גפני "בממשלה לא ירצו את חברי הועדה במפעל כשהם אומרים שהממשלה נותנת למפעל חיוני בפריפריה להיסגר"

צילום אילוסטרציה

תמימות דעים בקרב חברי ועדת הכספים מרוב סיעות הבית לגבי הצורך לסייע למפעל המתכות 'שתולה' שעל גבול לבנון. כך נראה הדיון הדחוף שקיימה הוועדה בעקבות החשש מסגירתו של המפעל, לאחר שנקלע לקשיים בשנה וחצי האחרונות. בימים אלו ממש הגיע המפעל לסוף פרק הזמן שניתן לו ע"י הנאמן שמונה לו לצורך מציאת רוכש או משקיעים פוטנציאליים, ואם לא יוזרם הון למפעל שיש לו חובות לבנקים, הוא עשוי להיסגר.

חברי ועדת הכספים הביעו תרעומת על התנהלות פקידי הממשלה בסוגיה וטענו כי "כל שהם עשו הוא להישען על הליכים ביורוקרטיים במקום לנסות למצוא דרכים לסייע למפעל במצוקה, בדיוק כמו במקרים קודמים של מפעלים שרק התערבות הוועדה הצליחה למנוע את סגירתם". הוועדה הקצתה שבועיים לנציגי משרד האוצר ומשרד הכלכלה, כמו גם לנציגי ההסתדרות, שבמהלך הישיבה עלתה האפשרות שזו תעניק הלוואה למפעל נוכח הצורך לסייע להמשך פעילותו ומניעת פיטורי עובדיו.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע, כי "אם לא תהיה התקדמות ועדת הכספים תתכנס במפעל עצמו במושב שתולה ותיתן פומבי לחוסר האונים וחוסר של הממשלה ביחס לפריפריה ובמיוחד ליישובי הגבול". את הדיון יזמו חברי הכנסת: מיקי לוי (יש עתיד), יצחק וקנין (ש"ס), יוסי יונה (המחנה הציוני).

ח"כ מיקי לוי: "המפעל מעסיק כ- 150 עובדים בצורה ישירה ועוד 150 עובדים במעגל השני, ספקים, נותני שירותים שונים וכד'. כלומר 300 משפחות חיות מהמפעל הזה באזור הצפון. ועדת הכספים כבר דנה בנושא ולמרות החודשים הרבים שחלפו כלום לא קרה. החברה הכינה תכנית הבראה ויש צבר הזמנות של כ- 15 מיליון שקלים, מה שאומר שהמפעל יכול להמשיך ולהתקיים. כל שנדרש הוא הזרמה של כ- 6-8 מיליון ₪ מתקציבי חוק עידוד השקעות הון וכן מהקרן לסיוע למפעלים במצוקה.

לא ברור למה הכספים לא הוזרמו למפעל, חרף צבר ההזמנות שיש לו. הבנקים עם אקדח מעשן ורוצים למכור את המפעל כברזל, אלא שלעת עתה, הם מפחדים לעשות את הצעד הזה ציבורית. כל הזמן מדברים על הפריפריה והנה נקרתה הזדמנות להציל 300 משפחות ואנחנו מתווכחים על כמה מיליונים. אם גם הנאמן וגם מבצע תכנית ההבראה יאמרו שאין שום סיכוי למפעל, נמשוך את ידינו מהעניין. אך כל עוד יש סיכוי למפעל, אסור לנו כשליחי ציבור להסכים לסגירתו ואנחנו כאן יודעים כיצד מיליארדים עובדים מצד לצד. אם הפריפריה כל כך חשובה לנו, יש לעשות מעשה".

ח"כ יוסי יונה: "מפעל המתכת בשתולה הוא מפעל רווחי עם צבר הזמנות והוא גם משרת אינטרס חברתי וגם לאומי. תעשייה חשובה על גבול לבנון. הוא נמצא במשבר אשראי. עם קצת נכונות מצד המדינה, כולנו יכולים להרוויח. הממשלה צריכה להושיט את ידה לכיס, ולדאוג שהמפעל יעמוד על רגליו ויפעל בצורה עצמאית ויעילה. אחרת, תצטרך המדינה לדאוג לעובדים הרבים שיישארו בביתם ללא עבודה ויהפכו לנטל על המדינה".

