הכל התחיל ב־2002, כשדורית בנט היתה המקימה והמנהלת של היחידה לאיכות הסביבה אילת -אילות מטעם המשרד לאיכות הסביבה. כיום, דורית בנט היא מנכ"לית אילת־אילות אנרגיה מתחדשת, חברה לתועלת הציבור שייסדה ב־2012. עד כה הקימה החברה 16 חוות סולאריות, של 3,000 דונם סך הכל, בבעלות יזמים וקיבוצי האזור, והיא גם מקיימת כנס בינלאומי דו־שנתי בתחום, שיצא לדרך לפני יותר מעשור. החוות מגלגלות 30 מיליון שקל בשנה, ומספקות את כל תצרוכת החשמל בשעות היום של אילת והקיבוצים עד צומת הערבה. בנט גם הובילה, עם נעם אילן, את הקמת קפיטל נייצ'ר, החממה הטכנולוגית לסטארט־אפים בתחום החשמל הירוק, שבה טופחו עד היום 12 חברות. קודם לכן, משנת 2000 עד 2012, הקימה וניהלה את היחידה לאיכות הסביבה אילת־אילות מטעם המשרד לאיכות הסביבה.
בשנת 2002 בעזרת הסוכנות היהודית קיבלה החברה מימון מפדרציית יהדות טורונטו, שראו בו סטארט־אפ שיביא פיתוח כלכלי. והשנה הראשונה היתה שנה של קסם. קידמנו את הקמת הפיילוט הראשון בארץ, מגדל שמש בקיבוץ סמר. האור נהפך לחום שהפעיל טורבינה. והיה לאזור חשמל ירוק. זאת היתה מהפכה ראשונה בערבה
דורית מוסיפה ומספרת :"בשנים הראשונות הובלנו להחלטת ממשלה להקמת חממה טכנולוגית, ובעיקר היתה הרבה סטטוטוריקה של תחום בתולי, חמש שנים של כיתות רגליים בין משרדי ממשלה. היה קשה מאוד. היינו צריכים להוביל תיקון לתמ"א 10 (תוכנית המתאר לאנרגיה), לשנות את כל חוקי התכנון על הקרקע לצורך הקמת השדה הסולארי הראשון, להגדיר לו תקנות סביבתיות, למשל איך לא לעשות זיהום אור. חמש השנים הראשונות היו מתסכלות. מי ידע אז מה זה שדה סולארי? כשאמרנו שצריך עוד יצרנים חוץ מחברת החשמל וספקיות הגז לא הבינו על מה אנחנו מדברים. והתחושה היתה שאם יכניסו חשמל סולארי לרשת היא תקרוס. אבל כשהכל נפתח, ב־2011 קם השדה הראשון, בקטורה, אחריו הם צצו כפטריות אחרי הגשם."ערבה פאוור קומפני, של יוסי אברמוביץ' וקיבוץ קטורה, היתה מי שהקימה את השדה הראשון, וכיום מחזיקה 30% מהשוק הסולארי הישראלי. זה היה שדה של 5 מגוואט. כיום אנחנו מספקים בסך הכל 180 מגוואט מ־16 השדות, שהוקמו בשותפות עם מגוון חברות, כולל שיכון ובינוי, סולארית דוראל ועוד. זה בקושי אחוז מהצריכה של מדינת ישראל, אבל כל המפלצת של מלונות באילת, עם כל המזגנים — בשעות היום זה 100% חשמל נקי, והמטרה היא לספק את כל החשמל לאזור גם בלילה. קיבוצי האזור מקבלים בשנה 30 מיליון שקל מהשדות הסולאריים, זה בערך 20% מהכלכלה המקומית. וכל הזמן שמרנו על האינטרס המקומי. השדות הם של הקיבוצים ויזמים פרטיים, אבל כשחברות רצו להיכנס לבעלות בחברה לתועלת הציבור הגבלנו את זה רק לאזור, רק לקיבוצים, כדי שהכסף יחזור לפיתוח פה"

