נסיגה חדה ביותר של כ- 20%, נרשמה ביצוא ענף הכרייה והחציבה. לעומת זאת, בענף מוצרי הנפט הייתה עליה חדה של 66% ביצוא

התאחדות התעשיינים: חודשה נסיגת היצוא התעשייתי

נסיגה חדה ביותר של כ- 20%, נרשמה ביצוא ענף הכרייה והחציבה. לעומת זאת, בענף מוצרי הנפט הייתה עליה חדה של 66% ביצוא

נסיגה מחודשת ביצוא התעשייתי: בחודשים ינואר-פברואר חלה ירידה של 1% ביצוא, לעומת הרבעון האחרון של שנת 2015. הרמה החודשית הממוצעת של היצוא בתקופה הנסקרת עמד על כ- 3.8 מיליארד דולר- 22 מיליון דולר פחות מממוצע הרבעון האחרון של 2015. ירידה זו ביצוא התעשייתי נגזרה ברובה מירידה ביצוא קבוצת ענפי ה- "טכנולוגיה עילית"- בין השאר הייתה ירידה של 18% ביצוא ענף כלי הטיס וירידה של 18% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, לעומת הרבעון האחרון של 2015. ירידות אלו, מותנו במקצת הודות לעלייה של כ- 3% ביצוא ענף הציוד האלקטרוני, לצד עלייה של כ- 2% ביצוא ענף התרופות.

במקביל, ירידה חדה של כ- 20% נרשמה ביצוא ענף הכרייה והחציבה בתקופה הנסקרת, זאת לאחר עלייה של כ- 34% במחצית השנייה של 2015.

מנגד, עלייה ריאלית של כ- 6% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית. עלייה זו, משקפת עליות ביצוא כל ענפי הקבוצה: עץ, נייר ודפוס (19%), תכשיטים (8%), מזון ומשקאות (6%) וטקסטיל, הלבשה ועור (3%).

בנוסף, צמיחה של כ- 4% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת – מסורתית, זאת על רקע עליות ביצוא כל ענפי הקבוצה. עלייה חדה ביותר, של כ- 66%, חלה ביצוא ענף מוצרי הנפט, לאחר ירידה חדה ביותר של כ- 58% ברבע האחרון אשתקד. במקביל, עלייה של כ- 10% נרשמה ביצוא ענף הגומי והפלסטיק, לצד עלייה של כ- 4% ביצוא ענף המינרלים האל – מתכתיים ושל כ- 3% ביצוא ענף המתכת הבסיסית.

כמו כן, עלייה ריאלית של כ- 3% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת – עילית. עלייה זו, משקפת עלייה של כ- 9% ביצוא ענף כלי התחבורה וההובלה, לצד עלייה של כ- 4% ביצוא ענף הכימיה ושל כ- 1% ביצוא ענף מוצרי המתכת, המכונות והציוד. עליות אלו, קוזזו בחלקן בשל ירידה של כ- 4% ביצוא ענף הציוד החשמלי.

משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל: "לצערנו מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הולך וכבה ואנחנו לא רואים מענה אפקטיבי של הממשלה לבעיה. החל משנת 2009 ירד קצב הצמיחה של היצוא התעשייתי מקצב ממוצע של 12% לקצב של 1.5% ובשנת 2015 נסוג היצוא ב-7%. למשק הישראלי אין מנוע צמיחה חלופי. הנסיגות נובעות משילוב בלתי אפשרי של האטה גלובלית, עידוד ממשלתי של תעשיות בעולם מצד אחד, ואוירה אנטי עסקית בכל מערכת קבלת ההחלטות הישראלית מצד שני. אנחנו מופתעים כל פעם מחדש לראות כיצד בישראל מעודדים יבוא במקום לשפר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית וכיצד מעלים חוקים ורגולציות חדשות אשר מעלים את יוקר הייצור בישראל. התוצאה של הנסיגות ביצוא הנה צמיחה נמוכה במשק וקיפאון ברמת החיים, כאשר בשנה שעברה עלתה רמת החיים במחצית האחוז בלבד. ממשלת ישראל צריכה להתעשת ולהוציא לדרך תוכנית אפקטיבית לחיזוק התעשייה הישראלית לפני שהשפעת הנסיגות ביצוא תחלחל גם לירידה חדה במקומות התעסוקה במשק".