הדיון בועדת המדע התמקד בהשלכות על היחסים עם ירדן וההשפעות הסביבתיות של הפרוייקט

כנס תעלת הימים בירדן - צילום ארכיון: המשרד לשיתוף פעולה איזורי

המשרד לשיתוף פעולה אזורי הציג הבוקר את פרויקט 'תעלת הימים' בישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לרגל יום הסביבה בכנסת. את המשרד ייצגו סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ איוב קרא, מנכ"ל המשרד האשם חוסיין וראש מנהלת 'תעלת הימים', מאיה אלדר.

סגן השר איוב קרא הציג את ההתקדמות שחלה בפרויקט בשנה האחרונה ואת לוח הזמנים המתוכנן להמשכו. בתאריך 20/6/16 ייסגר המכרז למיון מוקדם, שבו ייבחרו החברות שייגשו למכרז להקמת מתקן ההתפלה. במקביל, צוותים משותפים לישראל וירדן כבר החלו להכין את המכרז להקמת המתקן. ההערכה היא כי פרק הזמן מפרסום המכרז ועד הסגירה הפיננסית צפוי לארוך כשנתיים, ובנייתו מתקן ההתפלה צפויה לארוך כשלוש שנים.

סגן השר קרא אמר במהלך הדיון ' פרויקט תעלת הימים הוא מהחשובים שניתן להציג ביום הסביבה בכנסת, עקב התרומה הגדולה שלו להצלת ים המלח. אני מרגיש שיש בירדן הענות ונחישות לבצע את הפרויקט, כפי שלא היה בעבר. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם שר המים הירדני, חאזם נאסר, שפועל באופן נמרץ לקידום תעלת הימים. לפרויקט זה תרומה רבה להידוק היחסים הכלכליים של ישראל עם ירדן, ואני מאמין שהוא יכול לסייע לנו לפרוץ גבולות נוספים'.

מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסיין, הדגיש כי הפרויקט יבוצע בשלבים על מנת שניתן יהיה לאמוד את ההשפעה הסביבתית של הפרויקט תוך כדי התקדמות – 'אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו את הדאגות של ארגוני הסביבה וקשובים להם. לכן בחרנו לבצע את הפרויקט בשלושה שלבים, ובסוף כל שלב תיערך בחינה של ההשפעה הסביבתית ואם יהיה צורך נערוך התאמות תוך כדי תנועה. בוועידת המדינות התורמות שהתקיימה בעקבה לפני כחודש כבר החלנו במגעים עם הבנק העולמי ושאר הגורמים על מנת לקדם במקביל גם פרויקט לשיקום הירדן הדרומי, דבר שיוסיף נדבך נוסף לשיקום ים המלח'.

ראש מנהלת 'תעלת הימים', מאיה אלדר, טענה כי פרויקט זה נמצא כחלופה הטובה ביותר מבחינה סביבתית – 'ועדת ההיגוי בחנה לעומק מספר הצעות, ותעלת הימים נמצאה כחלופה הטובה ביותר מבחינת שיקום ים המלח. כל המדינות השותפות מכירות בצורך הדחוף לשקם את ים המלח, מאוצרות הטבע הגדולים שלנו, ומכאן המחויבות של כולם לקידום הפרויקט'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) פתח את הדיון בברכות לרגל יום הסביבה: "גם אנחנו בוועדה נרתמו ליום זה, בחרנו את פרויקט תעלת הימים מתוך מגוון נושאים נוכח חשיבותו. אנו מעוניינים להתמקד באיכות הסביבה ולבחון כיצד ניתן לקדם את הפרויקט תוך שמירה על הסביבה וים המלח".

במהלך הישיבה הוצג המיזם וכן נתונים לגבי יתרונותיו וחסרונותיו מבחינת איכות הסביבה ותועלתו לים המלח, וכן מבחינת השפעתו על יחסי ישראל – ירדן והעולם הערבי בכלל.

בדיון נידונה השפעה אפשרית על שלוש זירות: ים המלח שיכולות להיות עליו השלכות בכל הנוגע למראהו, איכות המים ושלמותו כאתר מורשת. ים סוף שהוא תחנת המוצא של המים, שתיתכן פגיעה באיכות המים שבו. עמק הערבה שהינו נתיב ההולכה, שיתכנו בו פגיעות בסביבה – חי וצומח, מי תהום ומים עיליים במקרה של כשל בצינור.

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצגו בדיון עלה כי בשלב זה היקפי הזרמת המים המדוברים במסגרת הפרויקט צפויים רק לאט את קצב ירידת מפלס ים המלח וכי הגדלת ההיקפים עלולה לפגוע בים המלח.

בכמות הנוכחית של ההזרמה ובנוגע לים סוף ועמק הערבה עלה כי ההשלכות הסביבתיות הן בגדר חשש אפשרי ולא הכרח ותלויות במשתנים רבים, שבראשם רמת הניהול והביצוע של הפרויקט, וקיומו של הליך בקרה וניטור סיכונים תוך כדי ביצוע הפרויקט.

