יאיר רובינשטיין, מנכ"ל חברת TMNG מקבוצת תהל, שעובדת על תכנון ורישוי צינור הגז הטבעי מלוויתן, התראיין לאתר תשתיות. רובינשטיין דיבר על מתווה הגז, הגז הטבעי לתחבורה, הרגולציה הישראלית והמכרז לחלוקת הגז הטבעי בירושלים שזכתה בו החברה. רובינשטיין: "זה איזור החלוקה הראשון שכולל חיבור של הצרכן הפרטי"

ראיון סיכום שנה עם מנכ"ל TMNG: "אופטימיות לגבי 2016"

יאיר רובינשטיין, מנכ"ל חברת TMNG מקבוצת תהל, שעובדת על תכנון ורישוי צינור הגז הטבעי מלוויתן, התראיין לאתר תשתיות. רובינשטיין דיבר על מתווה הגז, הגז הטבעי לתחבורה, הרגולציה הישראלית והמכרז לחלוקת הגז הטבעי בירושלים שזכתה בו החברה. רובינשטיין: "זה איזור החלוקה הראשון שכולל חיבור של הצרכן הפרטי"

בתמונה הראשית: יאיר רובינשטיין, מנכ"ל חברת TMNG. קרדיט: עמוד הפייסבוק של TMNG

"השנה הייתה שנה מאתגרת מאוד, הגורם הראשון לכך היה הירידה במחיר הנפט שגרמה לעצירת השקעות ולחוסר מוטיבציה אצל המפעלים לבצע הסבות לגז טבעי. הגורם השני שגרם לעצירת השוק היה הרגולציה, שעצרה את השוק בכמה היבטים", ככה פתח את הראיון עמו יאיר רובינשטיין, מנכ"ל חברת TMNG (נשוי+2).

החברה זכתה השנה במכרז החלוקה לגז טבעי בירושלים בקבוצה משותפת עם החברות רימון וח.מר תעשיות. החברה גם אחראית על התכנון והרישוי של צינור הגז הטבעי העתידי מלוויתן ומקימה מערכי גז טבעי במפעלים, ותחנות כוח וזאת בנוסף לפעילות המסורתית והרחבה שלה בתכנון קווי הולכה וחלוקה של גז טבעי

תשתיות: באיזו צורה עצרה הרגולציה את השוק?

רובינשטיין: "ובכן, ההיבט הראשון היה נושא מתווה הגז. מתווה הגז יחד עם ירידת מחיר הנפט תרם לעיכוב בפיתוח לוויתן, והעיכוב תרם לאי הוודאות בשוק וחוסר אמון בכלל בזה שיהיה פה גז טבעי לאורך זמן".

תשתיות: מתווה הגז לא היה הכרחי בעיניך?

רובינשטיין: "מצד אחד מציאת כמויות גדולות של גז הן אכן אירוע משנה מציאות למדינה קטנה כמו מדינת ישראל ואכן סביר שהמדינה תעשה חושבים ותדאג לאינטרס ארוך הטווח של תושביה בהתאם למציאות החדשה הזו. מצד שני בעלי הרשיונות לא עשו, על פניו, שום דבר לא חוקי שצריך להפוך אותם לאויבי העם, ולכן מדובר פה בניהול של משבר שלמעשה קרה כבר לפני 7 שנים כשמצאו את הכמויות העצומות של הגז בלוויתן ובתמר. מבלי להיכנס לפרטים, ברור שניהול המשבר הזה הוא קלוקל, כי בשורה התחתונה גם אם המדינה צודקת בזה שהיא רוצה לשנות את כללי המשחק, היא לא ניהלה את זה נכון לאורך שנים רבות, מה שגרם לנזקים עצומים.

"לדעתי ההתמקדות במחיר הגז היא טעות, ראשית מכיוון שמחיר הגז בארץ הוא לא יקר, ושנית מכיוון שכל עוד אתה משאיר את המונופול כמונופול הוא תמיד יוכל בטיעונים כאלה ואחרים לשנות את מחיר הגז ולגרום לעדכונים במחיר הגז. לכן ההתמקדות צריכה להיות בשליטה במאגרים וביצירת תחרות ועידוד הייצוא, כי כנראה שזה השוק הרלוונטי ביותר. רק על ידי הגדלת השוק אפשר לגרום לספקי גז חדשים נוספים לרצות למצוא גז ולפתח שדות ואם המדינה תדע לנהל את השליטה על ההובלה של הגז אז היא תוכל ליהנות מכל העולמות. ובסופו של דבר גם המחירים יירדו. בנוסף על כך יש לזכור, שללא מתן תמרוץ אחר, שמירה על מחיר נמוך נותנת יתרון דווקא לגדול וזה שקיים על פני הקטן וזה שמנסה לחדור לשוק. לדעתי לא התמקדו מספיק בסוגיית השליטה והתמקדו יותר מדי בסוגיית המחיר.

