מערכת תשתיותאיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת – אשקלון למשרד להגנת הסביבה: "בשל החשש לבריאות אלפי תושבי אשקלון והסביבה מבקשים לחייב את קצא"א בהתקנת תחנות ניטור על גדרות המפעל"
בשל החשש מפעילות קצא"א: דרישה לביצוע שורת צעדים סביבתיים
איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת – אשקלון למשרד להגנת הסביבה: "בשל החשש לבריאות אלפי תושבי אשקלון והסביבה מבקשים לחייב את קצא"א בהתקנת תחנות ניטור על גדרות המפעל"
בתמונה: דליפת הנפט בערבה. אסון, עברונה, קצא"א צילום: אדיר פטל, תשתיות
איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון פנה בדחיפות למשרד להגנת הסביבה בדרישה לחייב את חברת קצא"א לנקוט בשורה של מהלכים לצמצום המפגעים הסביבתיים מפעילותה כיום ובפרט לאור כוונתה להרחיב את פעילותה. פניית האיגוד הנוכחית הינה בהמשך לפנייתו של יו"ר האיגוד, אשר אברג'ל לפני כשבועיים למנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט.
במסמך מקיף ששלחה מנכ"לית האיגוד, מיטל אמיתי מצוין כי מהמסמך הסביבתי שהוגש לאחרונה על ידי חברת קצא"א למתכננת המחוז במשרד הפנים, כחלק מבקשתה להיתר בנייה להוספת 9 מיכלים לאחסנת דלק גולמי במתחם קצא"א באשקלון, עולה כי בכוונת קצא"א להגדיל את היקף אחסון הדלקים במתחם בכ- 40%.
מנכ"לית האיגוד מציינת כי מהמסמך עולה שכבר במצב הקיים כיום מהווה פעילות קצא"א סיכון סביבתי ובריאותי חמור. קיימות חריגות משמעותיות בערכי הבנזן הידוע כחומר מסרטן בוודאות (קבוצה A) ביחס לערכי סביבה וערכי יעד. יצוין כי חשיפה לריכוזים של בנזן כבר הוכחה כתורמת באופן ברור לשורת מחלות, בניהן לוקמיה, וכי החומר הוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כחומר מסרטן.
מנכ"לית האיגוד מדגישה כי המסמך הסביבתי שהוגש על ידי קצא"א לוועדה המחוזית כולל אי דיוקים, הנחות יסוד שגויות ושורה של חוסרים.
אזור התעשייה הדרומי באשקלון, המרכז פעילות תעשייתית הגורמת לזיהום אוויר, תשתיות המחזיקות חומרים מסוכנים ודלקים והכל בקרבה ובסמיכות מידית לריכוזי אוכלוסייה, מהווה מוקד זיהום סביבתי הדורש התייחסות מיוחדת מצד המשרד להגנת הסביבה.
בשל זאת על המשרד להגנת הסביבה להתנגד להרחבת הפעילות, בוודאי כאשר המצב הקיים מצביע על סיכונים חמורים והשפעות שליליות של פעילות קצא"א, לקבוע באופן מידי דרישות סביבתיות והוראות למניעה וצמצום של זיהום האוויר מקצא"א וזאת בשיתוף מלא של האיגוד.
בפניית האיגוד מפורטים שורה של דרישות אותם נדרשת קצא"א לבצע לאלתר, בניהם:
1. הפחתת חריגות בנזן ממתחם קצא"א – מהמסמך הסביבתי עולה כי תוצאות הרצת מודל חישוב מזהמים מחוות המיכלים בקצא"א בלבד בתרחיש 'מצב קיים', מצביעות על חריגות משמעותיות מערכי סביבה ויעד של בנזן. הבנזן, הידוע כחומר מסרטן, חושב במצב הקיים בריכוז של פי 7.35 מעל ערך הסביבה בתחנת ניטור בסמוך לשכונת מגורים באזור הדרום מערבי של העיר אשקלון. לאור זאת, על המשרד להגנת הסביבה לקבוע באופן מיידי לקצא"א לוחות זמנים מחייבים לקיום דרישות סביבתיות למניעת חריגות אלו.