ח"כ יצחק וקנין: "אני מלווה את המפעל כבר תקופה ארוכה, גם בפגישות במשרד האוצר והצענו מספר דברים לפתרון המשבר. ישבנו עם סגן שר האוצר ומנכ"ל המשרד, אבל מישהו ממסמס את העניין. המנכ"ל, גם כשהוא אומר דברים, זה לא מגיע לתכל'ס. אנחנו בדקה ה-99. המפעל הזה אם ייסגר, לפחות 300 איש ייפגעו בצורה ישירה. במושב שתולה וזרעית אין גן ילדים כי כולם עוזבים ואין צעירים. צעירים עוזבים למרכז. בסוף נמצא עצמינו לאחר שהמפעל ייסגר וללא כל אפשרות לתקן את המצב של המושב הזה ושל תושבי האזור".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "יש כאן היתכנות כלכלית ברורה. ברור שיש למפעל הזה עתיד כלכלי אחרת לא היינו יושבים כאן. כל הגורמים סוברים שנכון לבצע לו תהליך הבראה שכבר החל, אלא שאומרים אני אתן אם הוא ייתן וכד', ביצה ותרנגולת, וכאן ועדת הכספים צריכה להיכנס לפעולה. מדובר במפעל חיוני לביטחון ישראל. הם עושים את הפלטפורמה לכיפת ברזל ומכלי דלק למטוסים. והצירוף של עניין ביטחוני, ייצוא ותרומה לפריפריה ומעל לכל הייתכנות הכלכלית, מחייב אותנו לצאת באמירה ברורה שהמפעל הזה יקום על הרגליים. יחד עם ההון העצמי של הבעלים, ההסתדרות והסיוע מהמדינה, המשקיע יגיע בהמשך".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "כבר כמה פעמים שוועדת הכספים דנה בנושא המפעל וכל פעם אנחנו מגלים שמשלים אותנו במשרדי האוצר והכלכלה. כבר בדיון הראשון ידענו שיש לתת מענה למפעל הזה שצריך להמשיך להתקיים, אך שום דבר לא קרה והמפעל ממשיך להתקיים מכספים משפחתיים. אז הרסנו למשפחה את החיים, אך בואו לא נהרוס לעוד 300 משפחות, מדובר מפעל שנותן תעסוקה, בצפון וכד'. המריחות של הפקידים מיצו עצמן. אני קורא לנציגי האוצר והכלכלה לשבת עם נציגי המפעל בחדר אחד עד שייצא עשן לבן להצלת המפעל".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "צריך להבין שכפי הנראה זוהי הישיבה האחרונה בנושא והמפעל, אם לא יקרה משהו דרמטי, פשוט ייסגר. דיברתי עם שר הכלכלה החדש (אלי כהן (א"ק)) והוא מבין את הצורך לסייע למפעל. אין תעשיות בישראל שלא עמדו במצוקה. הבעיה עם הפקידים. אני חושב שזה מבחן גם של הוועדה. לקבל החלטה ערבות מדינה, מחיקת חוב. מדובר במיליונים בודדים. איזה גופים לא מחקו להם חובות ולא הוציאו ממשברים. מדברים על תעשייה מתקדמת שנבנתה בעשר אצבעות. לא יתכן שחוזרים על התשובות של כלום. הפקידים לא עמדו מעודם במצבים האלה. אני קורא לממשלה לקבל החלטה שהמפעל הזה מתקיים, שהמדינה תיתן ערבות, כולל מחיקת חוב. זה חוק הגליל! 100 מיליון ₪ נותנים בניגוד לעמדת האוצר לחקלאות בגליל, זה גם ולא פחות מחוק הגליל".

נירית איבי, יועצת למנכ"ל משרד האוצר: "אנחנו בקשר יומיומי עם החברה. עשינו מאמצים להידבר עם החברות הממשלתיות על-מנת שייתנו עדיפות למפעל, לתת להם תזרים מזומנים שיוכלו לשרוד ויש את הקרן למפעלים במצוקה. אנשי המפעל אמרו שיש משקיע פוטנציאלי ושיש תכנית עסקית וברור שהמדינה באמצעות הקרן תשתתף. הלוואי והייתי יכולה לשנות הקריטריונים בהתאם לכל חברה וחברה אבל לא ניתן. אם יהיה משקיע שיזרים כסף גם המדינה תיתן מהקרן. או שהבעלים יזרימו ואז המדינה גם".

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ומנהל הקרן למפעלים במצוקה במשרד הכלכלה, רן קיוויתי: "להגיד כאן שהמפעל טוב, זו אמירה מסוימת, אך אנחנו צריכים מישהו שיבוא וישים כסף. ארבעת הגופים המנהלים את הקרן לא יכולים להחליט אם המפעל הוא טוב או לא טוב ולא מהכספים של הקרן שזה הכסף של העובדים. אנחנו מאפשרים לבעלים לקחת הלוואה מהקרן ואף לא צריך להחזיר, אך צריך להיות מישהו חיצוני שיגיד אם המפעל אכן טוב ולהזרים כסף. כרגע בקרן אין לנו אף משקיע או בעלים שאומר שחוץ מהכספים של הקרן הוא לוקח הסיכון ושם כסף ומוכן להשקיע. דיברתי עם שר הכלכלה הבוקר והוא הסכים שצריך מישהו חיצוני לקרן, הבעלים או משקיע, ואמר שייבחן את הנושא בימים הקרובים. נדרש עוד זמן להבשלה. בכל מקרהצריך עוד גורם נוסף שיזרים כסף מעבר לקרן שהיא מכספי עובדים שמימנו את זה למפעלים במצוקה. לגבי מימוש כספים מחוק עידוד השקעות הון, מדובר בשר חדש שעוד רוצה ללמוד את הסוגייה".

