רשות ההגבלים מאשרת תחת הגבלות הסכמי גז מתמר ליצרני חשמל פרטיים

הרשות קבעה באישור תנאים תוך כוונה להשאיר גז תחרותי לאחר יישום מתווה הגז. התנאים נותנים מענה לשני חששות עיקריים: חסימת מתחרים עתידית ורכישת יתר של גז ב-TOP

בתמונה הראשית: מאגר תמר. צילום: אלבטרוס

רשות ההגבלים העסקיים אישרה השבוע שורה של הסכמי מכירת גז טבעי ממאגר "תמר" למפעלי תעשייה ויצרני חשמל פרטיים, שנחתמו לתקופה של כ-15 שנה. מדובר בשורה של תשעה הסכמים, ביניהם מול OPC, דוראד אנרגיה ובתי זיקוק אשדוד.

במסגרת בדיקת הרשות את ההסכמים עלו שני חששות עיקריים שקיבלו מענה בתנאי שהטילה הרשות במסגרת האישור: האחד, חשש שהסכם ארוך טווח "ייבלע" את הביקוש לגז טבעי, ייפגע בתמריץ של ספקי גז אחרים להשקיע בפיתוח המאגרים, ויימנע ממתחרה עתידי בתחום הגז הטבעי את היכולת להתחרות על השוק. בתגובה לכך הרשות החליטה לפתוח חלק מהביקוש לתחרות, ולקבוע חלון הזדמנויות לרכישת חצי מהכמות של כל לקוח. לוח הזמנים של חלון ההזדמנויות יהיה תוצאהירה פיתוח מאגרי כריש ותנין.

החשש השני נגרם מהעובדה שהצרכנים (יצרני החשמל והתעשייה) רוכשים את הגז בשיטת ה-take or pay, כאשר התוצאה הסבירה תהיה שהם ישלמו על כמות גז שהם לא יצרכו. התנאי הכפול אותו יצרה הרשות במסגרת האישור הוא להקטין את המחויבות לצריכת הגז, מצד אחד, ומתן אפשרות למכור (במכירת משנה) 15% מכמות הגז השנתית לצרכני גז קטנים יותר. אותם 15% ייחשבו לצורך ההסכם כגז אשר נצרך על ידי הלקוח הישיר של "תמר" ויהיו חלק מהתחשיב של הטייק או פיי.

מתן אפשרות למכירת משנה יאפשר גם יצירת שוק משני לגז טבעי, שבמסגרתו יוכלו צרכני הגז המשמעותיים להתחרות בשותפות תמר במכירת גז לצרכני רשת החלוקה וההולכה. קביעת שיעור מכירת המשנה על 15% מכמות הגז השנתית מהווה איזון בין הרצון לאפשר שוק משני תחרותי לבין הצורך להבטיח את יעילות המערכת.