עושה רושם שקק"ל בשנים האחרנות מעבר לפעילות הציבורית שלה הפכה להיות אינטגרטור ומקדם של המון תחומי סביבה ומחקר ופיתוח, עושה רושם שיש כאן שינוי ארגוני שלוקח את היזמות המוניציפלית וגם ברמה הלאומית והחקלאות בענפי האנרגיה והסביבה.
רון חולדאי עולה לבמה בהלצה, ונותן את נאום הבוקר שלו עם הסגנון המוכר שלו. ורומז בין השורות שניסיון חקיקה לא יביא לשינוי אמיתי.קודם כל צריך חשיבה יזמית.
ארנון מעוז: אתם תכניסו את היד לכיס אם תהיה חקיקה ראשית?
" אנחנו מאמינים שצריך לעודד יזמים, אנחנו לא נמהר להכניס את היד לכיס זה תהליך וכל שינוי צריך חשיבה מערכתית. ללא יזמות חיצונית וטכנולוגיות, ארנון אתה מכיר את המערכת… אנחנו בעניין, ונהיה חלק אבל חקיקה והנחתות מלמעלה לא יעבדו כל ראש עיר צריך להיות יצירתי כדי לממש פיתרון"
רון חולדאי : "הפרוייקט הראשון של התשתיות בקום המדינה היה הקמת המוביל הארצי. בן גוריון הקדיש 70 אחוז מהתקציב של המטבע הזר להקמת התשתית. מראשית דרכי כראש עירייה הבנתי שחייבים לעסוק בנושא. השקענו מאוד במים, הפכנו את הירקון ממטרד למשאב. בהרחבת פעילות האיגוד. אסור לנו לשקוט על השמרים, הצפיפות הולכת וגודלת בערים., אנו צריכים לעסוק בטיוב בארות, מי תהום. הסביבה העירונית מונעת חלחול אל התהום. אנחנו רואים את מי הגשמים שמגיעים עם כל הלכלוך של הקיץ ומזהמת את הירקון ואת הים אנחנו בעירייה מתמודדים עם בעיה זו. אנחנו מעודדים אימוץ טכנולוגיות חדשות".
אמנון בן עמי, מנכ"ל קק"ל: "אחד הנושאים המרכזיים שנמצאים בקק"ל כמטרת על בקק"ל. כאשר מדובר במי נגר, ישנם הוכחות שאפשר לייצר ממוקד למשאב עירוני. שניתן להשתמש בו לשימושים שונים. בכפר סבא מתקן הביו פילטר וזה פורץ דרך. אני קורא מעל במה זו לצוות משותף שייצר את השינוי המהותי הזה. אנחנו עומדים פה כמחוייבות ללכת ולפתח את הנושא הזה כמה שיותר".
משה דולברג, מנכ"ל השלטון המקומי : "אם הרגולטורים לא יתגייסו כאן לשינוי המהלך לא ייצא שום דבר. חייבים להתחיל את התהליך של יישום ואפילו חקיקה. משרדי הממשלה צריכים להתעשת ולהיות מחוברים לשינוי הזה. וראשי ערים צריכים תמריץ".
קצת על טכנולוגיית ביו פילטר
מדובר בפיתוח הנדסי ירוק של מערכת לטיפול במים. אשר אוגר מים מזהמים ומטהר אותם. הביו פילטר הראשון פועל כבר בכפר סבא, מכיל אגן רדוד עם מערכת סינון רב שכבתית המורכבת מחול, חצץ וצמחים מיוחדים שנבחרו בזכות יכולתם בסילוק מזהמים מהמים. ברמלה ובבת ים הוקמו גם מתקן ביו פילטר. עושה רושם מהקהל שרובו קהל של תכנון ויישום והנדסה, זו תחילת הדרך לשינוי יש גם תמ"א ייעודית לשנושא תמ"א 34 ב' שהוא עוסק בהקמת מאגרים ושימוש בחוקי ניקוז ופיתוח עירוני.
מה קורה בעולם ?
ירון גלר , יועץ בתחום המים
הפיתרון שההולנדים חשבו עליו. הנו ליצור מצב שישנה אגירה של מי הנקז על הגגות הירוקים ובניית מרחבי צמיחה עירוניים.
ביפאן הם הלכו על גישה דל מאגרים תת קרקעיים. על מנת להרחיק את המים מהמרחב העירוני. כל עיר בעולם נוקטת גישה שונה. בקופנהגן ההתחדשות העירונית הנה ניהול מי הנגר והפיכתו לצמיחה. החלוצים בתחום הזה בא מאוסטרליה
באתונה חוקק חוק שלפחות 50% יהיה ירוק ומי הנגר נאגרים כך. אין ספק שגג המבנה זה פיתרון שכבה מטופלת בהיבט מי הנגר האלה. בארה"ב יש פס ירוק שמפריד בין המדרכה לכביש, מהרגע שהמים נמצאים בכביש הם מזוהמים. הפיתרון האולטמטיבי הנו גגות ירוקים החלוצים בתחום זה והשותפים לפרוייקט הנם האוסטרליים שעומדים על מסר של 12,000 ביו-פילטר במלבורן. קק"ל אוסטרלייה מביאה בשורה חדשה ומנסה ליהטמיע את הידע בישראל.