מערכת תשתיותהמועצה המקומית שוהם בוחרת להיות חלוצת המועצות שיתחילו ליישם את חוק מיחזור הפסולת האלקטרונית, ומתכוונת להתחיל בפעולות של איסוף פסולת אלקטרונית וחינוך התושבים למחזר את המוצרים האלקטרוניים הישנים שלהם
שוהם פותחת בשיתוף פעולה למיחזור פסולת אלקטרונית עם תאגיד מ.א.י
המועצה המקומית שוהם בוחרת להיות חלוצת המועצות שיתחילו ליישם את חוק מיחזור הפסולת האלקטרונית, ומתכוונת להתחיל בפעולות של איסוף פסולת אלקטרונית וחינוך התושבים למחזר את המוצרים האלקטרוניים הישנים שלהם
מימין: גיל ליבנה, ראש מועצת שוהם, ואמנון שחרור, מנכ"ל משותף של תאגיד מ.א.י. צילום: אדיר פטל, תשתיות
שיתוף פעולה ראשון של מועצה מקומית עם תאגיד מיחזור פסולת אלקטרונית הוכרז אתמול (ד') בכנס הקלינטק למיחזור שנערך בקרית שדה התעופה. תאגיד המיחזור מ.א.י הודיע כי המועצה המקומית שוהם תתחיל ליישם את החוק ולשתף פעולה עם התאגיד לשם כך, וראש המועצה בירך על שיתוף הפעולה.
ראש מועצת שוהם, גיל ליבנה: "היה חשוב לנו לפשט את תהליכי המיחזור ולהקל על התושבים, ולבוא לאסוף בעצמנו מהתושבים את המוצרים הלבנים כמו מקררים ומכונות כביסה ולקחת אותם בעצמנו למרכזי המיחזור".
אמנון שחרור, מנכ"ל משותף תאגיד מ.א.י: "הרשויות המקומיות מחויבות בחוק למחזר את הפסולת האלקטרונית והיה חסר את המנהיגים הראשונים שירימו את הכפפה ויישמו את החוק כפי שהם רואים אותו. ראש המועצה המקומית גיל ליבנה יישם את זה בצורה נהדרת יחד עם צוות מעולה שעבד על זה".
צפו: ראש המועצה המקומית שוהם, גיל ליבנה, ומנכ"ל משותף של תאגיד המיחזור מ.א.י, אמנון שחרור, מדברים על שיתוף הפעולה הנרקם בין התאגיד למועצה המקומית למטרת מיחזור פסולת אלקטרונית, על כנס הקלינטק בו הוכרז על שיתוף הפעולה, ועל ענף הפסולת האלקטרונית בפרט
אני תושב תל אביב וגר על גבול רמת השרון. לתיבת הדואר שלי מגיעים פרסומים של שתי הערים, גם על ההסדר לאיסוף פסולת חריגה: ריהוט או מוצרי חשמל שסיימו תפקידם והתבלו או שניתנים לשימוש אצל אחרים, לפי לוח זמנים ידוע, או לפי הודעה מראש.
לכן, לא ברורה לי כוונת המחוקק, שקבע מנגנון של זכייניות שרק הן רשאיות לנהל "בית מטבחיים" למוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ולא יהיו יותר "אלטע זאכען" ולא ניתן לקיים יותר מגרשי גרוטאות , שאליהם יגיעו מכשירי החשמל ומהם יקנו בתי המטבחיים את מה שהם מעוניינים למחזר – להשמיש או לפרק לחלקי חילוף או למכור כחומר גלם.
להלן פרק ב': טיפול בפסולת מתוך הצעת חוק שהכנתי: "הסדרת הטיפול בפסולת ביתית": http://www.hukim.co.il/law/770 שמתאים למדינה חופשית, שהיזמים הם המחליטים מה לעשות, כל עוד הם מקיימים את חוקי המדינה, גם את אלה שמגנים על הסביבה (אוויר, קרקע ומים). היתרון הוא, שהרשויות המקומיות, שיש להן אחריות סטטוטורית לניקיון היישוב, מפנות את כל סוגי הפסולת אל מרכז-טיפול-בפסולת מרחבי, כפי שחירייה שייכת ל"איגוד ערים דן לתברואה" ששייך ל- 24 יישובים בגוש דן והסביבה. לשם מובאת כרבע מאשפת המדינה. זה יהיה מגרש גרוטאות שגם ממנו יקנו היזמים העסקיים את ה"מוצרים" ל"מיחזור".
פרק ב: טיפול בפסולת
3. א' כל אחראי לפינוי פסולת (אפ"פ) ינהג בה לפי מיטב הבנתו, כל עוד שלא יגרום להשפעה שלילית על הסביבה; לא ייגרם זיהום אוויר, קרקע ומים; לא יעביר את הפסולת לשטח שאינו בבעלותו ללא רשות בעל אותו שטח; הפסולת תנוצל באופן המיטבי, כך שלהטמנה תגיע רק שארית שאינה ניתנת לניצול.
3. ב' הטיפול בפסולת יכול להיות בשטח של האפ"פ או אצל מפעלים שיעסקו בזה.
3. ג' החוק לא יפריע ליוזמות עסקיות בין המחזיקים בפסולת ובין מפעלים שיעסקו בטיפול בפסולת – במיחזור ובהשבה של פסולת.
1) במפעלים לטיפול בפסולת, לפחות באלה הציבוריים, יהיו עמדות שבהן תהיה גישה לאמנים / יוצרים, שיוכלו להוציא מהפסולת חפצים שנראה להם שהם עשויים לשרת את יצירתיותם. למנהל המפעל תהיה חובה לבדוק את השלל ולא לשחרר אותו אם שוויו הכספי גדול משוויו האמנותי.
2) המפעל יקצה לאמנים פינות אחסון, שבהן הם גם יוכלו להציג את
יצירותיהם.
3)האמנים יתאגדו ויקבעו את המשמרות במפעל וגם יהיו חייבים להיות
מבוטחים ומיומנים בנושאי בטיחות (יציגו תעודות על כך).
3. ד' הטיפול בפסולת ייעשה לפי כל חוק קיים או שייקבע.
4. הרשויות המקומיות יתאגדו באיגודי ערים לטיפול בפסולת, שיקימו מרכזי טיפול בפסולת, אליהם תובא: הפסולת ממשקי הבית, הפסולת העירונית והפסולת של אפ"פ שיגיע להסדר עם התאגיד.
5. הרשויות המקומיות לא יממנו איסוף פסולת נייר, מיכלי משקה או ציוד אלקטרוני וחשמלי בנפרד מאיסוף האשפה בזרם אחד.
מנהל המרכז לטיפול בפסולת ידע בכל רגע מה תנאי השוק לכל סוג אשפה ויחליט איך למיין: מה למכור, מה לצבור (עד שיהיו תנאי שוק טובים יותר) ומה לשלוח להשבה – הפקת אנרגיה (פלסטיק, למשל).
הרגולטור יחזור לתפקידו המקורי – קביעת תקנים ואכיפתם, ללא מורא וללא משוא פנים.