2. תגבור מערך הניטור הרציף של איכות האוויר מפעילות קצא"א – יש להקים באופן מידי תחנות ניטור על גדרות מתחם פעילות קצא"א. בכדי שתחנות ניטור אלו ינטרו כנדרש את איכות האוויר, יש להתקין בהן מכשירי BTX לביצוע ניטור רציף של בנזן, טולואן וחומרים אורגנים נדיפים וכן יש להעביר את נתוני הניטור באופן רציף למרכז הבקרה הקיים באיגוד.
תחנות הניטור ימוקמו בגדר הצפונית של מתחם קצא"א, לכיוון השכונות הדרומיות של אשקלון ובגדר הדרומית של המתחם, לכוון קיבוץ זיקים וכרמיה אזורים בהם גרים על פי ההערכות למעלה מאלפי תושבים.
3. ביצוע ניטור ותיקון דליפות לא מוקדיות על פי פרוטוקול LDAR- על קצא"א לבצע ניטור דליפות לא מוקדיות על פי פרוטוקול LDAR כבר כיום וזאת ללא קשר, לצורך ביישום אמצעי זה כחלק מהמסמך הסביבתי והיתר הבנייה. בנוסף, הניטור ותיקון דליפות על פי פרוטוקול LDAR יהיה תנאי לאישור היתר הבנייה להקמת המיכלים הנוספים.
4. עמידה בהוראות ה-BAT הנדרשים – תיקבע לקצא"א הדרישה לעמידה בכל הוראות ה- BAT הנדרשים ובכלל זה התקנת טכנולוגיות מתקדמות ייעודיות לצמצום זיהום האוויר מפעילות אחסון דלקים, בהתאם למסמכי הייחוס (BREF) הרלבנטיים, בקשר לפעילות הקיימת ולפעילות המתוכננת.
5. הצגת מרחקי הפרדה וביצוע סקר סיכונים למתחם קצא"א – ביצוע סקר סיכונים מקיף, אשר יציג מרחקי הפרדה במצב קיים וכן במצב עתידי לאחר הצבת המיכלים הנוספים (באם יאושרו). יצוין כי עיריית אשקלון ממתינה זמן רב, להשלמת עריכת חישוב מחדש של מרחקי ההפרדה מגורמי סיכון. העיכוב בהצגת מרחקי ההפרדה מעכב תכנון ויישום תכניות פיתוח עירוניות וגורם נזק מיותר לעיר.
6. ביצוע סקר סיכונים כולל לתשתיות באזור התעשייה בדרום אשקלון – מאחר ובאזור התעשייה הדרומי של אשקלון קיימים מתקני תעשייה רבים, אשר מחזיקים ומאחסנים חומרים מסוכנים בכמות גדולה, יש לערוך סקר סיכונים כולל לכל האזור.
מכיוון שמתקני התעשייה מצויים בסמיכות רבה האחד לשני, על סקר הסיכונים הכולל לקחת בחשבון "אפקט דומינו", בו התממשות של גורם סיכון ממתקן אחד עלולה ליצור תגובת שרשרת בגורמי סיכון נוספים המצויים בסמוך אליו. בין מתקני התעשייה באזור ניתן למנות את מתחם קצא"א, תחנת הכוח רוטנברג, תחנת הכוח דוראד, תש"ן, מתקן ההתפלה וכן מפעלים נוספים המחזיקים באמוניה.
ראש מ.א שפיר ויו"ר האיגוד אשר אברג'ל: על חברת קצא"א לפעול לתיקון המפגעים הסביבתיים כתוצאה מפעילותה באופן מידי. לא נאפשר כל דיון בבקשה אחרת שלה עד לעמידה בכל דרישותינו".