העתירה של הפורום הישראלי לשמירה על החופים, שתבע לעצור את יישום מתווה הגז עקב הזיהום שהוא עלול לגרום למפרץ חיפה, נדחתה על ידי בג"ץ מאחר והיא כורכת טענות שקשורות גם למתווה וגם לתוכניות המתאר הארציות

בג"ץ דחה את העתירה הראשונה נגד מתווה הגז

העתירה של הפורום הישראלי לשמירה על החופים, שתבע לעצור את יישום מתווה הגז עקב הזיהום שהוא עלול לגרום למפרץ חיפה, נדחתה על ידי בג"ץ מאחר והיא כורכת טענות שקשורות גם למתווה וגם לתוכניות המתאר הארציות

לפי החלטת השופטים, בג"ץ הורה על "מחיקת העתירה, בין היתר, מכיוון שהעתירה לא תוכל להתברר במתכונתה הנוכחית הכורכת יחד טענות הן ביחס למתווה הגז והן ביחס לתכניות מתאר ארציות".

לפני מספר שבועות כתבו על הנושא אלה נווה וחנה קופרמן שמייצגות את הפורום לשמירה על החופים בטור מיוחד לתשתיות, הטור מצורף כאן:

במהלך הוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה" (ב- 14.10.15), נחשף בעת המושב שעסק בנושא "בין מדיניות לפוליטיקה של בריאות וסביבה" שבמאגרי הגז הטבעי- לוויתן, תמר, כריש ותנין התגלה בנוסף לגז גם הרבה מאוד נפט מסוג קונדנסט- מילארדי חביות העתידות להיות מופקות לאורך שנות חיי המאגרים, אבל המיידע הזה לא מגיע לידיעת הציבור הרחב.

את הנושא הציגו אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית מארגון "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" וחנה קופרמן מהפורום הישראלי לשמירה על החופים בהרצאתן בנושא: "תעשיית הקונדנסט מתפתחת: האם ישראל לקחה בחשבון את הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים הנשקפים לאוכלוסייה?

בעוד עיתוני הכלכלה מספרים שסך רזרבות הקונדנסט שהתגלו במאגרי לוויתן, תמר וכריש מסתכם בכ- 60 מיליון חביות בלבד, מסתבר שחברת "דלק" לבדה, שהיא רק אחת השותפות במאגר תמר, מכרה 30.9 מיליון חביות קונדנסט, במחצית הראשונה של 2015 ובצפי שנתי כ- 62 מיליון חביות בשנה (נתון המופיע בדו"ח כספי של קבוצת דלק לרבעון השני ליום 30.06.15).

<strong>כיצד זה שבמאגר "תמר" מפיקים עשרות מיליוני חביות נפט בשנה מבלי שהציבור הרחב יודע על כך דבר?</strong>

בסריקה מהירה של הכתבות שהתפרסמו בנושא הקונדנסט, הוא זוכה לשלל כינויים: "תוסף בייצור תזקיקי נפט מסוג ברנט", "נוזלי גז", "נוזל הידרוקרבוני המשמש ליצירת דלק", "חומר גלם לתעשייה הפטרוכימית" ועוד ועוד הגדרות אשר מי שאין לו ידע מקצועי בנושא, לא יכול להבין את העובדה הפשוטה שקונדנסט הוא סוג של נפט:

הקונדנסט מוכר בעולם בשם "הנפט הלבן" בשל צבעו הבהיר, הוא נדיף יותר ולכן מזהם פי 20 ויותר מהנפט שכולנו מכירים (oil) וגם הרבה יותר נפיץ. מפיקים ממנו דלקים כמו לתחבורה ולתעשיית הפלסטיק וחומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית.

<strong>הסבר קצר על איך מפיקים קונדנסט</strong>

הקונדנסט מופק במתקני הקבלה של הגז הטבעי, בזמן הפרדת הגז הנקי משאר הנוזלים שעולים יחד אתו בלחץ גבוה, ממעבה האדמה. הנוזלים שנותרים אחרי הפרדת הגז הנקי הם נפט (קונדנסט) אבל בעוד שכולם שמעו על שבחי הגז הנקי בהורדת זיהום האוויר, לציבור אין מושג שבאותו התהליך בו מופק הגז, במקביל- מיוצרות כמויות אדירות של נפט בעל פוטנציאל זיהום נרחב.

