המדינה קיבלה את עמדת אט"ד ובג"צ מחק את העתירה והורה למדינה ולקצא"א לשלם הוצאות משפט לארגון

דליפת הנפט של קצא"א בערבה. צילום: אדיר פטל, תשתיות

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך על סיום ההליך המשפטי ואמר: "שקיפות היא אבן יסוד בהתנהלות ציבורית תקינה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושאים סביבתיים להם השלכות מרחיקות לכת על כלל הציבור בישראל. אני תקווה כי הכללים שקבעה עתירת 'אדם טבע ודין' באשר להתנהלות של קצא"א, לפחות בכל הנוגע לנושאי סביבה, ימנעו את האסון הסביבתי הבא".

המדינה קיבלה את עמדת 'אדם טבע ודין' והודיעה לבג"צ כי תכפיף את קצא"א לממונה על חופש המידע במשרד האוצר. בעקבות הודעת המדינה הסכים בג"צ למחיקת העתירה והורה למדינה ולקצא"א לשלם 12 אלף שקלים כל אחת ל'אדם טבע ודין' בעבור התרומה לעניין הציבורי.

העתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' נגד החיסיון שחל על חברת קצא"א רשמה שני הישגים מרכזיים:

1. הסרת החיסיון – בחודש נובמבר האחרון, בעקבות עתירת 'אדם טבע ודין' ביטלה הממשלה את צו החסיון המלא שחל על פעילות קצא"א מאז שנת 1968. צו החיסיון המתוקן, שאושר לאחר ששופטי בג"ץ איימו פעמיים בהוצאת צו על תנאי נגד החיסיון המלא, מחריג את נושאי הסביבה ממעטה החשאיות של קצא"א, כך שכעת חלה חובה לפרסמם לידיעת הציבור. במסגרת הצו החדש נקבע כי מעטה החשאיות של קצא"א לא יחול עוד במקרים הנוגעים לאיכות סביבה, תכנון ובניה, רישוי עסקים, פגיעה בשמורות טבע, גנים לאומיים וערכי טבע מוגנים.

זוהי הפעם הראשונה שהממשלה מאפשרת חשיפת מידע הנוגע לפעילותה של קצא"א, זאת לאחר שבדיון בעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' לאחר אסון עברונה, בה נדרשה המדינה להסיר את החיסיון, הבהיר השופט אליקים רובינשטיין כי המדינה "מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של בטחון".

כמו כן בהחלטתו האחרונה בעתירה מפב' 2016 הודיע בג"צ כי אם לא תינתן תשובת המדינה בנושא, לא יהיה מנוס מהוצאת צו על תנאי. בהודעת העדכון ששלחה המדינה ל'אדם טבע ודין', יום לאחר פרסום הצו המעודכן ברשומות, כתבה פרקליטות המדינה כי הצו המעודכן מחליף את הצו הישן שבגינו הוגשה העתירה, כמו כן מציינת המדינה כי תעביר לידי 'אדם טבע ודין' מסמכים הנוגעים לחקירת אסון עברונה.

2. חוק חופש המידע: בשונה מחברות ממשלתיות אחרות, חוק חופש המידע מעולם לא חל על קצא"א. לכן, גם לאחר הסרת החיסיון, דרשה אט"ד שהמדינה תפרט מה יהיה הערוץ דרכו ניתן יהיה לקבל מידע מקצא"א בעתיד. בעקבות זאת, הודיעה המדינה לבג"צ בשבוע שעבר כי מעתה – חוק חופש המידע יחול על קצא"א בנושאים שהוסר מהם החיסיון, לרבות תכנון ובניה, רישוי עסקים וסביבה. כלומר– קצא"א יהיו כפופים לאחראי על חופש המידע במשרד האוצר.

צו החיסיון האנכרוניסטי צומצם בעקבות אסון הזיהום בערבה

במרץ 2014 נשפכו לא פחות מ-5 מיליון מ"ק נפט גולמי לשטחי שמורת עברונה בערבה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת, כתוצאה מהתפרקות צינור של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). הנפט החריב את השמורה, במה שהוגדר כאסון הסביבתי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל. האירוע חשף את האפלה האופפת את פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך.

'אדם טבע ודין' עתרה לבג"צ במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א וציינה כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה. 'אדם טבע ודין' ציינה בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי.

בינואר 2016 קיים בג"צ דיון בעתירה במסגרתו הבהירו שופטי בג"צ למדינה את חשיבות צמצומו של החיסיון ובהקדם. המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין אמר בדיון לנציג המדינה: "מה שלא יהיה שהמדינה עובדת על הזיכיון הזה, היא מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של בטחון". עוד במסגרת העתירה ביקשה 'אדם טבע ודין' לקבל מידע מלא אודות דליפת הנפט בעברונה ונסיבות התרחשותה, לרבות לעניין אמדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות וכן להחיל על קצא"א את דיני התכנון והבנייה.