המשרד להגנת הסביבה: "ישראל לא מוכנה ברמה סבירה לאסונות ים"

פלטפורמת ההפקה של מאגר תמר. צילום: אלבטרוס

בדיון אודות תוקף הסקר הסביבתי שבוצע לקראת חידוש קידוחי הגז והנפט במים הטריטוריאליים של ישראל, נמתחה ביקורת חריפה על היקפו ומסקנות הסקר: "משווה בין עכבר ללווייתן". מנגד טענו משרדי הממשלה כי מדובר בפריצת דרך ובסקר מתפתח.

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') ישיבה בנושא: התוקף המדעי של סקר אסטרטגי-סביבתי לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, שבוצע על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. הדיון התקיים בהחלטת משרד האנרגיה לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט מחדש, כאשר ברקע ביקורת על הסקר הסביבתי שבוצע לקראת קבלת ההחלטה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "קיים סקר אסטרטגי שמצוי בהכנה מטעם משרד האנרגיה, מדובר בסקר רחב, אנחנו רוצים להתמקד בחלק המדעי של הסקר – איסוף הידע הקיים, ישנה ביקורת כי הוא לא מספיק ממצה, בטענה שלצוות ההיגוי לא ניתנה האפשרות לדון בביקורת באופן ממצה, אנו כאן כדי להעלות את הדברים".

ח"כ יעל כהן פארן שהדיון התקיים לבקשתה: "הנושא מאוד חשוב וקריטי לדון בו בעת זו. כאשר נעצרה החלוקה ב-2012 הוחלט לבצע את הסקר כדי שכאשר יחליטו לפתוח את הים שוב ידעו איפה יש מקומות רגישים ומה הסיכונים הסביבתיים ועלותם. הסקר עדיין לא הושלם וכבר רצים קדימה. שוב, עולות שאלות לגבי התוקף".

יוסי וירצבורגר, הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה: "ב-2012 כשסגרו את הים לצערנו מועצת הנפט לא דיברה שצריך בכלל סקר אסטרטגי, היא סגרה כדי להבין כמה גז יש לנו ואיך מחלקים אותו. בעזרת חברה חיצונית קיימנו דו"ח פנימי שבדק את המצאי, הוא התקבל ב2015, בעקבות זה שר האנרגיה החליט לפתוח את הים.

"בסקר הסביבתי בדקנו מה קורה בעולם, כדי שנדע על מה אפשר להגן ועל מה צריך לשמור, הוא נותן לנו המלצות איך אנחנו צריכים לחלק את הזכויות הלאה. את הפן המדעי מד"ר משה תום. אחת ההמלצות היא שב-7 קילומטרים הקרובים לחופי מדינת ישראל יהיו סגורים לחיפוש. הסקר הגיאולוגי שבוצע לא יפורסם לציבור. הוא חסוי, חלקים ממנו שאנחנו יכולים לפרסם, שיהיה הליך תחרותי, מי שירצה לגשת למכרז יצטרך לקנות את הנתונים".

לבקשת ח"כ כהן פארן פירט וירצבורגר אודות מאגרי הגז שעל פי הערכות המדינה ימצאו: "אנו מקווים למצוא עוד 1300 bcm (מיליארד מטרים מעוקבים) הניתנים להפקה. יש עוד מבנה די גדול אחד, כאשר השאר פחות משמעותיים מלווייתן. מי שמשקיע צריך להיות אופטימי אבל אחוז המציאות בעולם זה 13 אחוז".

אילן ניסים, ראש אגף סביבה, מינהל אוצרות הטבע: "במסגרת הסקר קיימנו עשרות פגישות מקצועיות, נכחו בהן הרבה מאוד אנשי מקצוע מהאקדמיה. שלושה צוותים עבדו על שלושה תחומים וגיבשו במשותף מיפוי. התוצר שקיבלנו היה מוסכם על דעת כולם. הוקדשו 7 מיליון שקל וכבר עכשיו הולכים להוציא תוכנית ניטור מתמשכת ב-2 מיליון ₪".

ד"ר משה תום מהחברה לחקר ימים ואגמים הציג את הליכי הסקר השונים וציין כי "שיתפו פעולה הרבה מאוד גופים, השתמשנו בשיטות שונות למיפוי, ניסינו למצוא פרמטרים שיתנו לנו איזשהו מדד לרגישות, ניסינו לקבוע פרמטר מספרי לכך, וקבעו רמות רגישות. המקומות היחידים שיש בהם מקומות רגישים מכל משמר מסומנים במפה, ייתכן מאוד שיש עוד מקומות שאיננו יודעים, כרגע התגלו 2 נקודות כאלה".

ד"ר בלה גליל מהחברה לחקר ימים ואגמים הציגה ביקורת נוקבת על הסקר: "מהלך הדיגום וניתוח התוצאות שנעשו בסקר אין בהם כדי לספק את הנתונים המספיקים לצורך ניתוח בתי גידול ולהערכת הרגישות שלהם. הדו"ח לא מציג נתונים אמינים באשר לאופי והיקף הגידול ולנוכחות מינים נדירים, מספרם, וקישוריות בתי הגידול שמשמעותית ביותר".

