מערכת תשתיותבדיון הראשון בוועדת הכלכלה שבה נדרש ראש הממשלה ושר הכלכלה להיוועץ לגבי אישור סעיף 52, דיבר נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה והסביר למה טיעוני החוץ והביטחון ששימשו לאישור הסעיף אינם תקפים ומדוע המתווה לא יתמוך במדיניות החוץ של ישראל
נעם סגל: מתווה הגז פוגע בבטחון האנרגטי והאסטרטגי של מדינת ישראל
בדיון הראשון בוועדת הכלכלה שבה נדרש ראש הממשלה ושר הכלכלה להיוועץ לגבי אישור סעיף 52, דיבר נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה והסביר למה טיעוני החוץ והביטחון ששימשו לאישור הסעיף אינם תקפים ומדוע המתווה לא יתמוך במדיניות החוץ של ישראל
בתמונה הראשית: אסדת קידוח בים. צילום: שאטרסטוק
אתמול (א') נערך הדיון הראשון בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל שאותו נדרש ראש הממשלה לקיים עם הוועדה. נתניהו נדרש לכך מתוקף תפקידו כשר הכלכלה הראשון במדינת ישראל שמנסה לאשר את סעיף 52, העוקף את סמכותו של הממונה על ההיגבלים העסקיים הקודם, דיוויד גילה. מדובר בטענה של גילה מתקופת כהונתו בתפקיד כי מתווה הגז לא יביא לתחרות בענף הגז במדינה שאף גרמה לו להתפטר במחאה, ונתניהו מבקש לנצל את הסעיף כדי לעקוף את ההחלטה מאחר ולטענתו תרומת המתווה למדיניות החוץ והבטחון של ישראל עולה על החסרונות של חוסר התחרותיות בענף.
בדיון על הסעיף דיבר נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה, חוקר בתחום האנרגיה שהדוקטורט שלו עוסק במשבר הנפט של שנות ה-70. הוא החל בהתייחסות לבטחון האנרגטי שהמתווה יעניק לישראל וסעיף 52 נשען עליו. לדברי סגל "בטחון אנרגטי הוא לא מילה שזורקים באוויר אלא יש לה הגדרות מדויקת שהיא: אמינות אספקה, זמינות, מחיר, שיקולי סביבה – המתווה שמבקשים להפעיל את סעיף 52 בשבילו לא עונה על אף אחת מאלה. אם הייתה התחשבות בבטחון אנרגטי אז בשיקולים של זמינות המדינה הייתה מחייבת את החברות לפתח את מאגר לוויתן, אם אכן היה מדובר בבטחון אנרגטי המדינה הייתה אוכפת את ההחלטה שלה ומחייבת ולהקים צינור שני ממאגר תמר, והיה פיקוח על המחירים כדי להסדיר את סוגיית המחיר.
"שירתתי בצבא בחטיבת המחקר של חיל המודיעין, וקראתי את הסקירה של המועצה לביטחון לאומי ומשרד החוץ, סקירה של עשרה עמודים בלבד שצריכה להיות הבסיס להחלטה להרבה מאוד שנים. לעניות דעתי היא מלאה חורים, לא מקצועית ולא יכולה לשמש בסיס מקצועי לקבל החלטה כזאת.
"לפי חוות הדעת הזו, שעודכנה לאחרונה, יש חשש שאם לא נפתח מספיק מהר את הגז למצרים ולירדן הוא יגיע מאיראן. למעשה צינור גז מאיראן יצטרך לחצות את עיראק ולעבור דרך שטח של דאע"ש ואני לא חושב שזה רציני להגיד שגז אירני יגיע לירדן. וזו רמת המקצועיות של חוות הדעת והשיקולים הבטחוניים.
"כמה שבועות אחר כך פורסמה תגלית שדה זוהר במצרים שהיא משפיעה מהותית על מתווה הגז, כי חוות הדעת נסמכת על כך שמצרים צריכה גז שלנו ממאגר לוויתן. התגלית פורסמה בכל אמצעי התקשורת אבל המל"ל לא מציין זאת בחוות הדעת שלהם – אז או שהם פספסו את זה ואז אני מפקפק בתוקף של ההערכה שלהם, או שזה לא קרה במקרה.
"ראש הממשלה הורה לתקן את חוות הדעת על מנת שכן תיכלל התגלית, ובחוות הדעת כתוב שעדיין צריך לייצא את הגז מלוויתן כי פיתוח שדה זוהר יארך שנים רבות, אבל מתברר שזוהר יפותח עד 2017. לגבי כך שמצרים עדיין תצטרך לייבא גז מישראל? חוות הדעת המתוקנת קובעת שלא מן הנמנע שמצרים תצטרך אספקה משלימה מהמאגר הישראלי – האם מאספקה משלימה בלבד נגזור תועלות מדיניות? הגז הזה בכלל לא יגיע לאזרחי מצרים אלא יסופק לייצוא של מצרים בעצמה וכדי למנוע חיכוך של מדינת מצרים עם חברות זרות. מצרים היא מדינה של מאה מיליון אנשים, האם תפקידה של ישראל הוא למנוע ממנה להתחכך עם חברות זרות? לא הייתי הולך לשם.
"כיום 90% מעתודות הנפט בעולם נמצאת ברשותן של מדינות זרות – רוסיה, קטאר ואיראן, קשה לי לדמיין מצב שבו ישראל מקבלת משלוחי גז מקטאר או מאיראן וההערכות העתידיות לא מדברות על 'מניין תקנה ישראל את הגז העתידי שלה לאחר שהיא תגמור את כל העתודות ממאגרי תמר ולוויתן'. אישור המתווה במתכונת הזאת פוגע בבטחון האסטרטגי ובחוסן האנרגטי של ישראל".
עם כל הכבוד לנעם סגל איך אפשר שלא להבין כי הבטחון של מדינת ישראל נשען בעיקרו על עושרו של מר תשובה והחוסן המדיני שלנו כולו נגזר מהקשר המיסטי בין הענק שלדון אדלסון למנהיגנו יור"ה בנינמין נתניהו וכל השאר התבכינות שמאלנית.