"צריך להגיד גם שבינתיים הפסידו תועלות נוספות שקשורה ביצירת יתירות גז שכרגע מסופק רק מצינור אחד באשדוד. לדעתי המדינה הייתה צריכה לאמץ מודל אחד שמקובל בעולם, לדוגמה בהולנד או בנורווגיה ולהחליט עליו פעם אחת ולא לנהל עליו משא ומתן. השיטה הישראלית שמקימים כל פעם עוד ועדה וחושבים על עוד פטנט, רק מגבירה את חוסר האמון של הציבור והמשקיעים ובעצם הביאה למצב שבו אנו נמצאים היום".

תשתיות: ובחזרה לרגולציה – איפה עוד ראיתם פגיעה השנה?

רובינשטיין: "אחרי מתווה הגז, ההיבט השני בה פעלה הרגולציה ועצרה את השוק היה חוק ההסדרים, כל השוק ידע שהולכים להיות שינויים ברגולציה בנושא של רישוי הגז הטבעי גם בחלוקה וגם במפעלים, ובגלל שכולם חיכו לשינוי, גם זה גרם לעצירת השקעות.

"ההיבט השלישי היה הרגולציה לתחבורה, שסירבה להיפתר. על אף הרבה מאוד דיבורים,הבטחות ונאומים על זה שגז טבעי לתחבורה הוא הדבר הבא שהולך לקרות – זה פשוט לא קרה. "ההיבט הרביעי בו הרגולציה תקעה את השוק היה יזמי תחנות הכוח, שסובלים ממסכת ארוכה של קשיים רגולטיביים. . כל הרגולטורים שקשורים בעניין תרמו לכך: החל מקביעת מחיר הגז, ההגדרות הקשיחות של הקוגנרציה, התנאים למכירת החשמל.

בפועל מה שקורה זה שגם תחנות כוח שכבר הוקמו מתחילות להפסיד כסף או לכל הפחות רואות ירידה ברווחיות ותחנות כוח חדשות או יזמויות של תחנות כוח שקיימות כבר ארבע וחמש שנים לא מתניעות.

תשתיות: יש סיבות לאופטימיות לגבי העתיד?

רובינשטיין: "יש מספר סיבות לאופטימיות. הסיבה הראשונה היא שנראה שמתווה הגז ייחתם ונובל כבר מתחילה להתניע מחדש, לפחות בתכנון ורישוי את חיבור לוויתן. דבר שני חשוב זה שחוק ההסדרים נחתם והרגולציה גם במערכות החלוקה וההולכה וגם במפעלים סגורה, אז לפחות החסמים האלה נפתחו ואנחנו מצפים להחזרת התנופה לתחום, וש-2016 תיראה שונה לגמרי מ-2015".

תשתיות: בוא נדבר עליכם, איך הייתה השנה של החברה מבחינתכם?

רובינשטיין: "TMNG היא חברה חזקה ואפילו בשנים קשות כמו 2015 היא מצליחה בו זמנית גם לשמור על יכולת התפקוד שלה וגם לצמוח.

השנה התפתחנו בשני היבטים:

1. הזכייה במכרז לחלוקת הגז הטבעי בירושלים יחד עם רימון וח.מר מקדמת את TMNG למקום אחר בשוק.

2. היכולת שלנו לצאת לחו"ל על בסיס הפלטפורמה הקיימת של קבוצת האם של החברה – תהל.

שני הדברים האלה מאפשרים לנו לתת המשכיות ולהפעיל את החברה בצורה מיטבית גם בשנים פחות טובות. לכן אנחנו צופים ש-TMNG תמשיך לצמוח בארץ ובחו"ל ובסיס הידע שלה ימשיך להיות איתן וחזק.

תשתיות: בוא נדבר על חוק ההסדרים – עד כמה השינויים שהוא ערך בחיבור הגז למפעלים היו הכרחיים?

