כך אמרה יו"ר ועדת השקיפות לציבור, ח"כ סתיו שפיר, בוועדה המיוחדת שהתקיימה השבוע. ראש עיריית ערד: "אי אפשר לסכן בריאות תושבים כשיש חוסר וודאות ומידע –אם יש ספק אז אין ספק"

"קבלת ההחלטות בעניין הכרייה בשדה בריר מבוססת על מידע 'מטושטש' במקרה הטוב"

כך אמרה יו"ר ועדת השקיפות לציבור, ח"כ סתיו שפיר, בוועדה המיוחדת שהתקיימה השבוע. ראש עיריית ערד: "אי אפשר לסכן בריאות תושבים כשיש חוסר וודאות ומידע –אם יש ספק אז אין ספק"

​הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה השבוע (ב') ישיבה בנושא היעדר שקיפות בהליכים לקראת מתן היתר כרייה בשדה בריר.

בפתח הישיבה אמרה יו"ר הוועדה, חה"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), כי הוועדה מתכנסת לאור בקשות שהגיעו מתושבי ערד, לאור הקושי הרב שלהם בהשגת המידע עליו מתבסס תהליך קבלת ההחלטות של מתן הכרייה בשדה בריר. "עד היום, הרבה מהמידע, שגם אני בתפקידי כחברת כנסת ניסיתי להשיג, פשוט לא היה זמין", אמרה יו"ר הוועדה והביעה צער על כך שחברת כי"ל בחרה שלא לשלוח נציגים מטעמה לדיון. "אנו נבקש היום לבדוק את הנושא של מתן האפשרות לכרות פוספטים בשדה בריר בלי עריכת בדיקת חלופות, בדיקת השלכות הכרייה על האוכלוסייה ועל החיילים בבסיס הסמוך – והכל על תשתית מידע "מטושטשת", לרבות מה התמלוגים שכי"ל משלמת, וכמה היה עולה לה לבחון חלופות נוספות".

מר יעקב לקס, תושב ערד וחבר עמותת "לחיות בלי מכרות", סקר במצגת מפורטת את מאבק התושבים לקבלת מידע, וכי גילו שנציג התאחדות התעשיינים, אשר השתתף בוועדת העורכים של תמ"א 14 ג ( תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים) ושמו הוא היחיד שלא מצוין ברשימת המשתתפים – הינו סמנכ"ל בחברת רותם אמפרט, שהיא המבקשת לכרות פוספטים בשדה בריר.

פרופ' איתמר גרוטו, מנהל השירותים לבריאות הציבור במשרד הבריאות: "כל המסמכים הבריאותיים, בין שמייצגים את עמדתנו ובין שלא, נמצאים באתר משרד הבריאות. אנו לא היינו שותפים לשלב בחירת החלופות, אלא קיבלנו חלופה אחת לבחינה. גם במודל שנבחר לבחינת תוספת האבק, שנטען כאן שהוא מוטה לקולא, עדיין נמצא כי יש תוספת תמותה של 4.4 לכל 10,000 מקרים בעיר ערד – וזה כמובן מלווה גם בתחלואה קודמת, שגם היא עולה. בעולם הסיכון המותר נע בין אחד למאה אלף לאחד למיליון, כלומר גם לפי הסיכון המותר הכי נמוך בעולם, אנחנו עדיין הרבה מעל זה".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני מלווה את המאבק כמה שנים, ובכל דיון מתעוררות עוד שאלות חדשות שעוד לא נשאלו, ועוד רב הנסתר על הגלוי בפרשה הזו. הייתה בכנסת ועדה משותפת לענייני סביבה ובריאות, ושם עלה שמשרד הבריאות מתנגד לכרייה הזו, ואז לחצו עליו לבחון מחדש את עמדתו. הכל קרה למרות עמדתו של סגן שר הבריאות דאז, ליצמן, שרת הבריאות גרמן, וגם היום השר ליצמן נשאר בעמדתו – ועדיין הכל קורה בגלל התערבות ישירה מצד משרד ראש הממשלה. המקרה של שדה בריר משלב את כל הבעיות – בריאות והגנה של שלום תושבים, פריפריה – וראש העיר ערד אמר שיש סיכוי שתושבי הערי יברחו ממנה מפחד, מנהל תקין ודמוקרטיה".

