כך אמר ראש ארגון אדם טבע ודין בדיון על העתירה שהגיש הארגון להסרת החיסיון על חברת קצא"א. בסיום הדיון נקבע כי בתוך חודש יחליט בג"ץ אם יש צורך בצו על תנאי

הדיון על קצא"א: "בג"ץ אותת למדינה שלא יאפשר לה להמשיך ולפעול במחשכים"

כך אמר ראש ארגון אדם טבע ודין בדיון על העתירה שהגיש הארגון להסרת החיסיון על חברת קצא"א. בסיום הדיון נקבע כי בתוך חודש יחליט בג"ץ אם יש צורך בצו על תנאי

אתמול (ד') קיים בג"ץ (הנדל, רובינשטיין, מלצר) דיון בעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' לפני כשנה במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א מאז 1968. במסגרת הדיון הבהירו שופטי בג"ץ למדינה את חשיבות צמצומו של החיסיון ובהקדם. במהלך הדיון אמרו השופטים כי בכוונתם להוציא צו על תנאי ובעקבות זאת, הודיעה המדינה שבתוך 14 יום ייקבע מתי מסקנות הוועדה שעסקה בנושא יובאו לאישור הממשלה. בסיום הדיון נקבע כי בתוך חודש יוחלט אם יש צורך בצו על תנאי.

המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין אמר בדיון לנציג המדינה: "מה שלא יהיה שהמדינה עובדת על הזיכיון הזה, היא מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של בטחון".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' אמר הבוקר: בג"ץ אותת למדינה שלא יאפשר לה להמשיך ולפעול במחשכים ומתוך איפול ציבורי, כאשר מדובר בצורך להגן על הסביבה ועל אוצרות הטבע שלנו. על קצא"א להפוך לחברה שקופה הנותנת דין וחשבון לציבור ולסביבה על פעולותיה, בדיוק כמו כל גורם אחר".

עוד במסגרת העתירה מבקשת 'אדם טבע ודין' לקבל מידע מלא אודות דליפת הנפט בעברונה ונסיבות התרחשותה, לרבות לעניין אמדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות וכן להחיל על קצא"א את דיני התכנון והבנייה. יש לציין כי בעקבות הגשת הבג"ץ הוקמה ועדה בראשות שר האוצר שהמליצה לצמצמם את צו החיסיון על קצא"א.

כזכור, ביום 3.12.2014, נשפכו לא פחות מ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשטחי שמורת עברונה בערבה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת, כתוצאה מהתפרקות צינור של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). הנפט החריב את השמורה, במה שהוגדר כאסון הסביבתי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל.

האירוע חשף את האפלה האופפת את פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך . בעקבות כך, עתרה 'אדם טבע ודין' לבג"ץ.

בעתירה מציינת 'אדם טבע ודין' כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה.

'אדם טבע ודין' מציינת בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות, ובעטיו הוסתר מידע אודות תהליכי הרישוי של החברה, אודות סיכונים סביבתיים, אודות תוצאות חקירות, אודות ממצאי מבקר המדינה ועוד.