האתגר החדש על פי דורית בנט הוא נושא אגירת האנרגייה. "לא הגענו לרוויה מבחינת היכולת לייצר חשמל, הגענו למחסום: חסר מקום לכל החשמל הסולארי שלנו ברשת. בזה גם עסק הכנס השנתי שלנו, בתחילת דצמבר. אין לי כוח יותר לכנסים עם החברות שמקימות פאנלים, זה שעמום המחץ. אני רוצה למתג אותנו כמקום של חדשנות, ועכשיו העניין הבא הוא האגירה, זו החוליה החסרה כדי להמריא: איך להכפיל את הייצור, לאגור את החשמל וכך לספק אותו לא רק בבוקר אלא גם בלילה. כרגע חברות הגז וכמובן חברת החשמל מובילות עלינו בכך שהן נותנות חשמל 24/7, וברגע שיהיה לנו פתרון לאגירה, מבחינתנו זו תהיה מהפכה. בסוף הרבעון הראשון של 2019 יתחיל פיילוט ראשון, יש כל מיני פתרונות אפשריים, חלק טכנולוגיות יותר בשלות, למשל אגירה בסוללות, וחלק מפותחים בחממה שלנו, והמטרה היא שבתוך שבע שנים מהיום כל החשמל באזור, מאילת עד צומת הערבה, יהיה ירוק במשך כל שעות היום והלילה. יש אבולוציה של הטכנולוגיות בתחום, ובסוף זה יקרה".
"את החממה, קפיטל נייצ'ר, הקמנו בתמיכת המדען הראשי (רשות החדשנות) עם מצ'ינג של חברות כגון רפאל, אלביט, אורמת, ישיר בית השקעות, אוניברסיטת בן־גוריון, שהיא הבעלים של החממה, ועוד. סטארט־אפים יכולים לקבל בחינם חלל עבודה ומעבדות ועוד 2.5 מיליון שקל, ואם אחרי שנתיים וחצי בחממה הם לא מגייסים השקעה ואין להם כסף להמשך הפיתוח, הם עוזבים אותנו או נסגרים. עד היום, מ־13 חברות שהיו לנו רק שתיים סיימו את דרכן כך. לעומת זאת, חמש חברות שלנו כבר מוכרות את המוצרים שלהן או שגייסו סכומים גדולים, והאחרות פועלות בינתיים עם השקעות קטנות שגייסו.

"אנחנו מתמקדים כמובן באנרגיה נקייה, והבעיה היא למצוא חברות טובות. אחת החברות שהיתה אצלנו היא ElectRoad, שמפתחת כביש אלחוטי, כזה שיש בו פלטות גמישות ובהן כבלים להעברת חשמל. כך הכביש נותן השראה לרכב חשמלי. זה גאוני ומתקדם, ולא צריך טעינה, לעומת תעשיית הרכבים החשמלית שממוקדת כרגע בבטרייה, שמחייבת השקעת עתק והיא גם מליתיום, שזה חומר נוראי. אם הכבישים יהיו חשמליים, ובתחתית הרכבים יותקן רסיבר, זאת מהפכה. חברה אחרת היא ChakraTec, לטעינה מהירה של סוללה בגלגל ג'יירו, שעובדת כבר באירופה. וישנה SolView, אפליקציה שנותנת לך מידע כמה חשמל סולארי אתה יכול לעשות על גג הבית שלך, כמה זה יעלה לך, מה אתה צריך לעשות, למי לפנות. באילת עשינו פיילוט כזה, מיפינו את כל הגגות וכל תושב יכול לבדוק, והחברה כבר מוכרת בחו"ל.

"עיקר החדשנות בתחום הולכת לעולם המערבי, אבל יש הרבה מקום לפיתוח טכנולוגיות אקולוגיות קלות להפעלה עבור אפריקה, שיש בה חלקים נרחבים אוף גריד. זה 'לס איז מור'. יש שם צרכים שאנחנו לא חושבים עליהם, כי הם לא חלק מהחיים שלנו, אבל שם הם הכרח של ממש. אנחנו מחפשים חברות שיכולות למכור לאפריקה. כדי לשווק שם, וכדי ללמוד את הצרכים בשביל פיתוחים שלנו, בשלב הראשון אנחנו מבססים שיתוף פעולה עם חברות שלא צמחו אצלנו, כגון Homebiogas, שמציעה ערכות ביתיות להפיכת זבל אורגני לגז בישול ופותחה כאן, או Solav, שמפתחת לוחות סולאריים ניידים עם דודים קטנים לחימום מים. עבור פרויקטים כאלה אנחנו בתהליך לגייס מימון גם מ־USAID, הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי"..