חזון הייצוא לאירופה שמקדם משרד האנרגיה הישראלי בשיתוף עם מדינות האזור הוא התפתחות חיובית עבור תעשיית הגז-נפט הישראלית, שזקוקה לביסוס ערוצי ייצוא לגז הישראלי, אך כדי שהתכנית השאפתנית אכן תצא לפועל, יש לתת מענה לסוגיות הטכנולוגיות וההנדסיות שמקשות על מימוש החזון.
בחודש שעבר התכנסו שרי האנרגיה של קפריסין, יוון איטליה וישראל למעמד חתימה חגיגי על מזכר הבנות להקמת צינור גז מישראל לאיטליה. השרים הצהירו כי מדובר בפרויקט תשתיות אסטרטגי המייצג אינטרס משותף למדינות השותפות ולאיחוד האירופאי כולו. הצינור העתידי להעברת הגז מהמזרח התיכון אל אירופה יהיה הצינור התת-ימי הארוך בעולם, באורך של 2,100 קילומטר ובעלות מוערכת של 25 מיליארד שקל, ובנייתו צפויה להסתיים עד שנת 2025.

חזון הייצוא לאירופה שמקדם משרד האנרגיה הישראלי בשיתוף עם מדינות האזור הוא התפתחות חיובית עבור תעשיית הגז-נפט הישראלית, שזקוקה לביסוס ערוצי ייצוא לגז הישראלי, אך כדי שהתכנית השאפתנית אכן תצא לפועל, יש לתת מענה לסוגיות הטכנולוגיות וההנדסיות שמקשות על מימוש החזון.
בחודש שעבר התכנסו שרי האנרגיה של קפריסין, יוון איטליה וישראל למעמד חתימה חגיגי על מזכר הבנות להקמת צינור גז מישראל לאיטליה. השרים הצהירו כי מדובר בפרויקט תשתיות אסטרטגי המייצג אינטרס משותף למדינות השותפות ולאיחוד האירופאי כולו. הצינור העתידי להעברת הגז מהמזרח התיכון אל אירופה יהיה הצינור התת-ימי הארוך בעולם, באורך של 2,100 קילומטר ובעלות מוערכת של 25 מיליארד שקל, ובנייתו צפויה להסתיים עד שנת 2025.
נציג האיחוד האירופי בפגישה העריך כי אירופה תזדקק לייבא גז טבעי בהיקף הגדול ב-100bcm לשנה מזה שהיא מייבאת היום, כאשר אירופה רואה בישראל ובקפריסין מקור בטוח לאספקת גז בעתיד. אירופה מחפשת זמן רב אחר אופציות לגיוון מקורות האנרגיה של היבשת, מתוך הבנה שהמשך התלות בגז הרוסי שמה את האיחוד בעמדת נחיתות כלכלית ומדינית. כך שייבוא של גז טבעי מאזור הים התיכון יכול בהחלט לסייע למדינות האיחוד ולהציב אלטרנטיבה מסחרית לדומיננטיות באספקת הגז מצד רוסיה.
גם למדינות השותפות – איטליה, יוון, קפריסין וישראל, יש הרבה מה להרוויח. קפריסין, שבה התגלה מאגר הגז אפרודיטה, לא מצליחה לממש את פוטנציאל הגז שבשטחה, כיוון שצריכת הגז המקומית לא יכולה לתמוך כלכלית בפיתוח מאגרים. יוון משלמת כיום כ-10 דולרים עבור יחידת חום, מחיר כמעט כפול מהמחיר של הגז הישראלי, ומעבר של צינור הגז בשטחה ייצור למדינה חיסכון אדיר ותעסוקה במהלך הפרויקט ולאחריו. ישראל מעוניינת לקדם כל אופציית ייצוא ונהנית גם מהדיבידנד המדיני שנלווה למדינה שמחזיקה במשאבי טבע ומהיכולת לפעול לחיזוק היחסים המדיניים עם מדינות האזור.
ברמה המדינית, היתרונות הגיאו-פוליטיים של בניית הצינור לאירופה ברורים. לצד החוזים והמגעים לייצוא גז ממאגרי תמר ולווייתן לשווקים של המדינות השכנות, ירדן מצרים ותורכיה, משרד האנרגיה פועל נכון בייצור התשתית והכנת הקרקע לצעדים ארוכי טווח של ייצוא גז ישירות לאירופה, תוך ביסוס וחיזוק של היחסים המדיניים עם קפריסין, יוון ואיטליה. בנוסף, החתימה על ההסכם עשויה לסייע למשוך לכאן חברות אנרגיה נוספות, שיעזרו לממש את מלוא הפוטנציאל של הגז הטבעי בישראל.
לצד היתרונות הברורים, על התכנית השאפתנית לצלוח מספר מכשולים משמעותיים. מדובר בבנייה של צינור באורך של 2,100 ק"מ, הצינור התת-ימי הארוך ביותר בעולם, בתנאים הנדסיים לא פשוטים המחייבים בדיקת היתכנות הנדסית טכנולוגית ופיננסית, עליה עמלים כרגע הצוותים המשותפים שהוקמו על ידי המדינות השותפות.
עוד לפני תחילת הבנייה, ועל מנת ששיתוף פעולה ייצא אל הפועל, על משרדי האנרגיה והחוץ של ישראל וקפריסין לפתור במהירות את נושא היונטיזציה והסדרת מעמדם של מאגרי גז שחוצים את הגבולות המדיניים. אם מדינות האזור יידעו לפעול במהירות לפתרון של הסוגיות במחלוקת, ויפעלו בשיתוף פעולה מדיני-כלכלי, נוכל לראות בקרוב התקדמות אמתית בתכנית לבניית צינור גז מישראל לאירופה.