וכמעט ב-2004 עת הגיע המפלס העליון של הכנרת לכדי 8 ס"מ מהקו העליון.

ראשית, צריך לדייק. עם פתיחת סכר דגניה, רשות המים צריכה לפתוח גם את סכר אלומות, הסכר הפחות מפורסם שרובו עשוי תלולית עפר כדי למנוע הצפות באזור. אז מתי פותחים את הסכרים?

התשובה לכך מורכבת. את הסכר לא פותחים בדיוק כשגובה המפלס מגיע לרום העליון, אלא בהתאם לכמות המים הצפויה להיכנס לכנרת אחרי הגשמים, תוך שקלול של כמויות המים שמביאים הגשמים והמים שנכנסים מהירדן ומהנחלים הסובבים את האגם. כך בסוף השבוע האחרון ירדו מעל הכנרת 4 ס"מ ועוד שני ס"מ נתרמו על ידי הנחלים. לדברי רשות המים, אין להיתלות בשלגים בחרמון, כיוון שעל כל 10 ס"מ שלג, בערך ס"מ 1 של מים זורמים בסופו של דבר לכנרת, וזה בלי להתחשב באידוי, ספיגה ועוד פרמטרים שמשפיעים על כמות המים שנוצרת משלגים. בנוסף, השלגים לא נמסים מיד אלא מתאדים ונמסים לאט כך שהתרומה בפועל קטנה גם אם לאורך זמן. אם כך, למה בכלל שואבים מהכנרת, במיוחד לאור המודעות הגדולה למצוקת הכנרת ומשק המים הישראלי, ופיתוח מכוני ההתפלה?

משק המים הישראלי צורך כמעט 2.2 מיליארד קוב מים בשנה. לשם המחשה, שאיבה של ס"מ 1 מהכנרת = 1.67 מיליון קוב מים. כך שההתפלה נועדה לגשר על המחסור במים במשק הישראלי הנובעים משינויי האקלים, הגידול באוכלוסייה ועליית רמת החיים המייצרת עלייה בצריכת המים. כמובן שאילו היו מספיק מים טבעיים אז לא היה צורך בהתפלה וישראל רשאית להחליט האם לשאוב מים ממקורות טבעיים או לא. מדובר במאזן אימה בו ישראל צריכה לבחור האם להפעיל באמצעות מקורות אנרגיה מתקני התפלה על מנת לספק את צרכי משק המים הישראלי, להוסיף לזיהום הסביבתי ולייקר את עלות המים, או להישען כשניתן על המקורות הטבעיים החינמיים (הכנרת והאקוויפרים). לשם כך, גם בשנים שחונות, עדיין יש שאיבה, גם אם מינימאלית, על מנת לשמר את מערכות השאיבה שאם לא יתופעלו, ינזקו והמדינה תיאלץ לשקם אותם אחר כך. רשות המים אמנם אינה אמונה על מניעת שטפונות בעונת הגשמים, אך מתחשבת בכך ולכן שיש צורך בשאיבה גם בקיץ, כדי למנוע מהמקורות הטבעיים לעלות על גדותיהם עם בוא הגשמים. אמרנו, מאזן אימה.

אז השנתיים האחרונות היו שנים ברוכות מאוד, וכולנו תקווה שגם השנים הקרובות תהיינה שנים ברוכות, אולם לצערה של רשות המים וכותב שורות אלה, אלא אם יהיה עוד אירוע משקעים קיצוני השנה, סכר דגניה וסכר אלומות לא יפתחו השנה, גם אם עם ישראל יהנה אחרי תקופת הקורונה מכנרת מלאה.