כך אמר הבוקר (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, על רקע נתוני הצמיחה המתונה ברבע השני של השנה והנסיגה הדרמטית ביצוא

"הממשלה מתעלמת מכך שהמשק מתדרדר לקיפאון"

כך אמר הבוקר (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, על רקע נתוני הצמיחה המתונה ברבע השני של השנה והנסיגה הדרמטית ביצוא

בתמונה הראשית: שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: אדיר פטל

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, תוקף את הממשלה על נתוני היצוא והצמיחה שפורסמו על ידי הלמ"ס: "ממשלת ישראל צריכה לצאת מהתרדמת בטיפולה במשבר היצוא ומהר. המציאות הקשה היא שהמשק מתדרדר לקיפאון- תעשיינים מתריעים מזה זמן רב שהיצוא בהתדרדרות, אך אין מי שיקשיב. הירידה החדה ביצוא, בתפוקה התעשייתית ובמספר העובדים בתעשייה- כשרק בחודשים האחרונים פוטרו ממפעלים ברחבי הארץ למעלה מ- 1,300 איש, הם תמרור אדום מהבהב, שאסור להתעלם ממנו. מגמה זו היה ותימשך, תוביל את המשק למיתון של ממש" מתריע ברוש.

לנוכח התחזקות השקל ברוש המשיך ואמר כי "על החשבת הכללית מוטלת האחריות להתגייס למאבק לריסון מגמת הייסוף ולסייע לבנק ישראל בהקטנת עודפי המט"ח. זאת באמצעות הרחבה משמעותית של היקף הגידור של החוב החיצוני של מדינת ישראל, וכן על ידי ביטול הפטור ממס הניתן כיום לזרים על אג"ח מדינה, בטווח בינוני וארוך. גם על משרד הכלכלה מוטלת האחריות לטפל במשבר היצוא – זאת באמצעות גיבוש תוכנית מקיפה לחיזוק היצוא, אשר תסייע בחדירה לשווקים חדשים ובשימור שווקי היצוא הקיימים". בנוסף, קורא ברוש לבנק ישראל, "להמשיך את פעילותו המבורכת של רכישת מט"ח ואף להגביר את קצב רכישותיו ככל שנדרש במטרה לשמר שער חליפין אטרקטיבי".

הנסיגה ביצוא התעשייתי מתחילת השנה הקיפה את כל קבוצות ענפי התעשייה, למעט ענפי ההיי-טק – ירידות חדות במיוחד נרשמו בענפי הכימיה (30%-) הכרייה והחציבה (22%-), הציוד החשמלי (16%-), מוצרי נפט (15%-) ומוצרי מתכת, מכונות וציוד (נסיגה של 11%). כך עולה מניתוח שערך האגף למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הנסיגה ביצוא הישראלי מדאיגה במיוחד על רקע הנתונים המצביעים על כך שהמשק הישראלי מאבד נתחי שוק לטובת מתחריו ברחבי העולם- על פי תחזיות הסחר העולמי של סחורות מתרחב השנה בקצב ריאלי של 3.7 בעוד היצוא התעשייתי הישראלי כאמור הולך ומצטמצם מתחילת השנה.

הנסיגה ביצוא הינה תוצאה של מגוון גורמים, ובראשם התחזקותו של השקל ביחס לכל המטבעות המרכזיים – מתחילת השנה נרשם ייסוף חד במיוחד, של קרוב ל – 11%, בשערו של השקל מול האירו, אשר עמד על 4.72 בסוף שנת 2014 וירד ל- 4.22 כיום. לא ונדגיש כי לא מדובר רק בהיחלשות האירו, אלא גם בהתחזקותו של השקל בעולם – כך, גם מול הדולר התחזק השקל מתחילת השנה בקרוב ל- 3%. משמעות הייסוף בשערו של השקל הינה כי על כל אירו יצוא מקבל היצואן לגוש האירו תמורה שקלית הנמוכה בכ- 11% מזו שיכול היה לקבל בתחילת השנה. הדבר הופך חלק ניכר מעסקאות הייצוא ללא רווחיות, ומביא לאובדן ממשי של עסקאות יצוא, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבע השני של השנה, שפורסמו אתמול מוכיחים כי אנו מצויים בצמיחה משקית אפסית של 0.3% וחמור מזה שהתוצר העסקי נמצא בנסיגה של כ- 1%, זאת בשל נסיגה חדה של 12.5% ביצוא הסחורות והשירותים ושל כ- 8% בהשקעות בענפי המשק.

הנסיגה ביצוא מדאיגה ביותר, שכן מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה כי הנסיגה בסך יצוא הסחורות והשירותים החלה כבר במחצית השנייה של 2014, כך שלמעשה כבר שנה שהיצוא בנסיגה, כאשר הנסיגה הקיפה את כל תחומי הייצוא: יצוא התיירות, התוכנה, החקלאות והתעשייה.