גורמי מקצוע ומשרדי ממשלה הזהירו כי למרות מחויבותה, המדינה לא מוכנה למעבר לגזי קירור שאינם מזהמים וכי הצעד מצריך רפורמה רחבה ומהירה בתחום המיזוג. התאחדות קבלני מיזוג האוויר: "הגזים החדשים מסוכנים מאוד, במידה ויתפעלו אותם אנשים ללא הידע הדרוש כפי שקורה היום זו פצצה מתקתקת"

ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת קיימה השבוע (ב') דיון בנושא מחויבות ישראל להחלפת הגזים המשמשים מערכות קירור כחלק מהפחתת פליטות גזי החממה.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן פתחה את הדיון: "התכנסנו היום בעקבות חתימה על אמנת קיגאלי כהמשך לאמנת מונטריאול להפחתת הפגיעה באוזון ואפקט החממה ומציאת פתרון לחור באוזן ע"י שימוש בגזי קירור חדשים ופחות מזהמים. נקבע כי שנת ההגבלה על השימוש בגזים בהם אנחנו משתמשים לקירור הבית תהיה 2019. המצב הזה מכניס את ישראל לאתגרים חדשים בתחום מיזוג האוויר שכידוע אנחנו לא יכולים בלעדיו בישראל שהולכת ומתחממת. הדבר מצריך הערכות מוגברת ומהירה, בין היתר יש צורך בתקנות שיעגנו את השינוי, ובשינוי מבני והתנהגותי בכל שוק הקירור".

רוני כהן, המשרד להגנת הסביבה: "פרוטוקול מונטריאול להגנת שכבת האוזון מוציא משימוש את גזי הקירור, צריך להכין תוכנית כדי שנוכל ליישם את חוק חומרים מסוכנים. משרד הכלכלה אחראי על הייבוא כאשר ב-2019-2023 על ישראל להפחית את הצריכה בגז הקירור הנפוץ בצורה ניכרת. הגזים שאנו משתמשים בהם היום כבר לא ישווקו באותה מידה כי יפסיקו לייצר אותם, נצטרך כמה גופי ממשלה לשבת יחד ולגבש תוכנית".

גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה: "במצב הקיים מ-2019 נראה ירידה במדרגות בכמות הגזים שנוכל לייבא. המשמעות היא שמזגנים יפסיקו לעבוד".

יובל בריק, מנכ"ל התאחדות קבלני מיזוג האוויר: "אני מביע דאגה מנושא הקירור בארץ בעקבות התקנות החדשות שעתידות להיכנס והשימוש הצפוי בגזים שפחות מזהמים את הסביבה אך הם מסוכנים מאוד, במידה ויתפעלו אותם אנשים ללא הידע הדרוש כפי שקורה היום זו פצצה מתקתקת. זה דומה להתפוצצות רימון, גם השריפה בלונדון הייתה כתוצאה מהתלקחות מקרר".

"אנחנו מצפים שיהיו גורמי מקצוע שיהיו אמונים על הבטיחות לפני הכל. ענף המיזוג והקירור מגלגל בשנה כ- 15 מיליארד ש"ח ויש כ-25 אלף עוסקים בתחום, רובם ללא הכשרה מתאימה. במצב הנוכחי ישראל לא כשירה לעבור לשימוש בגז החדש כאשר אין הכשרה, פיקוח ואכיפה לנושא. יש סכנות אש, בריאות, החלפות אוויר ואובדן חיי אדם" הוסיף בריק וציין כי "אם ניקח מזגן ביתי עם 2 קילו גז ונכפיל בGWP נקבל זיהום שווה לזיהום כמו זיהום שיוצר רכב במהלך חצי שנה".

אלי מתתיהו, יו"ר התאחדות קבלני האוויר: "יש לנו את היכולת לפתח מסלולי הכשרת כוח אדם, אנחנו צריכים גיבוי מהמדינה".