בדו"ח "ניתוח כמויות קונדנסטים במתקני קבלה יבשתיים" מאת עו"ד רונית לירן-שקד (מצ"ב), מובאים הסברים על כמויות הנפט שיופקו מלוויתן, כריש ותנין ויוזרמו דרך מתקני הקליטה המתוכננים בצפון. החישובים מתבססים על נתונים מתכנית המתאר לבחירת מיקום מתקני הקבלה (תמ"א 37/ח) ועל מאמר ובו חוות דעת של שמונה מומחים בינלאומיים לפיו אפשר לחשב את כמויות הקונדנסט במאגרים.

הצפי הוא לכ- 185 מיליון חביות בשנה שיוזרמו דרך מתקני הקבלה היבשתיים המתוכננים בעמק חפר ואזור יקנעם לאחסון, זיקוק וייצוא במפרץ חיפה. לפי הדו"ח, כמות זו צפויה להגדיל את זיהום האוויר בתרכובות אורגניות נדיפות פי 114 מהמצב הקיים היום במפרץ חיפה (באומדן מינימאלי) – לבין גידול פי 4,364 (אמדן מקסימלי). זו הגדלת זיהום נרחבת באזור שכבר היום "מככב" כשיאן ארצי בכל סוגי הסרטן והיא תגרור עליה ברמת המסרטנים באוויר, ועמה עליה בתחלואת הסרטן, באסטמה, במחלות הלב בתחלואת ילדים ובתמותה.

**יש לציין, ככתוב בדו"ח ניתוח הכמויות, שהמאגרים בהם התגלה קונדנסט, נחלקים לשניים – "דליל" ו"עשיר". המשרד להגנת הסביבה הודה לאחרונה במסמך תכנית החירום לצמצום זיהום האוויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה (עמ' 17), שבמאגר לוויתן קיימות כמויות גדולות של קונדנסט", הצהרה שמאשרת את הצפי של 185 מיליון חביות בשנה בלוויתן לפי הגדרת מאגר "עשיר".

<strong>רוב הקונדנסט מיועד לייצוא</strong>

לפי נתוני הלשכה הישראלית לסטטיסטיקה לשנת 2010 , יובאו כ- 63 מיליון חביות נפט גולמי לתצרוכת התעשייה, מכאן שלאחר הובלת כ-185 מיליון חביות לצפון הארץ וכמות דומה לדרום (לאחר פיתוח תמר), יישארו רזרבות המיועדת לזיקוק וייצוא מהיבשה, זאת מבלי לקחת בחשבון את הפגיעה באוכלוסיה.

האומדנים המוצגים בדו"ח ניתוח כמויות הקונדנסטים הם פרי דוחות ובדיקות שנעשו כחלק מהליך ההתנגדות להגדלת הזיהום, התחלואה וסכנת החומ"ס בתכניות השונות שהמדינה מקדמת לקליטת הגז מהמאגרים ברחבי הארץ בתמ"א 37/ח שמיועדת לבחירת מיקום מתקני הקבלה, בתמ"א 37- 2 שמאפשרת את הזרמת הקונדנסט לצד כל צינור הולכה של הגז מהמאגרים, בתכניות "הרחבת בתי הזיקוק" "נמל המפרץ" ו"קרקעות הצפון"- בית זיקוק שני במפרץ חיפה- שלל תכניות שמקדמות את תעשיית הקונדנסט ב"חתיכות" (שיטת הסלמי), מבלי שעובדה זו תפורסם לציבור,

בעוד שהדו"ח בחן את הכמויות הצפויות להגיע לצפון הארץ, חשיפת הכמויות בדרום מאשררת שלא מדובר בנתונים תיאורטיים. לפרסום המיידע יש חשיבות קריטית לצורך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו. נכון לעכשיו, לא ידוע היכן ומה הכמויות שמאחסנים באזור אשדוד? כמה קונדנסט מזקקים? באילו מפעלים? מה וכמה מייצאים?.

