יצוא הענפים הדומיננטים ירד בשיעור חד של כ-25% לעומת עלייה בענפים אחרים

מניתוח היקפי היצוא (מנוכה עונתיות) בחודשים פברואר-אפריל 2016 לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (נובמבר 2015 – ינואר 2016) מתקבלת מגמה שלילית המצביעה על החרפת הירידות ביצוא. בנטרול ענפי התרופות, הרכיבים האלקטרוניים והכימיקלים מתקבל שיפור בנתוני היצוא בחודשים אלה. כך עולה מניתוח היחידה הכלכלית של מכון היצוא.

על פי הניתוח יצוא התרופות ירד בחודשים אלה בכ- 31%, יצוא הכימיקלים ירד בכ-14%, ויצוא הרכיבים האלקטרונים ירד בכ- 30%, בעוד שביתר ענפי היצוא דווקא נרשמה התאוששות לעומת התקופה הקודמת. כך למשל יצוא ציוד אלקטרוני, מחשוב, אופטי ורפואי (מדד הליבה של יצוא ההיי-טק) עלה ב-3 החודשים האחרונים בכ-9% לעומת היקפו ב-3 החודשים קודם לכן, יצוא מכונות וציוד, עלה בכ- 11%, יצוא מוצרי גומי ופלסטיק עלה בכ-9%, יצוא ציוד חשמלי עלה בכ-1.5%, יצוא מזון ומשקאות עלה בכ-3.5% , יצוא התכשיטים עלה בכ-9% ואילו יצוא מוצרי עץ ונייר זינק בכ-17% לעומת היקפו בתקופה הקודמת.

היצוא של ענפי הכימיקלים, הרכיבים האלקטרוניים והתרופות המהווה חלק דומיננטי מיצוא הסחורות של ישראל, ירד במהלך החודשים פברואר-אפריל 2016 בשיעור חד של כ-25%. ענפים אלה מתאפיינים בריכוזיות גבוהה ביותר המביאה, בין היתר, גם לתנודתיות גבוהה בנתוני היצוא החודשיים שלהם. לעומת ענפים אלה, היצוא בכל יתר הענפים גדל בתקופה זו בשיעור של כ-2%.

לדברי שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא: "נתוני היצוא בשנה האחרונה, ובחודשים האחרונים במיוחד, מביאים לידי ביטוי חד את השפעת הריכוזיות הגדולה ביצוא הישראלי. מחד חברות היצוא הגדולות הן בעלות חשיבות ותרומה מכרעת למשק הישראלי, מאידך כאשר היקף היצוא של אחד או יותר מיצואנים אלה מצטמצם כתוצאה משינויים טכנולוגיים, הסטות יצור או התפתחויות גלובאליות אחרות, היצוא הישראלי מושפע בצורה משמעותית ומידית".

כצנלסון הוסיף כי "הנתונים אינם מצביעים בהכרח על מגמה מתמשכת של ירידה ביצוא הענפים הדומיננטיים אך מוכיחים את השפעת הריכוזיות על היצוא הישראלי ומדגישים את החשיבות בפיתוח והקמה של חברות יצוא משמעותיות נוספות בישראל, שיגדילו את פיזור היצוא, ויקטינו את חשיפתו לתנודות ולמשברים ענפיים. פוטנציאל זה קיים בקרב מאות חברות בינוניות וקטנות להן מובילות טכנולוגית מובהקת, ונדרש ריכוז מאמץ בסיוע שיווקי לחברות אלה. חידוש והרחבת תכנית "כסף חכם" של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מהווה צעד חשוב מאד בכיוון זה"

מניתוח נתוני היצוא בחודשים פברואר – אפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד עולה כי במהלך חודשים אלו ירד יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור דולרי של כ-12.5%, והסתכם בכ-10.2 מיליארד דולר. היצוא החקלאי רשם ירידה חדה של כ-14% בהשוואה לתקופה המקבילה והסתכם בכ-370 מיליון דולר. סך יצוא הסחורות כולל יצוא היהלומים ירד במהלך תקופה זו בשיעור של כ-11.5% לסך של כ-12.4 מיליארד דולר.

היצוא ללא יהלומים ירד במהלך החודשים פברואר-אפריל 2016 בעיקר כתוצאה מירידות שנרשמו ביצוא שלושה ענפים דומיננטיים המתאפיינים בריכוזיות גבוהה: יצוא התרופות – ירד בכ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 1.5 מיליארד דולר. יצוא הרכיבים האלקטרונים ירד בשיעור של כ-23% להיקף של כ-960 מיליון דולר ויצוא הכימיקלים ירד ב כ-15% להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר. סך היצוא של 3 הענפים הדומיננטיים הללו בערכים דולריים, ירד בשיעור חד של כ-23% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד להיקף של כ-4.1 מיליארד דולר וחלקם ביצוא הסחורות ללא יהלומים ירד לכ- 40%)[1].

היצוא ביתר הענפים (ייצוא סחורות ללא יהלומים בנטרול שלושת הענפים הדומיננטיים הריכוזיים) התאפיין גם הוא במגמה שלילית אך בשיעור מתון בהרבה של כ-3.5% לכ-6.1 מיליארד דולר. היצוא התעשייתי ללא השפעת יצוא הענפים הדומיננטיים הריכוזיים, ירד בשיעור של כ-2.5%.