פרופ' פיימן הינו חוקר בעל תחום התמחות מיוחד – אנרגיה סולארית פוטווולטאית מרוכזת

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

פרופ' דוד פיימן, פרופ' אמריטוס (בדימוס) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא חתן פרס דוד בן-גוריון תשע"ז, אשר יוענק לו ב-20.11.2016 באירוע מיוחד במלון דן בתל אביב. פרס בן-גוריון הוא פרס ישראלי המוענק על ידי "יד בן-גוריון", עמותה שהוקמה ביוזמתו של דוד בן-גוריון לשם פיתוח הנגב והוא מיועד "לחוקרים, סופרים, מחברים, אנשי רוח, אנשי מעשה, ש"בפועלם ומעשיהם מנציחים את חזונו של דוד בן-גוריון ומקיימים מורשתו".

פרופ' פיימן הינו חוקר בעל תחום התמחות מיוחד – מציאת פתרון למשבר האנרגיה של מדינת ישראל באמצעות טכנולוגיית אנרגיה סולארית פוטווולטאית מרוכזת. הוא כיהן כמרצה ומרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון, מנוי משותף במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין בשדה בוקר ובמחלקה לפיזיקה בבאר שבע משנת 1976, ומ-1977 כפרופסור-חבר ופרופסור-מן-המניין. ב-1977 פרופ' פיימן הקים את היחידה לחישובים סולריים (כיום ידוע כמחלקה לאנרגית שמש ופיזיקה של הסביבה) במכון לחקר המדבר, וכיהן כראש היחידה עד שנת 1985. בשנת 1991 מונה למנהל של המרכז הלאומי לאנרגית השמש על-שם בן-גוריון ועומד בראשו מאז ייסודו.

במשך השנים עסק במחקריו רבות בהיבט היישומי של אנרגית שמש, כולל: בחימום מים סולרי (ביתי ותעשייתי); חימום נפח הבניינים באמצעות אנרגית שמש (בתים ומבני ציבור); ובמיוחד: ייצור חשמל מהשמש (סולר תרמי ופוטווולטאי). תחום התמחותו המיוחד, אשר לדעתו יביא לפתרון למשבר האנרגיה של מדינת ישראל במיוחד, הינו טכנולוגית הפוטווולטאית המרוכזת. יש בטכנולוגיה הזאת לשנות את פני הכלכלה של התחום. בפנלים פוטווולטאים רגילים, אותו השטח (היקר) משמש עבור שתי פונקציות, גם קליטת קרינת השמש וגם המרתה לחשמל.

בפוטווולטאי מרוכז יש הפרדה בין שתי הפונקציות: קולטים את האור על פני שטח גדול מחומר זול (כגון מראות מזכוכית בצלחת פרבולית); המרכזת ומעבירה את הקרינה לעבר שטח קטן של החומר הפוטווולטאי. מאחר וכמות החשמל המושג על פני שטח חומר פוטוולטאי עולה בפקטור של 1000, משנים את כלכלת הטכנולוגיה באופן דרסטי. במיוחד יש להדגיש, שבתנאים של ייצור המוני, ניתן יהיה לבנות מערכות CPV בעלות של כ-1,000$ לקילווט, שזה בערך העלות של תחנת כח קונבציולית, אך ללא, כמובן, הצורך בדלק.

פרופ' פיימן היה חלוץ במחקר והוראה בתחומים אלו בישראל, והחל לעסוק בהם כבר בתחילת שנות ה-70. הוא היה חבר בוועד הפעולה של אונסקו על שיתוף פעולה באנרגית שמש באירופה. הוא גם היה חבר בועדות של מכון התקנים בישראלי בנושאי אנרגיה וכיהן כיו"ר הועדה למודולים פוטווולטאיים. הוא מארגן כנסים בינלאומיים מאז 1983, כולל במיוחד סימפוזיון שדה בוקר לייצור חשמל מהשמש, שהשנה יהיה מספר 17 בסדרה. הוא זכה במספר פרסים, מענקים ואותות כבוד כגון מענק CERN בארגון האירופאי למחקר גרעיני בג'נבה, שוויץ; מענק וייצמן, פרס שבע של קרן בן-גוריון ו-פרס עיריית חיפה על-שם י' דרורי.

פרופ' פיימן זכה במספר רב של מענקי מחקר מקרנות וגופים שונים בארץ ובחו"ל לביצוע מחקרים בתחומים אלו ופרסם למעלה מ-150 מאמרים, פרקים בספרים וספרים בנושאים אלו ואחרים בבמות מקצועיות בארץ ובחו"ל. על אף שפרש לגמלאות לפני כארבע שנים, ממשיך פרופ' פיימן לעסוק בפעילות מחקרית ענפה ובימים אלה הוא עמל על כתיבת 5 ספרים בעת בו-זמנית.