מערכת תשתיותנורית גל, מנהלת חטיבת רגולציה וחשמל ברשות החשמל עלתה לנאום בכנס העשור לאנרגיות מתחדשות של תשתיות על ההתפתחויות הרגולטוריות האחרונות באנרגיה המתחדשת
מאת: אדיר פטל
"בשל הקריאות שנשמעו מחלק מהנואמים לגבי אגירה אני אתחיל מהסוף: אנחנו נצא להסדרה לאגירה והיא תהיה פשוטה. אנחנו נגיד מה הדרישה ואתם תביאו את הטכנולוגיה וכל טכנולוגיה תהיה מקובלת.
"עכשיו אחזור אחורה להתחלה, הבנו שמה שיש כרגע מבחינת מתחדשות הוא לא מספיק ליעד ולכן אנחנו מאמינים שב-2020 יהיה פי ארבע אנרגיות מתחדשות ממה שיש היום וגם זה לא מספק אותנו. אנחנו חושבים כבר על היעד של 17 אחוז ב-2030 שאומר הוספה של 400 מגה-וואט של מתחדשות בכל שנה בעשור הבא.
"הלכנו על הוספה של אנרגיה סולארית על הגגות הפרטיים כי חשבנו שלא נספיק להכין את הרשת ואז גילינו שהגגות הוא תחום מרתק והתאהבנו בו כפתרון. אני מאמינה שנמצא עוד הרבה שדות גדולים אבל זה יקרה רק בעשור הבא. אנחנו מבינים שהרוח מתעכבת והיא תיכנס כפתרון רק בעשור הבא.
"אנחנו רואים את רוב הפוטנציאל בגגות המסחריים, בעיקר בגגות של המאה קילו ויותר. השאלה היא מה הוא גג? האם כמה קלונסאות על הרצפה הן גג? לכן הגענו להגדרה של כל כיסוי עילי או צידי של בנין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה או של מאגר מים. במאגרי מים כל כיסוי של מאגר מים יענה על ההגדרה של גג. גם כיסוי של חניון יהיה גג. ההגדרה היא מאוד רחבה אבל לא נרצה לראות שדה בנגב ששמו בו כמה עמודים וקראו לזה גג. מספר האפשרויות הוא מגוון מאוד.
"רצינו לעבור מרישיונות למכרזים ואנחנו רואים מכרזים שהרמנו שרצים קדימה וקמים עוד השנה. אבל הבנו שהמכרזים זה לא מספיק, הבנו שיש המון גגות שהם לא מספיק גדולים למכרזים כי רצינו לקלוע לכל סוגי היזמות שיש בשוק כדי לענות על היעד עד 2020.
"יצרנו עדכונים בהחלטת מונה נטו. בהתחלה רצינו להוריד אותו אבל החלטנו להשאיר אותו כמו שהוא ולצאת עם הסדרות חדשות שיהיו יותר פשוטות. בינתיים כבר 250 מגהוואט מתוך 400 של מונה נטו כבר קיבלו אישורים. הגבלנו את ההסדר ל-25 שנים כי זה בערך אורך השנים של המערכות. כשה400 יגמרו נצא בעיקר בהסדרות החדשות.
"בהסדרת הגגות קורה דבר מעניין, התעריף הוא קרוב מאוד לתעריף של קניית חשמל מבחוץ, ואז חשבנו איך נכון להסתכל על המערכת? בגלל שהתלבטנו הכנסנו את שתי השיטות כדי שאתם תחליטו מה שנוח לכם.
"עוד תחום שטיפלנו בו בהסדרות הוא האפשרות שיהיו אנשים שיהיה להם כמה מערכות. אנחנו רואים גגות של רפתות שהן רק חצי מלאות בפאנלים מאחר והייתה הגבלה וזה חבל לנו, אז בשימוע שנכניס בקרוב נחליט שמערכות שמייצרות רק לעצמן יתקבלו קודם לרשת ואז נקבל גם מאנשים שיהיה להם כמה מערכות. חלק מהשינויים שעשינו היה שהמחלקים ההיסטוריים יהיו יותר שוויוניים ולא יוכלו לחלק אחד לשני.
"נשאלנו למה בתחום של האגירה אין הסדרה. האגירה היא הדור הבא. אבל היא צריכה לתת תשובה לכמה שאלות, האם סולארי יכול להחליף מתקן קונבנציונלי, מה יהיו השינויים בתדרים, ובכל שאלה היא נתנה תשובה שונה. התדר בישראל הולך להיות מאוד תנודתי והמשימה של האגירה יהיה לייצוב התדר, מי שייתן שירות לזה יקבל מחיר על השירות שהוא נותן במכרז. בשאלה של אגירה בתחום הסולארי יש שתי משפחות, אחת היא העברה משעות הפיק והשנייה היא איך האנרגיה המתחדשת משתלבת בתחום הייצור במשק, היינו רוצים לראות את האגירה מחליפה את הפיקרים, מספיק שהיא תיתן 4 שעות אגירה כדי לענות לזה. אנחנו רוצים לראות 4 שעות ולא אכפת לנו מאיפה האגירה תבוא. זה יהיה שקול מחלק מהעלויות של פיקר ונרצה לתגמל אותו בזה שהוא חוסך לנו את זה.
"איך כל זה מתחבר למשק? חייבת להיות רשת שתומכת בדבר הזה, אם כל המתקנים יתחברו לרשת החלוקה צריך לראות איך הרשת מתחברת לכל זה. אנחנו לא רוצים שתעשו סקר היתכנות ואת כל המסלול הזה, אנחנו רוצים שרק תפתחו תיק והתשובה תהיה חיובית. אנחנו רוצים להגיד שאין משמעות לטכנולוגיה, כל דבר שיכול להתחבר לרשת הוא תקף. האמירה הכי חזקה היא שחברת החשמל תצטרך תוך זמן קצוב לאשר את החיבור. יש לנו דיאלוג עם חברת החשמל כדי שהדבר הזה יקרה".