ד"ר גליל ציינה לדוגמא כי הניתוחים סטטיסטיים לגבי חלק מבעלי החיים בים נעשו ברזולוציות רחבות מידי עד שהפכו חסרות משמעות: "זה כמו לומר שאריה ופומה הם חתולים ולפי זה לנתח אותם, ויש גם ניתוח רחב בהרבה בסקר שדומה להשוואת לוויתן ועכבר".

מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת צלול: "לדעתנו הסקר לא היה אמור להיות מוכתב על ידי משרד האנרגיה, ההבנה בעולם היא שיש להפריד בין מי שאמור לפתח את האנרגיה למי שאמור לפקח. אנחנו רואים כאן דוח מוטה לחלוטין. בשונה מהערכות בעולם אין כאן מקומות שאסור לחפש בהם מלבד ה-7 קילומטרים שקרובים לחוף".

ד"ר יובל ארבל, עמותת צלול: "ממליצים כאן להתרחק רק קילומטר מאזורים רגישים, ראינו שבדליפה קודמת בקידוח כאן מרחק דליפה היה ל-20 קילומטר, תיקחו לפחות 10 קילומטר מרחב ביטחון".

פרד ארזואן, סגן מנהל ים וחופים במשרד להגנת הסביבה: "הסקר הזה לקח את כל המידע שהיה פזור ושם אותו על מפה אחת, נעשה צעד ראשון כדי להגיע לרמת ידיעה גבוהה יותר. אין ספק שנורבגיה, אנגליה וארה"ב מקדימות אותנו ב-40 שנה, אבל זה צעד ראשון. אין ספק גם שכל קידוח עתידי ידרוש בדיקות מקדימות. המבחן האמתי שלנו יהיה אחרי הצעד הראשון הזה, עכשיו יש יסוד אמיתי וטוב, להתחיל לקדם תוכנית אמתית וליישם אותה".

על הטענות השיב הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה: "כשאני נותן רישיון לחיפוש הזכיין מחויב לסקר סביבתי מעמיק עם ציוד מתקדם והסקר נבדק על ידנו. היו מקרים שתוך כדי סקר עלו ממצאים והקידוח הוזז. בימים אלה שינינו אפיק לחברת נובל בשל כך. אנחנו יודעים שיש פערי מידע, לכן הקצנו ואנחנו מתכוונים להקצות עוד כסף לשנים הבאות כדי שתוכנית הניטור הלאומית תהייה עוד יותר מדויקת".

ד"ר יצחק מקובסקי, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, אונ' חיפה: "עברנו דרך ארוכה מאוד למקום שיש סקר סביבתי ושאנחנו דנים בכזה סקר ואומרים שחסרים לנו דברים. יחד עם זאת ישב להבין שהסקר הזה הוא נקודת התחלה ושיש לנו כלים לעדכן אותו בצורה בלתי פוסקת. משמעות הסקר שמדינת ישראל מתחילה לקחת אחריות על הים שלה, הבעיה היא שהמערכת האקדמית רק כעת הציבה יכולת כזו ויש לתת להם את המשאבים ותשומת הלב".

ח"כ דוב חנין: "מדינת ישראל לא ערוכה לתאונת נפט גדולה בים, זו אמירה חד משמעית שאני עומד מאחוריה. גם מי שחושב שקידוח גז ים זה דבר נקי לא יודע על מה הוא מדבר. אנחנו בסביבה מאוד רגישה, הקידוחים בים התיכון הם מאוד עמוקים, ורמת הידע והיכולות איך להתמודד עם תקלות בעומק הזה היא מאוד מצומצמת. אם תהייה פה תקלת גז או נפט בהיקפים גדולים התוצאה תהייה קטסטרופלית. אני מעריך את השר שטייניץ, הוא איש מאוד מסור וראוי, ומוקיר את האומץ שלו לעשות הכל לבד ולשבת לבד בשולחן ועדת החקירה הממלכתית שתקום במקרה של אסון, אך זו לא דרך נכונה, ראוי לדרוש סקר הרבה יותר מעמיק".

יוסי וירצבורגר: "חבר הכנסת מבקש שמדינת ישראל לא תבצע יותר קידוחים. מדינת ישראל ערוכה לאסונות דליפת שמן, האויב של הטוב מאוד הוא המצוין. הסקר הזה הוא דבר דינמי ונושם, במסקנות מצוין כי יש לצאת עוד סקר עוד 5 שנים, קרי עוד 3 שנים נצטרך לעבוד שוב על סקר. כל הזמן נכנסים עוד ועוד פרמטרים לשם כך, אנחנו בהתפתחות".

פרד ארזואן, סגן מנהל ים וחופים במשרד להגנת הסביבה: "אנחנו לא מוכנים ברמה סבירה לאסונות ים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "נקיים עוד דיון בקרוב. בלי שנהייה שיפוטיים, יש תחושה שאין את כל הכלים וכל מה שנעשה בסקר הזה יש מקום להעמיק אותו. יש לחץ שרוצים לפתח לבין דברים שנראים כחסמים. כמה שנשקיע יותר ונתמקצע יותר עכשיו נואיל לעצמנו ולתהליך בהמשך. לכן עד לדיון הבא אנחנו מבקשים ממשרד האנרגיה לבוא עם הצעות ברוח הדברים כדי שנגיע למצב טוב יותר בטרם נצא לדרך".