כתב אישום הוגש אתמול נגד חברת קצא"א וגורמים מטעמה בגין שני אירועי דליפת דלק סילוני שהתרחשו במהלך שיפוץ הצינור שבבעלותה. מחר יחל גם דיון בעתירה שהגיש ארגון אדם טבע ודין עקב אסון דליפת הנפט בעברונה לפני שנה

קצא"א תעמוד לדין: כתבי אישום ועתירות הוגשו עקב הנזקים הסביבתיים של החברה

כתב אישום הוגש אתמול נגד חברת קצא"א וגורמים מטעמה בגין שני אירועי דליפת דלק סילוני שהתרחשו במהלך שיפוץ הצינור שבבעלותה. מחר יחל גם דיון בעתירה שהגיש ארגון אדם טבע ודין עקב אסון דליפת הנפט בעברונה לפני שנה

בתמונה הראשית: דליפת הנפט של קצא"א בערבה. צילום: אדיר פטל, תשתיות

המדינה הגישה אתמול כתבי אישום נגד חברת קצא"א באמצעות המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה עקב שני מקרים של דליפת דלק סלוני במהלך שיפוץ הצינור שבבעלותה. בשני המקרים, שהתרחשו ביוני ובספטמבר 2011, דלפו מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני שגרמו לזיהום חמור של גן לאומי "גן הפסלים", שבו עובר נחל צין. ​העבירות שבהן הואשמו חברת קצא"א וגורמים מטעמה כוללות בין השאר זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים, פגיעה בגן לאומי בנסיבות מחמירות, וגרימת ריח חזק או בלתי סביר.

במהלך האירוע הראשון, שהתרחש ביוני 2011, דלפו מהצינור 722,000 ליטרים של דלק סילוני שגרמו לפגיעה בשטח של כ-60 דונם וסיכנו את האקוויפרים אשר נמצאים מתחת לנחל צין. בכדי להתמודד עם הזיהום, פונו מהאזור 26,500 טונות של קרקע מזוהמת. במהלך האירוע השני, שהתרחש בספטמבר 2011, דלפו מהצינור כמה מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני ובכדי להתמודד עם הזיהום, פונו מהאזור 7,200 טון של קרקע מזוהמת. בשני האירועים נגרם נזק לנחל צין וסביבתו, לצמחים, לבעלי החיים ולמערכת האקולוגית.

עתירה של אדם טבע ודין: מבקשים לבטל את חיסיון קצא"א

שופטי בג"צ ידונו מחר (ד') בעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' לפני כשנה במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א מאז 1968. עוד במסגרת העתירה מבקשת 'אדם טבע ודין' לקבל מידע מלא אודות דליפת הנפט בעברונה ונסיבות התרחשותה, לרבות לעניין אמדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות וכן להחיל על קצא"א את דיני התכנון והבנייה.יש לציין כי בעקבות הגשת הבג"ץ הוקמה ועדה בראשות שר האוצר שהמליצה לצמצמם את צו החיסיון על קצא"א.

כזכור, ביום 3.12.2014, נשפכו לא פחות מ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשטחי שמורת עברונה בערבה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת, כתוצאה מהתפרקות צינור של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). הנפט החריב את השמורה, במה שהוגדר כאסון הסביבתי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל.

האירוע חשף את האפלה האופפת את פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך . בעקבות כך, עתרה 'אדם טבע ודין' לבג"ץ.

בעתירה מציינת 'אדם טבע ודין' כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה.

'אדם טבע ודין' מציינת בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות, ובגללו הוסתר מידע אודות תהליכי הרישוי של החברה, אודות סיכונים סביבתיים, אודות תוצאות חקירות, אודות ממצאי מבקר המדינה ועוד.