בעקבות פסק הבוררות שקבע כי חברת הגז הלאומיות במצרים יצטרכו לשלם קנס של 1.8 מיליארד דולר לחברת החשמל הישראלית בגלל פיצוץ צינור הגז במצרים וההשלכות שהיו לכך על חברת החשמל, החליטה מצרים להקפיא את המו"מ עם חברות הגז הישראליות עד להגשת ערעור מצדה בהחלטה

מצרים הקפיאה את כל תהליכי המו"מ לייבוא גז מישראל

בעקבות פסק הבוררות שקבע כי חברת הגז הלאומיות במצרים יצטרכו לשלם קנס של 1.8 מיליארד דולר לחברת החשמל הישראלית בגלל פיצוץ צינור הגז במצרים וההשלכות שהיו לכך על חברת החשמל, החליטה מצרים להקפיא את המו"מ עם חברות הגז הישראליות עד להגשת ערעור מצדה בהחלטה

ראש ממשלת מצרים, שריף איסמעיל, הודיע כי הוא יפסיק את המשא ומתן עם חברות הגז הישראליות על ייבוא גז למצרים, עד שיסתיים הערעור לגבי הסכום שמצרים נדרשת לשלם לחברת החשמל הישראלית על פיצוץ צינור הגז שהוביל גז ממצרים לישראל ב-2010. אתמול נודע כי חברות הגז הלאומיות במצרים נדרשות לשלם כ-1.8 מיליארד דולר פיצויים על כך.

שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ, בתגובה להודעה המצרית: "מדינת ישראל מייחסת חשיבות רבה למכלול הקשרים הביטחוניים, והאנרגטיים עם מצרים, ומקווה שבזכות היחסים הבילטרליים הקרובים, ניתן יהיה להמשיך ולנוע קדימה בנושא הגז כבר במהלך התקופה הקרובה. בכל מקרה, מדינת ישראל חייבת להגיע לפיתוח מהיר של שדות הגז שהתגלו, על מנת להשיג סוף סוף רמה סבירה של ביטחון אנרגטי. לכן נמשיך בקידום אפשרויות הייצוא לא רק למצרים, אלא גם למדינות נוספות באזור, כגון ירדן, יוון וטורקיה, ואף למדינות מערב אירופה".

מוקדם יותר בדיוני ועדת הכלכלה על סעיף 52 בעניין משק הגז הטבעי, השתתף ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן, שניסה להגן על הטיעון שלו כי מתווה הגז טוב לביטחון ישראל. כהן: "מקומה של ישראל במזה"ת הולך ונהייה מאותגר יותר ויותר, ומחוזק יותר ויותר בזכות שיתוף פעולה עם שכנותינו. זה כרוך עם יכולת אסטרטגית ביטחונית שישראל יודעת לייצר עם מדינות ידידותיות, בראשון מצרים, ירדן, קפריסין, יוון וטורקיה. למרות שעם טורקיה אנחנו במערכה לא גמורה. לנו יש אינטרס לא פחות ממובהק לייצר קשר כלכלי אסטרטגי גם אפרופו הגז הישראלי עם אותן מדינות שציינתי. ככל שיחסינו האסטרטגיים יהיו עמוקים יותר גם בציר פנימי וגם חיצוני מצבה של ישראל באזורינו ישתפר, ומתוך אותה כוונה נכתבה גם חוות הדעת של המל"ל".