רובינשטיין: "בתור אחד שעובד כבר 15 שנים עם רשות הגז אני מרגיש שחוק ההסדרים נבע מ"עליהום" גדול מדי על רשות הגז. אני לא אומר שרשות הגז חפה מטעויות, אבל עדיין – למקד את כל בעיות משק הגז בתפקוד של רשות הגז הוא מוגזם ביותר. רשות הגז בסך הכל מתפקדת יפה מאוד כשומר הסף הן מבחינה בטיחותית והן מבחינת שמירה על המקומות שהיא מופקדת עליהם. יכול מאוד להיות שאילולא רשות הגז כבר היינו סובלים מתאונות קשות בתחום הגז כפישראינו בתחומים דומים אחרים כגון גפ"מ והולכת הדלקים.

"ישנם כשלים וקשיים בפיתוח תשתיות במדינת ישראל שאינם קשורים ברשות הגז, אלא קשורים ברישוי רגיל,כגון:
ענייני מקרקעין, כיבוי אש, רשות העתיקות ועניינים נהליים אחרים שקשורים בקבלת היתרי בנייה.

ב-80% מהפרויקטים שבהם אנו עובדים – ומדובר על עשרות פרויקטים ברחבי הארץ – אבן הנגף לקבלת ההיתר אינה רשות הגז. החלופה של רשות הגז תהיה מכון התקנים או גוף מוסמך בינלאומי אחר, אני לא יודע היום להגיד שהבדיקה שלהם תהיה מקילה יותר מהבדיקה של רשות הגז ויש לזכור שהבדיקה הזאת תעלה כסף בעוד שהבדיקה של רשות הגז לא עלתה כסף.

"דבר נוסף שישראל לא מטפלת בו מספיק זה עידוד התעשייה של הגז הטבעי, לא מדברים על יצירת תשתית ידע, תשתית של הסמכות, תעסוקה ויצירת תעשייה שקשורה בגז טבעי. וזה חבל, זה בכייה לדורות. זו תשתית שלוקח הרבה זמן להקים אותה וכדאי להקים אותה מהתחלה.

תשתיות: רישיון החלוקה לגז הטבעי שקיבלתם בירושלים יתחבר עם המאמץ שלכם להסב את התחבורה לגז טבעי?

רובינשטיין: "בירושלים הגז הטבעי לתחבורה הוא רלוונטי במיוחד כי אנחנו רואים ציי תחבורה של העירייה וציי תחבורה ציבורית שיכולים לעבור לשימוש בגז טבעי. נושא נוסף שקשור בירושלים הוא החיבור הביתי – ירושלים היא איזור החלוקה הראשון שבו הוגדר במפורש מראש שחברת החלוקה מכוונת את עצמה גם לצרכנים הביתיים. חיבור החלוקה לצרכנים הביתיים מהווה הזדמנות מצוינת להקמה של הרבה מאוד תשתיות בעיר, למשל פיתוח של מרכזי אנרגיה, שגם את זה עדיין אין בארץ, וחיבור, מזרח ירושלים והרשות הפלסטינית במזרח ירושלים".

תשתיות: איך החיבור הביתי לגז הטבעי יבוא לידי ביטוי בשטח?

רובינשטיין: "הכוונה בחלוקה הביתית היא שהחימום הביתי יבוצע בגז טבעי במקום בחשמל או בסולר – מערכות ההסקה המרכזיות שהיום שורפות סולר או גפ"ם או נפט יוכלו לשרוף גז טבעי. אנחנו יודעים שהעיר תומכת בזה ואנחנו רואים אתגר מאוד גדול לעמוד בזה. עשרות אלפי בתי אב יחוברו ותשתיות גז טבעי יעברו ברחובות הערים בדומה להרבה מאוד ערים באירופה".

תשתיות: דיברת על מעבר של TMNG לשוק הבינלאומי, איך זה בוצע בפועל?

רובינשטיין: "ביצענו מחקר שוק בכל העולם לגבי הפוטנציאל להתנעת פרויקטים בנפט וגז, אחר כך עשינו ניתוח של היכולת שלנו לחדור למדינות האלה, בעיקר על בסיס התשתית הקיימת של תהל, אנחנו כבר מגישים מכרזים במספר מדינות לפרויקטי תכנון ובצוע של קווים ומתקנים בתחומי הגז והנפט. אנחנו רואים בזה פוטנציאל טוב מאוד".