המשרד להגנת הסביבה טען היום כי הוא סבור שללא תיקוני חקיקה לא ניתן לקיים פעילות של יותר מתאגיד מיחזור אחד (גוף מוכר) במסגרת חוק האריזות, מבלי לפגוע ברמת השירות השוויונית לכל אזרחי מדינת ישראל.

כיום פועל גוף מוכר אחד בשוק פסולת האריזות, תאגיד תמיר, ולכן המשרד להגנת הסביבה יפעל לקביעת כללים להסדרת פעילותם של מספר גופים מוכרים. כללים אלו יהוו בסיס לתיקון החקיקה הנדרש טרם מתן הכרה לגופים נוספים.

הכרה בגוף מוכר נוסף משמעה פתיחת שוק פסולת האריזות לפעילות של יותר מגוף אחד. מנגד, בחוק לא נקבעו כללים המסדירים את הפעילות של מספר גופים מוכרים – כללים שיבטיחו את רמת השירות השוויונית לכל אזרחי מדינת ישראל ושיבטיחו את השמירה על יישום מטרות חוק האריזות.

לאור זאת, המשרד הודיע לשלוש החברות שביקשו הכרה כגוף מוכר, "א.מ.י.ר גלובל גרין 2013", "המסלול הירוק" ו"נטלי" כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה יפגע ביישום מטרות החוק, ועל כן, נתן לחברות הזדמנות להתייחס, בכתב, בתוך 30 יום, לפני קבלת החלטה סופית.

החוק להסדרת הטיפול באריזות – התשע"א – 2011, הטיל חובות עמידה ביעדי מיחזור של פסולת אריזות על היצרנים והיבואנים במדינת ישראל.

בחוק נקבע כי לשם קיום חובות אלו על היצרנים והיבואנים להתקשר עם גוף מוכר, שיבצע עבורם את הפעולות המתאימות לשם כך. עם פעולות אלו נמנית בין היתר, פעילות חובה מול רשויות מקומיות באופן שוויוני לשם מימון הסדרי הפרדת פסולת אריזות. החוק קובע כי הטיפול בפסולת, המהווה מעין "מוצר ציבורי", הוא במימון פרטי ולא במימון תקציב ציבורי.

יצוין, כי במרבית מדינות מערב אירופה המיישמות את חוק האריזות במתכונת הדומה לחוק הישראלי, כדוגמת בלגיה, הולנד ספרד ועוד, מיושם חוק האריזות באמצעות גוף מוכר אחד בלבד וכי במודל הבלגי, שעליו מבוסס חוק האריזות הישראלי, קיימים בפועל שני תאגידי מיחזור, כאשר אחד מהם אחראי לפסולת מבתי העסק והשני לפסולת הביתית – כך שאין חפיפה בפעילותם.

במדינות גרמניה ואוסטריה, שבהן יותר מגוף מוכר אחד במנגנון הדומה לזה של מדינת ישראל, ההכרה בגופים נוספים נעשתה לאחר לפחות עשר שנים של יישום חוק האריזות.

השוואה לעולם – תמונת מצב כיום:
גוף יחיד –
בלגיה (גוף אחד לזרם הביתי גוף שני לזרם המסחרי), נורבגיה, פינלנד, לוקסמבורג, ספרד, הולנד, צרפת, איטליה, פורטוגל, אירלנד, צ'כיה, יוון, פורטוגל, הונגריה (המדינה הלאימה את הטיפול בזרם פסולת האריזות), סלובניה (גוף אחד לזרם הביתי, 3 למסחרי),

ריבוי גופים ללא אסדרה, אין איסוף מהזרם הביתי –
לטביה, אסטוניה, סלובקיה, רומניה, סרביה, מקדוניה, טורקיה, בולגריה

ריבוי גופים לאחר ביסוס שוק פסולת האריזות (ובמבנה שונה משל מדינת ישראל) –
גרמניה, אוסטריה (רק בתחילת היישום: ריבוי גופים בזרם הביתי, בזרם המסחרי 6 מתחרים), בריטניה

בתמונה: מיון פסולת אריזות בתחנת המיון בעפולה. צילום: אופק גל