החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה, אדם, טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון פנו היום לשר האוצר וליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לבטל את ההסכם המתגבש בין קק"ל לרשות הטבע והגנים. "זו למעשה התנערותה של המדינה מהאחריות לדאוג לשמירת הטבע בישראל"

קריאה לבטל את ההסכם המתגבש בין קק"ל לרשות הטבע והגנים

החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה, אדם, טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון פנו היום לשר האוצר וליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לבטל את ההסכם המתגבש בין קק"ל לרשות הטבע והגנים. "זו למעשה התנערותה של המדינה מהאחריות לדאוג לשמירת הטבע בישראל"

בימים האחרונים נודע כי במסגרת הבנות בין המדינה לקרן הקיימת לישראל, מתגבש מהלך משולב במסגרתו תקציב הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ימומן מכספים שתעביר הקק"ל לאוצר המדינה, ומספר נציגי קק"ל במליאת הרשות יגדל מאחד לשלושה. בתגובה לכך ארבעה ארגוני סביבה כתבו היום מכתב מחאה לשר האוצר, משה כחלון, ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

"ברצוננו להתריע בפניכם על ההשלכות החמורות של מהלך זה על שמירת הטבע בישראל", פתחו את המכתב ארבעת ארגוני הסביבה: חיים וסביבה, אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע והתנועה לאיכות השלטון, "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כשמה, היא הרשות הלאומית לשמירת הטבע, האמונה על ניהולם של כ-25% משטחי המדינה המוגדרים שמורות טבע וגנים לאומיים, ועל הגנת המערכות האקולוגיות והמינים המוגנים גם מחוץ להם. כגוף שלטוני המנהל מוצר ציבורי מובהק – טבע ומורשת – הרשות מקבלת את תקציבה מציבור משלמי המיסים, במסגרת תקציב המדינה. במסגרת החוק הוגדרה שורה של איזונים ומנגנוני בקרה על פעולת הרשות, לרבות מליאה ציבורית בהרכב מאוזן של בעלי עניין מייצגים שונים, היותה של הרשות גוף מבוקר בידי מבקר המדינה ועוד".

"לעומתה", המשיכו הארגונים במכתב, "הקק"ל אינה רשות ציבורית. מדובר בחברה פרטית (שהוגדרה לאחרונה, למרות התנגדותה, כחל"צ) אשר מטרתה היא "שמירת קרקעות העם היהודי". הקק"ל היא גוף בעל אינטרסים נדל"ניים מובהקים בפיתוחה של קרקע ובייעודם של שטחים פתוחים לייעודי פיתוח; בין השאר, גם מעצם היותה גוף שניזון באופן ישיר משיווק קרקעותיו לתכליות מניבות.מהקק"ל, אם כן, היא גוף מעוניין ומוטה פיתוח – הן מהיותה בעלים של מקרקעין בהיקף נרחב והן ממטרות פעולתה – וככזה אין להעלות על הדעת שפעילות הרשות תהיה מכוונת או נשלטת בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, על ידי הקק"ל. דומה הדבר לכך שתקציב הרשות ימומן בידי משרד הבינוי והשיכון, ומספר נציגיו במליאת הרשות יגדל, או אפילו שחברה פרטית בתחום הבינוי והתשתיות תעביר לרשות כספים לפעילותה ותדרוש ייצוג-יתר במליאת הרשות".

"יתרה מכך, 'תפיסת העולם' המנחה את הקק"ל בפעולותיה יש בה כדי לשים אותה במצב של ניגוד עניינים 'מוסדי' אל מול הרשות והערכים הציבוריים שהיא מופקדת על שמירתם וקידומם ודי אם נפנה לעניין זה ובהקשר פעילותה של הרשות לדו"חות מבקר המדינה מס' 64ג מחודש מאי 2014 בדבר הטיפול בסדרי יער ובדבר שמירת ערכי טבע מוגנים.

"האינטרס הפרטי הזה של הקק"ל ושל נציגיה מהווה ניגוד עניינים 'אישי', אשר פוסל אותה מלהוות גורם בעל השפעה משמעותית על הרשות שהיא שומרת-הסף של הטבע והשטחים הפתוחים מטעם ממשלת ישראל והציבור הישראלי (ודוק: לא הציבור היהודי בלבד), לרבות במוסדות התכנון, במניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים ועוד.

"תמוה בעינינו הדבר, שהקק"ל תהפוך לגוף המממן את הרשות ואף מכתיב ומשפיע על מדיניותה באמצעות נציגיו במליאתה. זה הוא מקרה מובהק בו "בעל מאה" מקבל מעמד פסול של "בעל הדעה" בהתייחס לתפקיד שהוא ציבורי מובהק. בכך יהיה כדי לערער את עצמאותה של הרשות ולהטיל צל כבד על תפקידה לשמור על הטבע עבור כלל הציבור בישראל ועבור הדורות הבאים אחרינו.

"במיוחד, הנהלת קק"ל ונציגיה אינם יכולים ואינם מתאימים לשמש כגורם בעל השפעה ניכרת ויוצאת דופן במליאת הרשות. יש לציין לעניין זה, כי כל ארגון או משרד ממשלתי מיוצגים על-ידי נציג אחד בלבד במליאה. ייצוגה העודף המוצע הזה של הקק"ל הוא פסול בשל כך שאין לו הצדקה עניינית, מחד גיסא, אך יש בו כדי לערער את יחסי הכוחות היסודיים המתקיימים בגוף זה, מאידך גיסא.

משמעות המהלך המוצע היא למעשה התנערות של המדינה מאחריותה לדאוג לשמירה על הטבע בישראל והעברת אחריות זו למימונו ולהשפעתו של גוף פרטי, שעמדותיו בנושאי שמירת טבע מובהקים הן לעיתים הפוכות לעמדתה המקצועית של הרשות.

לסיכום, השינוי המוצע חותר תחת יסודות שמירת הטבע בישראל, ופסול ממספר טעמים עקרוניים:
· התנערותה של המדינה מלקיים מכל וכל חובה ציבורית המוטלת עליה ולהעביר את מימון שמירת הטבע בישראל לידיו של גוף פרטי;
· קיומו של ניגוד עניינים – אישי-כספי ומוסדי-עקרוני – בין גוף שלטוני לבין חברה פרטית בעלת אינטרס קנייני-ממוני;
· פגיעה בדמותה הכלל-ישראלית של הרשות הציבורית.
לאור כל אלה, ספק בעינינו אם השינוי המוצע יכול לעמוד במבחן הביקורת הציבורית או השיפוטית.

אנו דורשים את ביטול ההסכם המתגבש מול קק"ל, והשארת ההסדר הקיים במסגרתו הציבור הישראלי לכל גווניו, באמצעות תקציב המדינה, מממן את תקציבה של רשות שמירת הטבע הלאומית. כמו כן, יש להשאיר את ייצוגה של קק"ל במליאת הרשות במתכונתו הנוכחית."