האם יש החמרה במצב זיהום האוויר באזור אשדוד מאז שהחלה הפקת הגז ב"תמר"? מבחינת נתוני הזיהום העדכניים בהשוואה לדו"ח האחרון שבחן את 2009, התשובה הברורה: "כן". לפי מסמך ייחודי של המשרד להגנת הסביבה- "פליטות מתעשייה באשדוד"- באזור התעשייה הצפוני נמצאו בבדיקות סביבתיות יממתיות שנערכו בשנים 2013-2014 ריכוזי מתכות (עופרת, ניקל, קדמיום וארסן) וכן פורמאלדהיד ובנזו – א- פירן החורגים מערכי היעד קצרי הטווח. רבים מהחומרים החורגים – מסרטנים.

יש לציין שהחריגות מהתקן היממתי בבנזו-א-פירן ובפורמאלדהיד נמצאו בכמעט 100% מהבדיקות. בכ- 60% מהבדיקות נמצאו חריגות מהתקן היממתי של קדמיום (מסרטן ודאי לאדם, גורם לסרטן ריאה). חשוב להדגיש שלחומרים מסרטנים אין סף, כלומר הם יכולים לגרום לסרטן גם בחשיפה לרמות מזעריות, וכאשר מדובר על חריגות מתקן היעד היומי, ברור כי הסיכון לסרטן לתושבים ולעובדי המפעלים גדל עוד יותר.

המדיניות שאימץ המשרד להגנת הסביבה היא שהקונדנסט נחשב כ"נפט" וכמות הזיהום הנפלטת ממנו ונפיצותו מחושבת לפי תקנים של נפט ודלקים רגילים ולכן אין שום צורך לבדוק את סיכוניו. מדיניות זו אפשרה לכתוב בדו"ח "פליטות מתעשייה באשדוד" הערכות אופטימיות של צפי להקטנת הזיהום של חומרים אורגניים נדיפים עקב כניסת הגז ה"נקי" בלי לקחת בחשבון את הזיהום האמיתי הנגרם מאחסון וזיקוק הקונדנסט ובלי לקשר את החריגות שהתגלו במתכות המסרטנות לשום סיבה ספציפית.

<strong>ציטוט של אלה נווה וחנה קופרמן מההרצאה בועידה:</strong>

"המדינה מסתירה את ממדי הזיהום והסיכונים לאוכלוסיה כי הידע יפגע בפיתוח תעשיית הנפט שהתגלה במאגרים. מתווה הגז בדרך לאישור והוא מבוסס על מתן וודאות תכנונית לייצוא של הקונדנסט מהיבשה- תעשייה רווחית ביותר ליזמים- כדי לתמרץ את חברות הגז להשקיע בפיתוח המאגרים, אבל ההשלכות הסביבתיות ביבשה לא נבדקו, וגרוע מכך, הוסתרו מהציבור. פיתוח המאגרים החדשים- לוויתן כריש ותנין, יחד עם המשך פיתוח המאגר הדרומי תמר, מביאים את מדינת ישראל לדילמה קיומית של פיתוח כלכלת הנפט, שמתגמלת בעיקר תעשיינים ובעלי הון, אל מול טובת הציבור, אשר יישא בסיכונים של התכניות.

הממשלה כבר אישרה את התכנית אשר קובעת את מיקום מתקני הקבלה של הגז- ביבשה, בתוך מוקדי אוכלוסייה ולא 120 ק"מ מהחוף- משם ניתן לייצא את הקונדנסט ולמזער את הפגיעה באדם, בסביבה ובחופים. הסיבה היא המדיניות הממשלתית הקיימת של העדפה מוחלטת את היזמים והשיקולים הכלכליים, תוך התעלמות מהסיכונים לבני האדם.

רגע לפני שמוסיפים עוד נפט לישראל שמטרתו מתן תמריצים לחברות האנרגיה, חייבים לעצור ולבחון את הסיכונים. אחרת כל מדינת ישראל תהפוך למפרץ חיפה".