סגן השר קרא הציג את ההתקדמות בפרויקט. בעוד כשבועיים ייסגר המכרז המקדים לבחירת החברות שייגשו למכרז להקמת מתקן ההתפלה. במקביל, צוותים משותפים לישראל וירדן כבר החלו להכין את המכרז להקמת המתקן. ההערכה היא כי פרק הזמן מפרסום המכרז ועד הסגירה הפיננסית צפוי לארוך כשנתיים, ובניית מתקן ההתפלה צפויה לארוך כשלוש שנים.

סגן השר ציין כי "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם שר המים הירדני, חאזם נאסר, שפועל באופן נמרץ לקידום תעלת הימים. לפרויקט זה תרומה רבה להידוק היחסים הכלכליים של ישראל עם ירדן, ואני מאמין שהוא יכול לסייע לנו לפרוץ גבולות נוספים".

קרא הוסיף כי הפרויקט מבוצע בשלבים על מנת לשמור על כך שלא תהייה פגיעה בים המלח: "עשינו את השלב הראשון בכפוף להשפעה האקולוגית. היועצים שלנו אומרים שלא תהייה השפעה כלל, אבל בכל זאת נבחן את המצב בכל שלב". עוד ציין קרא כי קיימים גם דיונים עם הפלסטינים במסגרת הפרויקט: "הייתה לנו זכות לפני מספר ימים לשבת עם שר המים הפלסטיני, אפילו דנו על מים לעזה. אנחנו יושבים עם גורמים מעל לרדאר ומתחת לרדאר".

ח"כ יעל כהן פארן אמרה: "אין ים בים המלח, אני מבינה שלא נעשה פיילוט, השלב הראשון הוא פיילוט גדול מידי. יש פה שאלה סביבתית, האם לא ניצור בעיה חמורה פי כמה. הפתרון של מים לירדן הוא סופר חשוב, אך האם אין דרך אחרת לפתור את בעיית המים בירדן?! מדובר בפרויקט של מליארדים, יש גם השאלה מי יממן אותו".

מאיה אתגר, ראש מנהלת 'תעלת הימים' ציינה כי "ירדן בונה על הפרויקט הזה, זה התכנון שלה למשק המים לפחות לעשור הקרוב. בחנו אופציות נוספות ולבסוף מצאו שהפרויקט הזה בתוואי הזה הוא הכי נכון, גם לים המלח וגם לירדן".

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר אמר: "עד שתצא לדרך התוכנית ים המלח ירד בעוד 6 מטרים, זה לאט מידי. הפרויקט הזה הוא יותר להזרים מים לירדן מאשר להציל את ים המלח. זה יצטרך להיות פרויקט משולב, גם הזרמה של מים מתוקים להציל את הירדן הדרומי באותה הזדמנות".

מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסין השיב: "אני מסכים אתך שהתעלה הזו לא תספיק כדי להציל את ים המלח, לכן התחלנו בשיחות עם גופים שונים לשם כך. אנחנו כבר פועלים לפתרון הבא, התחלנו לעבוד על פתרון גם מהצד הדרומי של הירדן".

שרית כספי אורון מאדם טבע ודין: "אנחנו בעד מאמצים לשלום עם שכנינו ופרויקטים משותפים אבל לא דרך החרבת ים המלח. ההזרמה הנוכחית תוביל שינוי טוטאלי של הרכב המינרלי של ים המלח שלשמו אנשים מורחים שם בוץ ולכן יש שם מפעלי כימיקלים מצליחים".

ד"ר יובל ארבל מעמותת צלול ציין מנגד כי "כולם כאן מסכימים שזה קודם כל פרויקט הספקת מים לירדן, אך מנגד בכמות המדוברת בשלב ראשון (עד 250 מליון מ"ק) לא יגרם נזק משמעותי לים המלח. לכן צריך לקדם את התוכנית כי אין חלופה אחרת, ובמקביל לשלב תוכניות נוספות. עוד הוסיף ארבל כי יש לבחון מדוע הוחלט על שינוי מקום מיקום נקודת השאיבה של מי הים במפרץ אילת, בניגוד למיקום שהומלץ ונבדק בסקר ההיתכנות. יש לבדוק האם ניתן לשאוב מהמיקום הנוכחי ומה יהיו ההשפעות על שונית האלמוגים והמפרץ כולו".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יכול להיות באמת שהיעד המרכזי בתוכנית הוא התפלת מים וההסכם עם ירדן, אבל אני רואה שהפרויקט הזה יקדם אותנו גם לתוכנית הבאה להצלת ים המלח, אנו למודים שכשיש פתרונות זה ממנף הלאה. יחד עם זאת כל מהלך שיעשה צריך להיעשות דרך מעקב ובקרה, מבלי שיזיק, ובמקביל יש לקדם אלטרנטיבות נוספות להצלת ים המלח. אנו בוועדה נבחן גם את האפשרויות הנוספות ונבקש לקבל דיווח על המשך ההליכים".