יחסי הסחר עם האיחוד האירופי עמדו ב- 2015 על כ- 34 מיליארד דולר, כאשר מתוכם כ – 5.8 מיליארד סחר עם בריטניה, אשר ממוקמת במקום הראשון מבחינת הסחר עם מדינת ישראל אל מול מדינות האיחוד. היצוא אל בריטניה הסתכם בשנת 2015 ב- 3.6 מיליארד דולר המורכבים בעיקר ממוצרים כימיקלים ו – 2.2 מיליארד דולר ביבוא המרוכזים במכונות וציוד אלקטרוני.

סעיף 50 באמנת האיחוד האירופי מציין שמדינה שרוצה לפרוש מהאיחוד יכולה לעשות זאת וכי יש לה שנתיים מרגע ההחלטה ועד לביטול ההסכמים, במהלכן היא יכולה לנהל מו"מ עם האיחוד על הסכמים חדשים. החשש במקרה של יציאה של אחת מן המדינות מהאיחוד הוא שהיא לא תצליח להגיע להסכמות חדשות עם האיחוד תוך שנתיים וכתוצאה מכך תירשם פגיעה משמעותית בסחר החוץ בין אותה מדינה לאיחוד האירופי, פגיעה שעלולה לבוא לידי ביטוי בהאטה כלכלית חמורה ואף במיתון.

מנהל אגף סחר חוץ של התאחדות התעשיינים, דן קטריבס, מסר בעקבות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי כי "יציאתה של בריטניה מהאיחוד לבטח תגרום למצב של אי וודאות בטווח הקצר ואף יכולה להשפיע רבות על עתידו של האיחוד ולסחוף אחריה מדינות נוספות. אנו מקווים שבמהלך השנתיים בהן התהליך יקרום עור וגידים, תמצא בריטניה את הנוסחא ליציאה מהאיחוד על אף הקשיים הנוגעים לכך. אנו מעריכים כי מדינת ישראל תדע למצוא את הפיתרון להסכם הסחר החופשי הקיים בין המדינות לפני יציאתה של בריטניה מהאיחוד. כמו כן אנו מקווים כי קשרי היצוא והקשרים הבילטראליים בין שתי המדינות לא ייפגעו כתוצאה מהזעזוע הצפוי ותישמר התנופה הקיימת בקשרי המסחר בין בריטניה לישראל".