התאחדות התעשיינים דורשת כי הרכש המקומי של חברות הגז יעמוד על לפחות 25%, לעומת כ- 8% בלבד במתווה הגז הנוכחי: "יהיה זה מחדל ממשלתי ובכי לדורות, אם הממשלה תזניח במהלך המו"מ עם חברות הגז את נושא הרכש המקומי. אסור למדינה להפקיר את אזרחיה"

התאחדות התעשיינים דורשת לשנות את מתווה הגז

התאחדות התעשיינים דורשת כי הרכש המקומי של חברות הגז יעמוד על לפחות 25%, לעומת כ- 8% בלבד במתווה הגז הנוכחי: "יהיה זה מחדל ממשלתי ובכי לדורות, אם הממשלה תזניח במהלך המו"מ עם חברות הגז את נושא הרכש המקומי. אסור למדינה להפקיר את אזרחיה"

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, יו"ר התאחדות התעשיינים צילום: אדיר פטל

ראש מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים ובעלי חברת "אוניפארם", ד"ר רון תומר, שלח אתמול (ד') בבוקר מכתב נוקב לשר האוצר, משה כחלון ושר הכלכלה, אריה דרעי, בו הוא תוקף את משרדי הממשלה על כך שהזניחו במשא ומתן על מתווה הגז, את אחד הנושאים החשובים ביותר במתווה, בשל תרומתם העצומה לכלכלה הישראלית- רכש מקומי.

במכתב טוען תומר, כי בניגוד למדינות אחרות העולם המערבי אשר דורשות כי חברות הגז הפועלות בתחומן יקיימו רכש מקומי באחוזים גבוהים למען רווחת אזרחיהן וחיזוק הכלכלה המקומית, בישראל מזניחים סעיף חשוב זה הזנחה פושעת. על פי מתווה הגז הקיים הרכש המקומי עומד על 500 מיליון דולר בלבד, שהנו אחוז נמוך מאוד, רק כ-8%, מהצפי לרכש הכללי של חברות הגז מדי שנה.

ד"ר רון תומר מסר כי: "זה יהיה מחדל ממשלתי ובכי לדורות, אם במהלך המשא ומתן של הממשלה עם חברות הגז, היא תזניח את נושא הרכש המקומי. לרכש המקומי של חברות הגז הטבעי יש תרומה חיובית עצומה וחד פעמית למשק הישראלי– אם חברות הגז יפנו לתעשייה הקומית אף רק רבע מהרכש, הן יזרימו למשק הישראלי למעלה מ- 2 מיליארד דולר, שיובילו להיווצרות של "תעשייה תומכת" חדשה לגז הטבעי, שגם תוכל להפוך לענף יצוא חדש של ישראל למקומות אחרים בעולם בהם קיימת תעשיית גז. לא פחות חשוב מכך- מפת התעסוקה בישראל תשתנה וייווצרו 20 אלף מקומות עבודה חדשים במשק (כל מיליארד דולר השקעה, משמעותו כ- 10 אלף מקומות עבודה חדשים). על כן אסור לנו לתת לממשלה להפקיר את אזרחיה ולדרוש ממנה לחייב את חברות הגז במתווה הגז להפנות לפחות רבע מתוך מיליארדי הדולרים לרכש מקומי, לעומת כ- 8% בלבד כיום- שהנו אחוז מגוחך וחסר משמעות ממשית לכלכלה המקומית. בכך נהיה כמו מדינות מערביות אחרות בעולם, כמו נורבגיה וארצות הברית, אשר כבר הכירו בתרומה הענקית של רכש מקומי לכלכלתן ועל כן חייבו את חברות הגז הפועלות בתחומן לרכש זה באחוזים גבוהים".

תומר כותב לשרים כי על מנת להכניס את התעשייה הישראלית למעגל הספקים יש לקבוע כללים מחייבים למתן הזדמנות שווה למוצרים מקומיים בגישה למכרזים. כמו כן, יש לקבוע הוראות באשר לביצוע הליכי מעקב, בקרה ודיווח אודות רכש ממפעלים תעשייתיים מקומיים; לקיים הכשרה לספקים מקומיים כך שיוכלו להשתלב בתכניות רכש ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים ולהתחבר לשרשרות האספקה הגלובליות של תעשיית הגז והנפט, כולל השתתפות בכנסים, תערוכות, סדנאות מומחים וכדומה.

כמו כן מציין ד"ר תומר במכתב כי במתווה הגז הקיים, הרכש המקומי כולל את עלות העסקת עובדים ישראליים. לדבריו יש להוציא עלות זו מהרכש המקומי, כך שהרכש יופנה אך ורק לפיתוח התעשייה והכלכלה המקומית. העסקת עובדים ישראליים תתקיים גם בלי שהממשלה תבטיח זאת.