מערכת תשתיותשיכון ובינוי הודיעה היום כי נחתם הסכם במסגרתו קרן נוי וקבוצת TSK הספרדית יחליפו את חברת אבנגואה בהקמת תחנת הכוח התרמו סולארית המוקמת באשלים בהשקעה של כ- 4 מיליארד שקלים
קרן נוי וקבוצת TSK הספרדית יחליפו את חברת אבנגואה בהקמת תחנת הכוח הסולארית באשלים
שיכון ובינוי הודיעה היום כי נחתם הסכם במסגרתו קרן נוי וקבוצת TSK הספרדית יחליפו את חברת אבנגואה בהקמת תחנת הכוח התרמו סולארית המוקמת באשלים בהשקעה של כ- 4 מיליארד שקלים
הדמייה של הפרויקט הסולארי של שותפות נגב. באשלים. קרדיט: צילום מסך מאתר שיכון ובינוי
שיכון ובינוי תמשיך להחזיק ב- 50% מהפרויקט, קרן נוי תחזיק 40% מהזכיין וקבוצת TSK תחזיק ב- 32.5% בקבלן ההקמה ואת יתרת ה- 10% בזכיין. TSK הינה קבוצה בינלאומית בעלת ניסיון רב בהקמה והפעלה של פרויקטי הנדסה ותשתית גדולים ומהמובילות בעולם בתחום מתקני אנרגיה תרמו-סולאריים. עקב כך תגדיל שיכון ובינוי את אחזקתה בקבלן ההקמה של הפרויקט ל- 67.5%.
קרן נוי, ו-TSK יקבלו על עצמן, כל אחת לפי חלקה היחסי, את כל הזכויות והמחויבויות של אבנגואה כבעלת מניות בזכיין, בקבלן ההקמה ובקבלן התפעול, בהתאם להסכמי הפרויקט (כולל הסכמי המימון של הפרויקט). אבנגואה תמשיך לפעול בפרויקט כקבלן משנה בהיקף מוגבל. השלמתה של העסקה כפופה לקבלת אישור המדינה, אישור מממני החוב הבכיר של הפרויקט, אישור הרשות להגבלים עסקיים ואישור שר האנרגיה ורשות החשמל.
כפי שנמסר בעבר, הפרויקט ימשיך להתקדם בהתאם ללוחות הזמנים המקוריים והקמתו צפויה להסתיים בשנת 2018, כמתוכנן. הפרויקט ממומן באמצעות קונסורציום של בנקים זרים וישראלים, הכולל את Overseas Private Investment Corporation (OPIC) האמריקאי, European Investment Bank (EIB) האירופאי, בנק לאומי ובנק הפועלים.
תחנת הכוח באשלים מוקמת בהשקעה של כ-1.1 מיליארד דולר.
המתקן יהיה בעל כושר ייצור כולל של כ-110 מגה-וואט (מהגדולים בעולם מסוגו) והחשמל המיוצר בו יימכר במלואו לחברת החשמל בהסכם ל- 25 שנים מתחילת ההפעלה. ייצור החשמל במתקן יבוצע בטכנולוגיה תרמו-סולארית, שעיקרה ריכוז של קרינת השמש לצורך הפקת אנרגיה תרמית (חום) והמרתה לחשמל. המתקן, המשלב את הטכנולוגיה המתקדמת בעולם, כולל גם יכולת אגירת אנרגיה, ויפיק חשמל בצורה רציפה גם בתנאי מזג אויר משתנה, ואף בחלק משעות החשיכה.
בנוסף לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ונקיים, הפרויקט מביא לתנופה כלכלית וליצירת מקורות תעסוקה בנגב. במהלך ההקמה מועסקים בפרויקט מאות מהנדסים, טכנאים, עובדי הקמה ונותני שירותים. במהלך 25 שנות הפעלת התחנה יועסקו בה באופן קבוע עשרות אנשי צוות ישירים ועוד עשרות ספקים מקומיים ונותני שירות מקומיים במעגל שני.
…תבדקו את הנתונים שלכם! ההשקעת 1.1 מיליארד דולר ,עלות התחנה ,עבור רק 110MW חשמל,ניראת גבוהה מדי! תחנה קונוונציונאלית היתה נותנת יותר מ-1000MW עבור אותה השקעה!…
1. ניתוח העלויות של ההשקעה בפרוייקט
4.1 מליארד שקל זה כ 1. מיליארד דולר.
לחלק ל 110 מגה ואט זה 10 מיליון דולר למגה ואט .
על שטח של 3150 דונם ועוד תוספת של 1100 דונם לאגירת חום כימית כ4250 דונם
פי 9 מעלות של מתקן פוטוולטאי רגיל בישראל היום! ופי 10 מעלות מתקן כזה בחול.
על שטח של 4200 דונם ניתן להקים 330 מגה ואט פוטוולטאי בהשקעה של 1 מיליון דולר למגה ואט וכמעט בלי עלות אחזקה בכלל לעומת עלות אחזקה מטורפת של 14% בשנה ושריפת מזוט או גז לחימום הקיטור ברבע מהזמן .
