שגריר האיחוד האירופי לארס פאבורג-אנדרסן אירח השבוע את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואת שגרירי המדינות החברות באיחוד במעונו הרשמי, בפגישה בה ישראל והאיחוד האירופי התחייבו להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ביניהם בתחום שינוי האקלים לקראת אימוץ הסכם אקלים עולמי חדש בפריז בדצמבר הקרוב
לקראת ועידת האקלים בפריז: השר להגנת הסביבה נפגש עם שגרירי האיחוד האירופי
שגריר האיחוד האירופי לארס פאבורג-אנדרסן אירח השבוע את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואת שגרירי המדינות החברות באיחוד במעונו הרשמי, בפגישה בה ישראל והאיחוד האירופי התחייבו להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ביניהם בתחום שינוי האקלים לקראת אימוץ הסכם אקלים עולמי חדש בפריז בדצמבר הקרוב
פגישת השר להגנת הסביבה של ישראל עם שגרירי האיחוד האירופי. צילום: המשרד להגנת הסביבה
השבוע נערכה פגישה במעונו של שגריר האיחוד האירופי, לארס פאבורג-אנדרסן, עם השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ושגרירי המדינות החברות באיחוד. הפגישה נערכה לקראת ועידת האקלים העולמית שתיערך בחודש הבא בפריז בה יתכנסו כמעט כל מדינות העולם, כולל ישראל וכל 28 מדינות האיחוד האירופי, על מנת לגבש הסכם אקלים גלובלי חדש.
האיחוד האירופי וישראל מחויבים להבטיח אימוץ של הסכם בינלאומי מחייב מבחינה משפטית, שאפתני והוגן, החל על כל המדינות, ואשר ביכולתו להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית אל מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ובכך למנוע שינוי אקלים מסוכן.
עבור האיחוד האירופי ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים ל"עסקה" מוצלחת:
-מחויבויות שאפתניות להפחתת פליטות
-מטרה משותפת בדמות יעד הפחתה ארוך טווח
-מחזור חמש-שנתי לבחינה מחדש של יעדי פליטה והחמרתם
-וכללי שקיפות ואחריות נוקשים שיבטיחו שהמדינות יעמדו בהתחייבויותיהן
השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הדגיש בפגישה את ההזדמנות הכלכלית הגלומה במאמצים הגלובליים אל מול שינוי האקלים: "צמצום פליטות גזי חממה הוא מצב של win-win, לסביבה ולכלכלה, בישראל ובאיחוד האירופי. על ממשלות וראשי המגזר העסקי לעבוד יחד כדי להפחית פליטות, ולקדם מעבר עולמי לכלכלה דלת-פחמן. אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו בעניין זה".
פטריק מזונאב, שגריר צרפת שמארחת את הוועידה, אמר: "ועידת פאריס תהיה הזדמנות היסטורית להאיץ את המעבר לכלכלה עולמית דלת-פחמן ועמידה בפני השפעות האקלים. אנשים ברחבי העולם מצפים ממנהיגיהם לאותת שהם מוכנים ורוצים לנקוט בפעולה החלטית כדי להתמודד עם שינוי האקלים. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מחויבים לתרום חלקם ולעבוד עם השותפים שלנו כדי להבטיח שועידת פריז תהיה הצלחה".
פעילות האיחוד האירופי בתחום שינוי האקלים
המחויבות של האיחוד האירופי להפחית פליטות גזי חממה בשטחו בלפחות 40% עד שנת 2030 ביחס לרמות הפליטה ב-1990, מתבססת על המטרות ומסגרת המדיניות הנוכחיות של האיחוד בתחום האקלים. האיחוד האירופי צפוי לעמוד ביעד שלו להפחתת פליטות ב-20% בשנת 2020 ואף יותר מכך. בין השנים 1990 ו-2013 צנחו הפליטות של האיחוד האירופי ב-19% ואילו התמ"ג גדל ב-45% באותה התקופה.
שינוי האקלים ופעולות המאבק בו הם חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם שותפיו ברחבי העולם, כולל בישראל ובמזרח התיכון. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו הם מהתורמים העיקריים של מימון אקלים בינלאומי – בשנת 2013 לבדה הם תרמו 9.5 מיליארד יורו. הם ממשיכים להיות מחויבים להגדלת מימון האקלים כדי לתרום חלקם להשגת היעד של המדינות המפותחות לגייס במשותף 100 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2020 ממגוון רחב של מקורות ציבוריים ופרטיים.
פעילות ישראל בתחום שינוי האקלים
ישראל מתכוונת להשיג יעד לאומי של הפחתת פליטות גזי החממה לרמה של 7.7 טוֹנה לנפש בשנת 2030, המהווה ירידה של 26% ביחס לרמה של 10.4 טוֹנה לנפש בשנת 2005. יעד ביניים של 8.8 טוֹנה לנפש נקבע לשנת 2025. היעד הלאומי כולל גם מטרות ספציפיות לשנת 2030 במגזרים שונים:
-צמצום צריכת החשמל בלפחות 17% בהשוואה לצריכה הצפויה בתרחיש עסקים כרגיל
-לפחות 17% מצריכת החשמל תבוא ממקורות מתחדשים
-צמצום הנסיעה הפרטית ב-20% (הסטת נוסעים לתחבורה ציבורית) ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.
להפחתת פליטות גזי חממה והגברת השימוש בדלקים שאינם מאובנים ישנם יתרונות סביבתיים ברורים, כגון הפחתת זיהום אוויר וכתוצאה מכך הורדה של שיעורי תחלואה ותמותה הנובעים מזיהום סביבתי. בנוסף, התייעלות אנרגטית מגבירה את התחרותיות של עסקים, ובנייה ירוקה יכולה להביא לחיסכון משמעותי לדיירים.
ישראל נמצאת כעת בשלבים הסופיים של הכנת התכנית הלאומית להסתגלות (NAP). לישראל ניסיון עשיר בהתמודדות עם האתגרים הנובעים מהיותה מדינה צחיחה וצחיחה למחצה עם מחסור כרוני במים. בזמן שההשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים מורגשות בכל העולם ובמדינות האיחוד האירופי, ישראל שואפת לחלוק את הידע והניסיון שלה בהסתגלות, במיוחד באמצעות מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים שהוקם על ידי המשרד להגנת הסביבה. המעבר ההכרחי לכלכלות דלות-פחמן ועמידות להשפעות שינוי האקלים בכל העולם, יוצר הזדמנויות גדולות לטכנולוגיות ישראליות וידע ישראלי וזהו עוד תחום שבו יש לקדם שיתוף פעולה ישראלי-אירופי.