עמותת 'אדם טבע ודין' מציגה כעת את חוות הדעת שהכינה עבור השימוע לטיוטת היתר הפליטה בתחנת הכוח בחדרה. לעמדת 'אדם טבע ודין', התקדמות מדינת ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית היא איטית ולפיכך, כל עוד לא מתקבלת החלטה חד-משמעית על סגירת תחנת הכח הפחמית בחדרה, יש ליישם במהירות את פרויקט הסולקנים.

בחוו"ד לשימוע שכתבו ד"ר אריה ונגר, מומחה לכימיה אטמוספרית, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה ב'אדם טבע ודין' ועו"ד לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה סביבתית בארגון נכתב: "על פי תפיסתנו חלק משמעותי מתמהיל הדלקים בישראל צריך להתבסס על ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים ומהתייעלות וחיסכון באנרגיה. עם זאת, ניסיון העבר מראה כי ההתקדמות בנושאים אלה היא, לצערנו, איטית מאד. ממשלות ישראל קבעו יעדים שונים בעבר, שלהבנתנו אינם יעדים שאפתניים ומספקים, ואף בהם היא אינה קרובה לעמוד".

לדברי ד"ר ונגר, כפי שקרה בתחנת הכח ברידינג, לא ניתן לשלול מצב שבו התחנות הפחמיות ימשיכו לעבוד עוד שנים ארוכות (גם אם לא ברצף) מתוך שורה של תרחישים ריאלים ובהם אזילת מאגרי הגז בשל הייצוא, מצבי חירום וכד'. לדברי ונגר, במצב כזה אסור להסכים שבריאותם של תושבי חדרה והאזור תמשיך להיות הפקר ויש להבטיח את התקנת הסולקנים.

בשנת 1993 דרש המשרד לאיכות הסביבה שחברת החשמל תתקין בתחנת הכוח רדינג משקעים אלקטרוסטטיים (סוג של מסננים) להקטנת זיהום אוויר. חברת החשמל ביקשה דחייה בביצוע הפרויקט כדי ליישם חלופה להקטנת הזיהום באמצעות הסבת התחנה לגז טבעי. מאז, עיכובים בביצוע ההסבה לגז גרמו לבקשות ולדחיות חוזרות ונשנות, והביאו להמשך עבודת התחנה שנים רבות נוספות בדלק מזהם (מזוט) וללא מסננים. רק לאחר עתירה לבג"צ בשנת 2006 של עמותת אדם טבע ודין ומאבק ציבורי ארוך, שגם גרם לסגירה זמנית של התחנה לשלושה חודשים, עברה לבסוף התחנה לעבודה בגז טבעי.

לעמדת 'אדם טבע ודין' אם בתוך חצי שנה לא תתקבל החלטה מחייבת על סגירת יחידות 1-4 בתחנת הכח בחדרה, אשר יעוגנו בכלי חוקי, תדרוש העמותה את יישום התקנת הסולקנים במהירות.