מאת: פיליפ ברמי
צילום: יוסי וויס, חברת החשמל
שוב הגיעו החגים ואיתם האמירה הקבועה "אחרי החגים". אולי רובנו מתכוונים בעצם לומר שאחרי שנאכל הרבה, ננוח, נכייף ונטייל עם המשפחה, נצבור את הכוח הדרוש לקיום ההבטחות והאמירות שלנו מהשנה האחרונה.. אז לכבוד החגים והשנה החדשה, ריכזתי מספר החלטות של ממשלות ישראל בתחום ההתייעלות האנרגטית והפחתת הפליטות, שבעניינן נדרשת עוד לא מעט "עבודה" אחרי החגים..
בשנת 2008 החליטה הממשלה על יעד צמצום צריכת אנרגיה של כ-20% לעומת הצריכה הצפויה בשנת 2020. מדו"ח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים האחרונים, והוגש לוועדת המשנה לאנרגיות מתחדשות, עולה כי נכון להיום, משרדי הממשלה אינם מדווחים על צריכת החשמל למשרד האנרגיה והמים. עוד עולה מהדו"ח כי נכון ליוני 2016, אין תמריצים תוך ממשלתיים להתייעלות אנרגטית והמשרדים הממשלתיים כלל לא מדווחים על הישגי ההתייעלות שלהם. בנוסף, משרדי הממשלה לא החילו את ההוראות להתייעלות על הביטוח הלאומי והרשויות הלאומיות.
בשנת 2010 פורסמה תוכנית לאומית ממשלתית להתייעלות אנרגטית, שצפויה הייתה להביא לחיסכון אנרגטי מצטבר של כ-95 מיליארד קוט"ש (בין השנים 2011-2010), שמשמעותם הפחתה של כ-25 מיליארד שקלים בהוצאות רכישת החשמל. אבל אצלנו לא הכל הולך חלק, ובשנת 2013, במסגרת החלטה על קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה, החליטה הממשלה להקפיא את יישום התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה בשלוש שנים ולממשה בין השנים 2016-2023.
כספים ציבוריים רבים, כך עולה מהדו"ח, התבזבזו על פרויקטים לא יעילים דוגמת החלפת מכשירי חשמל לא יעילים במגזר הביתי. על פי דוח המשרד להגנת הסביבה לניטור ומעקב אחר התוכנית להפחתת גזי חממה, שפורסם ב-2014, ההתייעלות האנרגטית שהושגה כתוצאה מפרויקטים אלו עמדה על 0.55 מיליארד קוט"ש בשנה, שמשמעותו פחות מ-1% מצריכת החשמל הצפויה ב-2020.
בשנת 2015 הגדירה הממשלה יעד לאומי להפחתת גזי חממה ל-2030, והוחלט על קידום תוכנית לאומית ליישום יעדים אלו. אך דו"ח המ.מ.מ של הכנסת מצביע על העובדה שבמתקנים ממשלתיים רוב ההחלטות הנוגעות להתייעלות אנרגטית לא ייושמו או ייושמו חלקית. עוד עולה כי לא הוקמה קרן אשראי ייעודית להתייעלות (בתקציב של 7.5 מיליון שקלים), וכן שרשות החשמל עדיין לא גיבשה תוכנית מפורטת להסטת ביקושי שיא.
בנתיים הפכה ההתייעלות האנרגטית לנצרך הכרחי, מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד. השנה פרסמה הממשלה את התוכנית הממשלתית העדכנית, ויש לברך על כך. מדובר בתוכנית מקצועית, בעלת פוטנציאל להתייעלות מהותית בצריכת האנרגיה בישראל, ואני מקווה מאוד שתצא לדרך כבר מחר, אם אפשר. שכן, התייעלות אנרגטית היא המנוף הכלכלי שצפוי לאפשר כניסתם של ערכים משמעותיים נוספים, אשר מדינות מערביות מתקדמות כבר נהנות מהם, דוגמת בטיחות השימוש בחשמל, זמינות החשמל, ואיסוף מידע המאפשר היבטים תחזוקתיים טובים הרבה יותר.
*הכותב הינו מנכ"ל חברת שניידר אלקטריק ישראל