מסקנות
זו ההשקעה הגרועה ביותר של מדינת ישראל באנרגיה מתחדשת .
עלויות ההקמה יוכפלו בפועל כלומר מיליארד וחצי דולר או 6 מיליארד שח כלומר פי 12 מעלות מתקן פוטוולטאי בסדר גודל זהה.
המתקן ישרוף גז בלילה כדי לשמר את הטמפרטורה של יצור הקיטור . יהיו לו עליות אחזקה מטורפות ושריפת דלק פוסילי מזהם שגם ממשיך לעלות וגם מתיקר ב7 % בשנה . עלויות החשמל המיוצר מהמתקן יהיו היקרות ביותר בכל קנה מידה של מתקן של אנרגיה נקיה בעולם: הוצאות שנתיות של 15% מעלות הפרוייקט כלומר כ 250 מיליון דולר בשנה !!!!
על פי תנאי המכרז היזמים יקבלו מהמדינה 65 עד 75 אגורות לקוט שעה כאשר עלות היצור שלו בהתחשב בעלויות השקעה והריבית שלה ובאחזקה השנתית תהיה יקרה יותר מהתקבול וכאשר בתאריך המעותד של תחילת עבודת המתקן בעוד כ 3 שנים חשמל מהרשת יהיה יותר זול יותר. כלומר הפסד בפועל כך שהחזר ההשקעה במתקן יהיה מעל 20 שנה .
זו ההשקעה הגרועה ביותר של מדינת ישראל באנרגיה מתחדשת .
עלויות ההקמה יוכפלו בפועל כלומר מיליארד וחצי דולר או 6 מיליארד שח כלומר פי 12 מעלות מתקן פוטוולטאי בסדר גודל זהה.
המתקן ישרוף גז בלילה כדי לשמר את הטמפרטורה של יצור הקיטור . יהיו לו עליות אחזקה מטורפות ושריפת דלק פוסילי מזהם שגם ממשיך לעלות וגם מתיקר ב7 % בשנה . עלויות החשמל המיוצר מהמתקן יהיו היקרות ביותר בכל קנה מידה של מתקן של אנרגיה נקיה בעולם: הוצאות שנתיות של 15% מעלות הפרוייקט כלומר כ 250 מיליון דולר בשנה !!!!
על פי תנאי המכרז היזמים יקבלו מהמדינה 65 עד 75 אגורות לקוט שעה כאשר עלות היצור שלו בהתחשב בעלויות השקעה והריבית שלה ובאחזקה השנתית תהיה יקרה יותר מהתקבול וכאשר בתאריך המעותד של תחילת עבודת המתקן בעוד כ 3 שנים חשמל מהרשת יהיה יותר זול יותר. כלומר הפסד בפועל כך שהחזר ההשקעה במתקן יהיה מעל 20 שנה .
Like · Reply · 3 mins
Ami Elazari · Owner/President/CEO at Millennium Electric T.O.U
1. ניתוח העלויות של ההשקעה בפרוייקט
4.1 מליארד שקל זה כ 1. מיליארד דולר.
לחלק ל 110 מגה ואט זה 10 מיליון דולר למגה ואט .
על שטח של 3150 דונם ועוד תוספת של 1100 דונם לאגירת חום כימית כ4250 דונם
פי 9 מעלות של מתקן פוטוולטאי רגיל בישראל היום! ופי 10 מעלות מתקן כזה בחול.
על שטח של 4200 דונם ניתן להקים 330 מגה ואט פוטוולטאי בהשקעה של 1 מיליון דולר למגה ואט וכמעט בלי עלות אחזקה בכלל לעומת עלות אחזקה מטורפת של 14% בשנה ושריפת מזוט או גז לחימום הקיטור ברבע מהזמן .
לא צריך לבדוק
אילו המספרים
זה קטר שיצא לדרך פני 15 שנה ואף אחד לא מוכן לעצור אותו.
נסה לדמיין מכרז מחשבים שיצא ע"י המדינה לפני עשר שנים. אז מסך שטוח של 15 אינו עלה 2000 דולר.
נו, כל המתלהמים יצאו מהחורים.
אכן, בהתכלות בנקודת מבט נוכחית, יש פרוייקטים יותר יעילים. אבל…
שהפרוייקט יצא לדרך בהליך מכרזי, PV קיבל בארץ תעריף הזנה של 1.5 ש"ח לקווט"ש.
שהסכם הזיכיון של הפרויקט נחתם, PV עדיין קיבל תעריף של 1 ש"ח לקווט"ש.
ולא לשכוח שהמתקן הזה בניגוד לאחרים יודע לאגור כמה שעות של חום ולייצר חשמל בשיא חורף (בערב), כך שבניגוד ל-PV לא צריך לבנות תחנת כח רגילה בהיקף דומה בשביל לייצר חשמל בחורף.
אה, ואין שום סיבה שהמתקן יעלה יותר ממיליארד דולר (אף אחד לא ישלם על חריגות בניה) ועלות התפעול השנתית שמישהו רשם פה בסך 250 מיליון ש"ח אינה מחוברת למציאות.