כהן אף ציין כי העיסוק של המל"ל בנושא פיתוח שדות הגז החל כבר בנובמבר 2013, אז לדבריו "עלה הצורך לדון עבור ויחד עם ראש הממשלה". "ציר אחד הוא מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל – ככל שישתפרו יחסינו עם מדינות שכנות כן ייטב. דבר שני שראינו לנכון – צורך מאוד מאוד גבוה להגן על נכסים במים הכלכליים של ישראל בכל אופן וכל דרך, לנוכח האיומים במזה"ת, מול אתגרי הביטחון שעלולים חס וחלילה לפגוע באסדות ובאספקת גז שוטפת. זה הוליד תוצאה אחת ברורה – הגנה על המים הכלכליים. רכשנו ספינות מלחמה ייעודיות לשם כך וחיל הים נערך להגן. אז אנחנו מגלים דבר נוסף, בצר לנו לו חס וחלילה במתאר של מלחמה אזורית מול עזה או עזה ואולי לבנון חיזבאללה וזירות נוספות. בהינתן כל עולם הטרור הבלתי צפוי – זה הולך להגביר את האיום על האסדות והגענו למסקנה שישראל לא יכולה ולא צריכה להישען על ציר אספקה אחד או אסדה אחת שתשמש את כל המדינה בעת הנוכחית. נדרשת יתירות והייתי שמח לפרט על האיומים – כבר במהלך צוק איתן היו ניסיונות לפגוע באסדה שלנו ולשמחתנו הנשק הזה לא מדויק דיו ולא הצליח לפגוע. האמל"ח שנמצא בידי ארגוני הטרור הסובבים אותנו כבר יותר משוכלל ומדויק ופגיעותנו עולה", אמר כהן. לסיכום הסקירה אמר כהן כי "בהסתכל על המזה"ת המאתגר מאוד ברמה הביטחונית, הרצון לחבר אסטרטגית עם מדינות אחרות ולייצר גם אצלן יציבות ובעת הנוכחית זה נכון להוציא ולמכור ולייצב את משק הגז הישראלי, ויפה שעה אחת קודם".

ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) אמרה כי כולם רוצים בשיפור יחסים אסטרטגיים עם המדינות באזור, אבל המל"ל צריך להשיב איך המתווה מסייע בכך. "המתווה פוטר את חברות הגז להניח צינור שני ומאפשר לייצא עוד לפני שלווייתן יפותח, אז איך זה מעודד יתירות, פיתוח לווייתן מעוכב, איך זה תורם ליתירות", שאלה. היא הוסיפה כי יש בעיית יתירות מ-2011 וקול המל"ל לא נשמע. עוד שאלה ח"כ יחימוביץ האם לא נדרש תיקון בחוות הדעת לאחר שנמצא שדה זוהר.

כהן השיב כי אין בסמכות המל"ל לקבוע האם המתווה הוא הנכון. הוא הוסיף: "אנחנו כן טוענים באופן נחרץ שעיכובים נוספים בהוצאת הגז, שיפור היתירות ויצירת קשרים עם המדינות השכנות הוא הנחוץ. פיתוח אסדה שנייה ושדה חדש יותר חשוב מצינור שני. אנחנו נמצאים לפני חידוש מו"מ על הסיוע הביטחוני לישראל – גם משק הגז שלנו עולה כצורך כלכלי יקר להגנה. ככל שישוחררו עתודות מזומנים גדולות יותר בזכות מכירת גז ליצוא יהיה קל להעמיס על כתפינו את אבטחת השדות". ח"כ יחימוביץ העירה על כך זה "זה מופרך. עוד שנייה נשמע שצריך להעלות מסים כדי להעשיר את קופת המדינה"

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל: "אין ויכוח לגבי חשיבות הידוק הקשרים המדיניים והביטחוניים של ישראל עם מצרים, ולמרות זאת לא השתכנעתי מהטיעונים שהעלה ראש המלל יוסי כהן, שנראה כי נתפרו באופן גס אך ורק כדי להצדיק את ההפעלה חסרת הפרופורציה והדורסנית של סעיף 52 לחוק ההגבלים העיסקיים. והנה עוד לא יבשה הדיו על דבריו וראש ממשלת מצרים מודיע על הפסקת המשא ומתן לייבוא גז מישראל בעקבות פסיקת הבוררות לפיצויים על סך 1.8 מיליארד דולר לחברת החשמל הישראלית. ואם זה לא הספיק יוצאת הודעת תגובה של שר האנרגיה יובל שטייניץ שלא רק שהיא לפתע קצרה ומדברת חלש עד מאוד, אלא היא כבר תולה תקוות ביוון ובעיקר בידידתנו הגדולה טורקיה – ולעזאזל מה עוד נדרש כדי שראש הממשלה יבין שקומבינת הגז הזו חייבת להפסק ולאלתר".