נציג מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, אסף גרינוולד: "לא בוצעו השקעות מתוקף חוק עידוד השקעות הון כי מענקים ניתנים רק עם ביצוע השקעות של הבעלים או משקיעים ומאחר שלא מבוצעות השקעות לעת לא יכולים להעביר כסף".

הנאמן בהקפאת הליכים, עו"ד בניהו לבל: "משפטית תקופת הקפאת הליכים היא מוגבלת בזמן ואנחנו כבר חורגים ממנה. עובדים לא קיבלו שכר בגין משכורות עבר, יש להם כספים שממתינים להם בביטוח הלאומי ורק אחרי הודעת פירוק הם ישוחררו, אלא אם כן נגיע להסדר נושים וכד'. אנחנו לא רוצים לסגור את המפעל אך אין מנוס מבחינת החוק. אלא אם כן יוזרמו לו כספים". הנאמנת, עו"ד אלונה בומגרטן: "אם לא יוזרם כסף המפעל ייסגר. כבר שנה מחזיקים את המפעל בצורה מלאכותית. אין מחלוקת על-כך שהמפעל טוב ואסטרטגי. 6 מיליון ₪ זה כל מה שנדרש כעת להמשך פעילותו".

רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים באוצר, עידו סופר: "המדינה מייצרת כליי סיוע לאפשר פיתוח או העסקת עובדים וכאן אנחנו חושבים שיש לתת זמן להבשלה. הבעיה במענק כי מסתכלים בסוף על העובדים, כי אם מפעל לא כדאי כלכלית זה יחזור לוועדה עם פגיעה בעובדים".

מנכ"ל המפעל, רוני חתן, הודה לגפני ולחברי הוועדה על הדיון ואמר: "יש לנו משקיע רציני אבל זה לוקח זמן. להכניס משקיע בהליך של הקפאת הליכים זה קשה ולוקח זמן". חתן אישר שחלה ירידה ניכרת במספר העובדים ואמר: "בהקפאת הליכים קשה להתנהל והכל במזומן וגם הלקוחות מפחדים להכניס הזמנות כשיש הקפאת הליכים ואומרים תחזרו לאיתנות פיננסית ואנחנו חוזרים אליכם. אנחנו צריכים אתכם יותר ממה שאתם אותנו. הכנסנו את כל הכסף שלנו ועכשיו ממתינים גם להלוואה מההסתדרות".

יועץ להבראת המפעל, רו"ח גלעד ורדי: "ניתן השקעה עצמית ושהקרן תיתן לנו סכום במקביל. זה ייתן לנו את הזמן הדרוש להכנסת המשקיע וכבר יש לנו מגעים רציניים מולו. המפעל מייצר למשרד הביטחון שביקש לא לפרסם את שמו של המשקיע. מבקשים סיוע של משרדי האוצר והכלכלה. בינתיים שיוזרם הכסף מהקרן. אנחנו נוכל לגייס בין 3-4 מיליון ₪, בגיוס חיצוני וצריכים מהקרן את ה- 150% מההשקעה שלנו".

ח"כ טרכטנברג התייחס לדברים שעלו בדיון וציין, כי "חלקי הפאזל כולם על השולחן וניתן להרכיבו. יכולים להביא מכספיי ההסתדרות ההלוואה של 4 מיליון ₪. ואז מהקרן יכולים להביא 150% על ההשקעה החיצונית, עוד 6 מיליון ₪. במקביל, הנאמן חייב לאפשר זמן כי שמים אקדח מעשן על השולחן. לקבוע כמה זמן נדרש. לתפור החבילה הזו ומוטב שעה אחת קודם".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון ואמר: "המדינה לא יכולה לעמוד בעניין הזה מן הצד. המפעל טוב ובמקום שצריך להיות. וזה התפקיד של המדינה לעזור למפעלים במצוקה. אם תסייעו יוכלו לעמוד על הרגליים לבד. קיבלתי בעבר התחייבות שבעיית המפעל תיפתר, גם עם משקיע וגם עם עידוד השקעות הון וגם הקרן. אני דורש שבתוך שבועיים שר הכלכלה יגבש את עמדתו בנושא, המפעל יעביר 4 מיליון ₪ מכספו ואז הקרן תיתן את ה- 150% שהיא אמורה לתת ושהנאמן יאפשר עוד זמן לתהליך הזה להתקיים. ועדת הכספים תתכנס שוב לדון בעניין בעוד שבועיים ואם לקראת מועד הכינוס נראה שלא תהיה התקדמות, נקיים ישיבה במפעל עצמו. מניסיוני אני יכול לומר, שבממשלה לא ירצו את כל חברי ועדת הכספים במפעל שתולה על גבול הצפון כשהם אומרים שהממשלה נותנת למפעל חיוני בפריפריה להיסגר".