על פי חברת החשמל הסיבה היא עלייה בשימוש בגז טבעי ושיפור בתהליכי התפעול של התחנות בהשוואה ל-2012 ו-2013. חברת החשמל משקיעה כ-8 מיליארדי שקלים לצמצום פליטות דו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בתחנות הפחמיות

בשנת 2014 נרשמה הפחתה בפליטות מתחנות הכוח בישראל

על פי חברת החשמל הסיבה היא עלייה בשימוש בגז טבעי ושיפור בתהליכי התפעול של התחנות בהשוואה ל-2012 ו-2013. חברת החשמל משקיעה כ-8 מיליארדי שקלים לצמצום פליטות דו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בתחנות הפחמיות

תמונה ראשית: זיהום אוויר. צילום: שאטרסטוק

חברת החשמל העבירה למשרד להגנת הסביבה דיווח ממנו עולה, כי חל שיפור משמעותי בהפחתת הפליטות מתחנות הכוח של החברה . מהדיווח עולה כי בשנת 2014 חלה ירידה משמעותית ברמת הפליטות ממתקניה לעומת שנת 2013, כשהנתונים התייחסו לשמונת המזהמים אותם הגדיר המשרד להגנת הסביבה כעיקריים. השיפור הוא משמעותי עוד יותר, אם משווים את ערכי הפליטות בשנת 2014 לעומת שנת 2012, שהיתה שנת משבר באספקת הגז הטבעי, מה שמוכיח שהמגמה החיובית נמשכת.

ברמה הכלל מערכתית, ניתן לראות ירידות ניכרות בפליטות המזהמים העיקריים בהשוואה בין השנים 2014 לשנת 2013. כך למשל בתחמוצות חנקן חלה ירידה של כ- 19% בטון לשנה ושל כ- 36% בהשוואה לשנת 2012, בתחמוצות גופרית חלה ירידה של 16% לעומת 2013 ושל כ- 34% לעומת 2012. בחומר חלקיקי חלה ירידה של כ- 34% בהשוואה לשנת 2013 ושל כ- 50% משנת 2012. בפחמן דו חמצני חלה ירידה של כ- 11.5% ובהשוואה לשנת 2012 הירידה נאמדת בכ- 26%.

עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל: "חברת החשמל משקיעה משאבים עצומים בכל תחנות הכוח כחלק ממדיניות של אחריות סביבתית ברת קיימא. ההסבה לגז של מערך הייצור תרם משמעותית לאיכות האוויר והסביבה".

על פי חברת החשמל, כל תחנות הכוח של החברה עומדות בערכי הפליטה הנדרשים ע"י המשרד להגנת הסביבה. חשיפת הציבור למזהמים מתחנות הכוח היא נמוכה לאין שיעור מחשיפתו למזהמים שמקורן בתחבורה וממקורות פליטה שלהם ארובות נמוכות או שאין להם ארובות כלל. הסיבה לכך היא שלתחנות הכוח יש ארובות גבוהות, דבר היוצר עילוי כלפי מעלה ופיזור על פני שטח גדול כך שרק חלק מזערי נקלט על פני הקרקע, זאת לעומת פליטות כלי רכב, לדוגמא, אשר מתרחשות בגובה פני הקרקע המהוות מקור זיהום ראשי לאוכלוסייה.

ברוב אתרי הייצור, הייתה כאמור, ירידה ניכרת בפליטות במרבית סוגי המזהמים בשנת 2014 לעומת 2013. יחד עם זאת, במספר מקרים נקודתיים נצפתה בשנת 2014 עליה בפליטה השנתית הכוללת של מספר מזהמים. עדיין מדובר בעלייה קטנה, לעיתים נובעת מסוגי פחמים שונים או שימוש במתנול במסגרת ניסוי שבוצע באילת, באישור המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2014, בשל כניסת יצרנים הפרטיים, חל קיטון של כ – 9% בייצור החשמל ע"י תחנות הכוח של חברת החשמל וזאת בהשוואה לשנת 2013. קיטון זה בייצור החשמל תרם גם הוא לירידה בפליטות לאוויר מתחנות הכוח של חברת החשמל.

חברת החשמל משקיעה כ-8 מיליארד שקלים לצמצום פליטות דו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בתחנות הפחמיות. בשנת 2014 עלה חלקו של הגז הטבעי בייצור החשמל לכ-42% מסל הדלקים לעומת כ-14% בלבד בשנת 2012. זאת, כאמור, בזכות הגעת הגז ממאגר "תמר" החל מסוף חודש מרס 2013 ותחילת ייבוא גז נוזלי על ידי חברת החשמל באמצעות האנייה המגזזת. כתוצאה מכך, החל מהרבעון השני של שנת 2013 נפסק כמעט לחלוטין השימוש בדלקי הגיבוי הנוזליים מזוט וסולר לשם ייצור חשמל .

כאמור, מגמת השיפור באיכות האוויר נמשכת במיוחד לאור ההשוואה עם נתוני שנת 2012, שהתאפיינה כשנת משבר באספקת הגז ממצרים והידלדלות מאגר הגז הישראלי, ולכן חברת החשמל נאלצה לעשות שימוש נרחב במזוט ובסולר, דלקים יקרים ומזהמים באופן יחסי יותר מאשר גז טבעי. במידה ולא תהיה אספקת גז טבעי מסיבה זו או אחרת, החברה תאלץ לחזור ולייצר חשמל גם מסולר ומזוט, מה שיגרום לעלייה בפליטות.