גב' נורית חומסקי, מנהלת תחום תכנון מחצבות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "אנחנו נותנים את ההיתר לכרייה, ואנחנו מפקחים שהכרייה מתבעת כנדרש. אנו נותנים את ההיתר על בסיס תכנית מפורטת, אשר נבחנת ומאושרת ע"י מנהל התכנון, אחרי כל השלבים, לרבות התנגדויות, בחינת חלופות, בחינת תסקיר סביבתי וכו'. אנחנו דורשים מפות מדידה, דיווחי תפוקות וכו'".

עו"ד ניסן בן-חמו, ראש העיר ערד התפרץ לדבריה של הגב' חומסקי ואמר: "אבל איפה כל הנתונים האמפיריים בבסיס של כל אלה? למה אף אחד לא מצליח לקבל אותם?!"

חה"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) : "כשליחי ציבור אנחנו שמחים על כל השקעה של חברה בארץ ומקומות תעסוקה, אבל יש כאן תחושה עמוקה שלא במקרה הדברים לא ברורים. ההיגיון הפשוט הוא שכאשר רותם היא המגישה את הבקשה, היא לא תעשה שום מאמץ לבחון דברים אחרים ולהקשות על עצמה. האם רותם הגיש החלופות? האם נדרשה בכלל? לא יכול להיות שפעם אחרי פעם עמדת משרד הבריאות היא נגד, ואיכשהו מדלגים מעל הדבר הזה, ולא יכול להיות שאין אפילו חוסר נוחות מזה שנציג החברה ישב בגיבוש התכנית תמ"א 14ג. זו כנראה הסיבה למה אין פרוטוקולים אלא רק סיכום כללי".

סא"ל עדנה פרדו, נציגת משרד הביטחון בוועדות ארציות לתכנון ובנייה: "הוחלט על עריכת תמ"א 14ג במועצה הארצית ויכל כל חבר מועצה להחליט להיות מזומן, כפי שאני החלטתי, כשהבנתי שיש כאן משמעות לגבי חיילים הנמצאים בסביבה. אנחנו כרגע עדיין בדיונים עם גורמי הרפואה של צה"ל שחוקרים את כל הנושא, ואנחנו עוד לא במקום שאנחנו יכולים לאשר את התכנית מבחינת דאגה לבריאות החיילים. חשוב לציין שאנחנו עדיין מקבלים מידע חדש בנושא וחוקרים אותו, ורק לפני כמה חודשים, דרך מר לקס והעמותה שלו, קיבלנו מידע חדש שלא היה מצוי בפנינו. כל עוד משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה לא הגיעו להסכמות, לא נכון לדרוש מאתנו עמדה".

יו"ר הוועדה שאלה את סא"ל פרדו: "הוועדה הייתה אמורה להתכנס ולהחליט כבר לפני חודשים, ונדחית כל פעם, והדאגה שלכם לחיילים ברורה לי, אבל איך אתם תגבשו עמדה אם המועצה תתכנס מחר? ואיך הציבור יידע את עמדתכם? או שלמשרד הביטחון לא תהיה עמדה?" וסא"ל פרדו השיבה: "יש לנו קשיים מאוד ברורים ואני לא יכולה להתעלם מעמדת משרד הבריאות. אם תיקבע ישיבה דחופה, הנושא יעלה לשר הביטחון".

עו"ד בן-חמו: "ראשי עיריית ערד לדורותיהם, מאז בייגה שוחט ב-1984, התנגדו לאורך כל השנים לתכנית, מהפן הבריאותי. תעסוקה היא בעיה בעיר, ואני מאוד רוצה תעסוקה ותעשייה, אבל מול זה עומד העניין הבריאותי שבו אם יש ספק אין ספק – ולי אין את כל הנתונים לקבל את ההחלטה. בתנאי חוסר וודאות אי אפשר לסכן את בריאות תושבי העיר. מי שרוצה לשכנע אחרת צריך להציג נתונים".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "משרד הבריאות בראשותי הזמין סקר ממומחה בלתי תלוי ללא כל אינטרס בישראל והסקר קבע שאסור לבצע כריה. מה יכול להשתנות בעמדת משרד הבריאות? אילו הסכמות יכולות להיות עם המשרד להגנת הסביבה? שרים אולי יכולים להתחלף, אולי בעלי תפקידים, אבל לא הנתונים שעל בסיסם גיבש משרד הבריאות את התנגדותו".