מנכ"ל רגב כביר, מנכ"ל אמון הציבור: "בשנה יש 48 אלף תקלות בהתקנות בתחום הביתי, 58 אחוז מהן נוגעות לגז, 28 אלף בתחום מערכות המיזוג. לפי נתוני רשות הכבאות יש כ-12 שריפות בחודש בבניינים שמקורם בגז. עוצמת הסיכון שאנחנו נכנסים אליה היא נוראית".

גדי קורס, משרד העבודה: "האגף מכין עצמו כבר חודשים. כל 35 המורים שלנו עברו השתלמות בנושא הגזים החדשים על ידי מומחה מגרמניה. כל תוכניות הלימודים שלנו עודכנו. אפשר לומר שאנחנו בעצם מוכנים. מי שמתחיל ללמוד כיום לומד את התכנים החדשים. הבעיה שאין חובת הכשרה. אסור למי שעוסק במזגנים ללא הכשרה לגעת בחשמל אך הם מתחכמים ואומרים – בחשמל אני לא נוגע. לדעתי האישית חייבים הסדרה למקצוע במיוחד שהגזים הם מסוכנים כל כך".

ראובן גודלי, מכון התקנים: "קיימנו ישיבה לאימוץ התקן הבינלאומי, מדינות העולם התחילו במעבר לגזים החדשים ובחלק מהמדינות החל מ-2019 יאסרו הכנסת גזי קירור ישנים. התקן הישראלי אוסר שימוש בגזים נפיצים ואנחנו עובדים על ריביזיה לשינוי התקן. במצב הקיים מ-2019 לא יהיו מזגנים בישראל. לא די בהכשרת מתקינים, צריך לתת דעת על יבוא ושינוע מזגנים וגזים. עד לתאריך היעד צריך להסדיר את המקצוע".

אשי אביזמר, נציג הראשות הארצית לכבאות והצלה: "נודע לנו על הנושא לפני כחצי שנה, אנחנו בעד הפחתת גזי חממה אבל אנחנו רואים לנגד עינינו יותר את נושא הבטיחות ולכן נתנגד בכל האמצעים שברשותנו מול ממונה התקינה לשינוי התקן למגזר הביתי עד שלא תהיה הכשרה, הסדרה ואכיפה".

שמואל כהן, יבואן גז: "נושא האכיפה הוא הכי חשוב, אנחנו מייבאים מאות טונות של גז בשנה, והחוקים לא נאכפים, הכמויות שאושרו ואלה שנכנסות לא זהות וכך נכנס גז ללא רישיון וללא פיקוח. באירופה החוק פשוט, האכיפה מתבצעת דרך האזרח הפשוט שמשלם דו"ח אם הגז לא נאסף ואין אישורים".

יו"ר ועדת המשנה סיכמה את הדיון: "מכל הנאמר כאן עולה שאנחנו לפני קטסטרופה אם לא נסדיר את הנושא ובמהירות. כדי לעמוד בהתחייבות שלנו כל ההסדרה צריכה להיעשות עד סוף השנה הנוכחית כולל לעבור את כל הגורמים הממשלתיים, ההתאמות עצמן בפועל בשטח, בהכשרות, בייבוא, במתקנים ובאופן העבודה ייקחו לפחות שנה, שהיא 2018, אנחנו חייבים לצאת לדרך מיד. גם לא נוכל לייבא גז קירור ישן כי לא יהיה בנמצא, המשמעות היא שאו שנהייה מוכנים או שפשוט יהיה לנו חם בלי מזגנים. ישראל חייבת להגיע מוכנה אחרת מדובר בסכנה לחיי אדם, לא נסכים למצב דומה לענף הריסוס שרק אחרי שנפטרו מספר ילדים מריסוס פעלו להסדרה בתחום. צריך להיערך במהירות, מדובר גם במקררים ותעשיה, כלל בתי חולים וחדרי הניתוח".