יו"ר הועדה "צריך למצוא את הפשרות והאיזונים בין הכול. לי אין את הכלים כדי לקבוע מה צריך לעשות עכשיו"

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה אתמול דיון מיוחד בנושא התכנית להקמת קו מתח חשמל עילי בעמק החולה. חברת החשמל ומשרד האנרגיה טענו כי עלויות הטמנת הקו גבוהות מדי ומנגד טענו הארגונים הסביבתיים והמועצות האזוריו כי יש לטמון א הקו באדמה, ובכך לאפשר את פיתוח רשת החשמל ובו בזמן לשמור על אתר הטבע והצפרות החשוב בישראל והחקלאות והתיירות בסביבתו, לטובת תושבי האזור, התיירים ובעלי החיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם: "אין ספק שאנחנו בעשור האחרון בדגש על שמירת ערכי הטבע, אני באמת חושב שזה מאוד מאוד חשוב שנשמור לדורות הבאים את הטבע שהורישו לנו. ערך אחד לא צריך לפגוע בערך השני, צריך למצוא את הפשרות והאיזונים בין הכול. לי אין את הכלים כדי לקבוע מה צריך לעשות עכשיו, בשביל זה יש את הוות"ל, אני לא יכול לבחור בין החלופות".

יו"ר קק"ל, דני עטר: "ההיסטוריה של המדינה בפרויקטים כלכליים, מלמדת שתמיד טעו בנתוני הפתיחה ושההתייחסות הייתה רק לפרספקטיבה הרגעית. הנזק שייגרם בעקבות העברת קו המתח, ל- 16 רשויות שעמק החולה ואגמון קק"ל החולה בפרט מהווים עוגן כלכלי עבורן, עולה עשרות מונים על הסכומים של עלות ההטמנה. אנחנו כרגע בהשקעה של 35 מיליון באגמון החולה ובשנים הקרובות עוד כמאה מיליון, על מנת להפוך את המקום לפנינה יוצאת דופן, שתזכה לתהודה עולמית. חברת החשמל חייבת לבצע תהליך עם ראייה עתידית ולבחון חלופות נוספות. האפשרויות היחידות הן הקמת תחנת ממסר בחלק המזרחי של הכנרת, או הטמנת הקו באדמה".

מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין: "עמק החולה מהווה את ציר הנדידה הגדול ביותר בין אירו – אסיה לאפריקה ועוברים בו כמיליארד בעלי כנף בשנה. ישראל התברכה במגוון מינים של עטלפים, הקריטיים לבריאות הציבור. מדובר כאן בקונפליקט ייחודי בין שני צדי הירוק – מצד אחד, נדרשת אנרגיה חלופית ומצד שני, יש את הטבע, בעלי החיים והנוף, עליהם יש לשמור. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות ועל כן מחויבת לשמור על מגוון העופות יוצא הדופן שחולף בשמיה ולהימנע מהקמת תשתיות שיסכנו את העופות הנודדים. לעמק החולה יש פוטנציאל אדיר לתיירות ואיכות חיים, ואנו קוראים לרשות החשמל לשלם היום את ההפרש, כדי שגם מחר נזכה לנכסים האדירים בהם התברכנו."

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן: "פגיעה בטבע זה פגיעה באדם, אנחנו לא מדברים פה על עלות החיים, אלא על החיים עצמם. כשאדם פוגע בטבע, הוא פוגע בעצמו. טבע זה לא מותרות לחיים, זה חובה לחיים. עשרות אלפי אנשים תומכים בעמדה של ארגוני הסביבה, זה לא דבר של מה בכך ואסור להקל בזה ראש. כולם תומכים בקואליציה הרחבה שנוצרה כאן, של ארגוני סביבה, לצד רשויות, של הטמנת הקו".

בני בן מובחר, ראש מועצת מבואות חרמון: "אנחנו עושים את כל המאמצים לאכלס את האזור, זה קשה לנו ואין לנו אפשרות, בגלל מקורות פרנסה מוגבלים בגליל. הקו הזה יכה בנו, בפיתוח, בכלכלה, לא יבואו לנו תושבים חדשים. כל הפיתוח שעושים היום באגמון החולה, יירד לטמיון. החולה זה המנוף הכלכלי הגדול ביותר שיש לנו, אנחנו לא גובים שם ארנונה, כדי להשקיע בפיתוח."

הרצל פרידמן, מנהל מחוז הצפון בחברת החשמל: "מדובר על פרויקט של 30 ק"מ, עשינו מספר חלופות, הגשנו 5, חלקן עיליות, חלקן תת קרקעיות, נתנו אומדן עלויות לכולם. צריך קו אחד שיוליך את כל האנרגיה לטורבינות הרוח ברמת הגולן, חלקו עובר במקומות רגישים, עשינו סיורים בשטח ואנחנו מוכיחים שעושים את הכול בשיתוף פעולה, גם כאן וגם בפרויקטים אחרים. אף אחד לא יקום בבוקר ויראה קו מתח בשטח. אנחנו עובדים כקבלן של מדינת ישראל, אנחנו רק המבצעים עבור משרד האנרגיה, את ההנחיות אנחנו מקבלים מהם. הפער בין הקו העילי לקו הקרקעי, הוא כ – 300 מיליון שקל, לטובת העילי, הקרקעי הוא בין פי 3 לפי 5 יקר יותר."

דורית הוכנר, משרד התשתיות: "עלות הטמנת קו, היא פי 4 מעלות של קו קרקעי. גם ללוחות הזמנים יש משמעות. המדיניות של המשרד היא, שקווים של חשמל שהם לא בתוך ערים, יהיו עיליים, בגלל העלות הגבוהה של קווים קרקעיים, שעלולה להיות מושתת על הציבור".