חה"כ חנין: "אנחנו בסוגיה הזו עדים שדרגים מקצועיים במשרדי הממשלה נמצאים תחת לחצים מלמעלה. לחצים מאסיביים לשנות, לרכך, להקהות את העוקץ של העמדות המקצועיות ואני אומר את זה באחריות מלאה".

יו"ר הוועדה: "אנחנו כחברי כנסת של מפלגת העבודה, כשהתחלנו להתעניין בנושא שדה בריר, קיבלנו פניות מהוועד של עובדי כי"ל שאנחנו מסכנים את עצמנו בפריימריז. כשחברה פרטית, גם אם רבת זכויות, שקיבלה מהמדינה הרבה מאוד, משתמשת בוועד העובדים שלה, להפעיל לחץ על גורמים פוליטיים לקבל החלטות או לא לשאול שאלות – רק זה מספיק כדי לדמיין תחת איזה לחצים היו הדרגים המקצועיים".

ד"ר שרית עוקד, יו"ר עמותת "לחיות ללא מכרות": אני שמחה שכי"ל לא כאן כי הדיון שלנו הוא מול מדינת ישראל. אנחנו כאן כי כמעט כל משרדי הממשלה להוטים לקדם את המכרה הזה, ואנחנו כתושבים לא מצליחים להבין למה?! ובעוד שסמנכ"ל רותם דיבר רבות, כשאני ניסיתי להיכנס לדיוני המועצה הארצית, הוא הצביע עלי לרכזת המועצה ולא נתנו לי להיכנס".

"בדו"ח שיצא אין בחינה בכלל של חלופת האפס – של מה יקרה אם המדינה תחליט שהיא מפסיקה לכרות פוספט ושומרת את זה לדורות הבאים – ולמה זה לא נלקח כאופציה? אולי היום עדיף לקנות בזול ממדינה אחרת, וכשבעתיד המחירים יהיו יקרים אז לכרות ולמכור?!" המשיכה ד"ר עוקד והוסיפה "המשרד להגנת הסביבה אומר כל פעם שהאוויר בערד נקי, וניתן ללכלך אותו עד לרמה שהוא כמעט אינו כזה, עד לערך המותר המקסימלי, במקום להגן על התושבים ולשמור את האוויר של התושבים נקי".

מר שמוליק דוד, שתי"ל: "לאף אחד לא אכפת מהבדואים שנמצאים שם – הם אוכלוסייה שקופה. מישהו בדק את עלויות הפינוי שלהם? או אולי את המשמעות המוסרית של פירוק קהילות שנמצאות שנים על אדמתן. ב-2010 נבנתה תכנית מפורטת ומפוארת להקמת יישוב שם לבדואים, לפי החלטת ממשלה, והתכנית אושרה בוועדה המחוזית. אם מישהו רוצה להגיד לאוכלוסייה הזו משהו אחר על העתיד שלה, מלבד תכנית היישוב שאושרה, אולי כדאי שיתחילו לדבר איתם ויגידו להם אחרת…"

מר מיכאל דנון, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "מה שנאמר משתי"ל הוא עוד סיבה לדחיפות בניצול עתודות. ברגע שתוקם שם עיר, ברור שלא ניתן יהיה להפיק את הפוספטים. לקראת תמ"א 14ג נערכה בדיקת חלופות רצינית מאוד ונערך דירוג של החלופות בכמה פרמטרים, ובכל אחד מהם שדה בריר היה החלופה המועדפת".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון וקבעה כי הוועדה תדרוש תשובות בכתב ממנהל התכנון ומהמשרד להגנת הסביבה שלא הגיעו לדיון. עוד קבעה יו"ר הוועדה כי הוועדה תקיים דיוני המשך בנושא הכרייה בשדה בריר, והסוגיות השונות שעולות – הבריאותית, בחינת החלופות, האוכלוסייה הבדואית ועוד. עוד אמרה יו"ר הוועדה כי יתקיים דיון נפרד על התהליך שמבצעות רשויות המדינה לקראת הענקת רישיון כרייה לחברה.