יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן – צילום: התאחדות התעשיינים

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התריע הבוקר (ג') בכנס הורביץ לכלכלה וחברה, מההשלכות הכלכליות השליליות של ההצעות לקצר את שבוע העבודה ומסר כי "אנחנו נמצאים באווירה אנטי עסקית דרמטית, שבאה לידי ביטוי בפעם הראשונה במחאה החברתית ועכשיו באה לידי ביטוי בעשרות הצעות חוק פופוליסטיות. רק השנה יש כ- 90 הצעות חוק הנוגעות לדיני עבודה. לכן לא הופתעתי לקבל הבוקר מכתב מיו"ר ההסתדרות, שהוא גם רוצה לקצר את ימי העבודה וגם להוסיף 6 ימי חופשה, בעלות מטורפת של 35 מיליארד שקל בשנה. זאת לצד אינספור רגולציות חדשות שאנחנו סובלים מהן וירידה חדה ביצוא בשנה וחצי האחרונות של כ- 12 אחוז.

אם לפני עשור הקמנו 65 מפעלים בשנה, השנה קמו בישראל 3 מפעלים בלבד. פעם גם רק ל- 16 אחוז מהמפעלים בישראל היו גם קווי ייצור בחו"ל וכיום ל- 34 אחוז יש קווי ייצור בחו"ל. זה טוב מאוד לנו התעשיינים, אבל אני בכלל לא בטוח כמה זה טוב למשק הישראלי. ולצערי אין לנו תירוץ- דווקא כשהייתה האטה בסחר העולמי אנחנו היינו בסדר ועכשיו כשיש צמיחה בסחר העולמי אנחנו הולכים לאחור".

ברוש הוסיף ואמר כי "אנחנו רוצים לראות לנגד עיננו לאן המדינה הולכת- המדינה צריכה להציב לעצמה יעדים רציניים, שאפתנים ומשמעותיים, שמשרד האוצר יממן. אני ברשותכם הייתי מגדיר יעד אחר- שהנו העלאת רמת החיים וההכנסה הפנויה בישראל, באמצעות הגדלת הצמיחה והתחרותיות במשק. הייתי שם יעד מדיד, שהוא להעלות את רמת החיים בישראל ב- 20 אחוז בחמש השנים הקרובות. זה היה גורר אחריו שורה של יעדים נלווים כמו הגדלת קצב התוצר לנפש, הגדלת צמיחת היצור והיצוא ועוד".

מניתוח כלכלי שערכה התאחדות התעשיינים, עולה כי הצעתו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לקיצור שבוע העבודה ב- 3 שעות, תוביל לנזק כלכלי עצום למשק הישראלי, בהיקף של 35 מיליארד שקל בשנה. מתוכם- 23 מיליארד שקלים נזק למגזר העסקי ו- 12 מיליארד שקלים נזק למגזר הציבורי בשנה.

כמו כן עולה מהניתוח, כי הצעתו של ח"כ אלי כהן להגדלת ימי החופשה השנתיים לעובדים במשק ללא הארכת יום העבודה או שבוע העבודה במקביל, צפויה להוביל לנזק כלכלי עצום בהיקף של 22 מיליארד שקל בשנה. מתוכם – 14 מיליארד שקלים הינם הנזק למגזר העסקי ו- 8 מיליארד שקלים הינם הנזק למגזר הציבורי בשנה. כך, גם בניכוי התועלת של הצעת החוק למשק, שצפויה לעמוד על כ- 5 מיליארד שקלים, הנזק למשק עדיין צפוי להיות עצום ולעמוד על כ- 17 מיליארד שקלים.

על פי נתוני ההתאחדות, למרות שמספר שעות העבודה השבועיות במשק הישראלי גבוה בכ-6% מממוצע שעות העבודה במדינות המפותחות, הרי שפריון העבודה במשק הישראלי, נמוך בכ-23% מהפריון המקביל במדינות המפותחות. כך, תוספת ימי החופשה, ללא הגדלה משמעותית של פריון העבודה תחילה, תביא לפגיעה מהותית בכושר התחרות של המגזר העסקי בישראל, לעליית מחירי המוצרים המיוצרים בישראל ו\או הפחתת שכר במשק. על רקע ההאטה הכלכלית המשמעותית בה מצוי המשק הישראלי ומיקומו הנמוך של המשק הישראלי במדד עשיית העסקים העולמי טוענים בהתאחדות שהכלכלה הישראלית אינה יכולה להכיל תוספת עלויות ופגיעה כה משמעותית בכושר התחרות המשקי ויש לדחות את ההצעה כליל.