בכנסת נערך אתמול דיון בועדת המדע והסביבה בו הוחלט על הקמת ועדה בינמשרדית שתבחן את האפשרות של קידוחים לא קונבנציונליים ברמת הגולן. ח"כ תמר זנדברג אמרה כי חברת אפק מטעה את הציבור בנוגע לקידוחים שלה ולוחצת על מרכז המחקר והמידע של הכנסת – לכך הגיבה חברת אפק בחריפות

נפט: חברת אפק רבה עם תמר זנדברג ומודיעה על סיום קידוח הניסיון השני בגולן

בכנסת נערך אתמול דיון בועדת המדע והסביבה בו הוחלט על הקמת ועדה בינמשרדית שתבחן את האפשרות של קידוחים לא קונבנציונליים ברמת הגולן. ח"כ תמר זנדברג אמרה כי חברת אפק מטעה את הציבור בנוגע לקידוחים שלה ולוחצת על מרכז המחקר והמידע של הכנסת – לכך הגיבה חברת אפק בחריפות

קידוח נפט ביבשה – צילום: שאטרסטוק

בימים אלו חברת אפק סיימה את עבודות הקדיחה באתר "נס 3", נקודת הקידוח השנייה במסגרת פרויקט חיפושי הנפט בדרום הגולן. הקידוח הסתיים בעומק של כ-1,377 מטר. על פי פרסום של חברת ג'יני אנרג'י, בעלת השליטה בחברה לבורסת ניו-יורק, הממצאים הראשוניים מאתר "נס 3" נמצאו תואמים למודלים הגיאולוגים של החברה ומחזקים את ממצאי אתר הקידוח הראשון, "נס 5", הממוקם כחמישה ק"מ דרומית לאתר הנוכחי. עוד פורסם בהודעה, כי אפק קרבה לשלב סיום הניתוח ופיענוח הלוגים החשמליים באתר "נס 5" ומניתוח משולב אותה ביצעה החברה נמצאו הידרו-קרבונים לאורך שכבות הקרקע בשתי הבארות.

גורמים המקורבים למאבק בקידוחי הנפט בגולן מוסרים כי הדיווחים של אפק מבהירים שלא מדובר בקידוחי נפט דוגמת קידוחים בערב הסעודית, בהם ברגע שאתה מגיע לשכבת הנפט הוא פורץ החוצה מהאדמה. על פי הגורמים, הדיווח של אפק מבהיר כי סביר להניח שמדובר במצב שבו חברות הקידוח יזדקקו לקידוחים בשיטות לא קונבנציונליות על מנת לגרום להמרצה של הנפט החוצה. אחת מהשיטות  האפשריות האלה היא פראקינג, שעל הנזקים שלה דובר כאן רבות, אך הגורמים המקורבים למטה מדגישים כי כל שיטה לא קונבנציונלית היא מזיקה. עמדת אפק היא שעדיין לא ידוע באיזה שיטה יצטרכו להפיק את הנפט ולכן אין טעם לדבר על זה עדיין.

באפריל 2013 העניקה מדינת ישראל לחברת אפק, חברת בת של ג'יני אנרגיה, רישיון לחיפוש נפט בדרום הגולן. ביוני 2014 אישרה הועדה המחוזית צפון לחברה לבצע עד 10 קידוחים בשטח החיפוש שאושר. ד"ר יובל ברטוב, הגיאולוג הראשי: "התוצאות מעודדות. אנו ממשיכים כעת בהמשך ניתוח תוצאות הלוגים בשתי הבארות, ומתכוננים לביצוע ניסיון הפקה והמשך ביצוע תוכנית הקידוחים על פי התוכנית שאושרה במוסדות התכנון, שבסיומה נוכל לפרסם את התוצאות והאם בידנו מאגר נפט ישראלי מסחרי". החברה הדגישה כי בשלב זה הממצאים אינם מספקים על מנת להסיק דבר ביחס לגודל המאגר או יכולת ההפקה ממנו.

זנדברג: נעשה שימוש בפראקינג בשני מקרים קודמים בישראל

אתמול (ג') נערך דיון בוועדת המדע והסביבה לגבי שיטות הפקה לא קונבנציונליות, אותו יזמה חברת הכנסת תמר זנדברג. בדיון טענו נציגי המאבק כי חוק הנפט שנכתב בשנת 1952 הוא מיושן ולא מתייחס לשיטות הפקה לא קונבנציונליות שהן יחסית חדשות בעולם, ולכן יש ליצור הסדרה של קידוחים כאלה. הוועדה החליטה על הקמת ועדה בין משרדית שתובל על ידי משרד החקלאות ויהיו בה נציגי בריאות ואנרגיה וציבור שתחליט מה מדיניות מדינת ישראל בנושא של קידוחי נפט לא קונבנציונליים בגולן.

הוועדה גררה איתה ריב אינטרנטי בין חברת הכנסת זנדברג לבין חברת אפק, כשזנדברג העלתה את הפוסט הבא לפייסבוק לאחר הוועדה:

"היום קרה בכנסת דבר חמור: נציגי חברת ג׳יני, שעורכת קידוחי נפט ברמת הגולן, הפעילה לחצים על גורמים בכנסת, ביניהם מרכז המחקר והמידע, כדי לשנות ניירות מחקר מטעם המרכז, ולהשפיע על קיומו של דיון בוועדת המדע בנושא טכנולוגיית ה״פראקינג״. מדובר בטכנולוגיה שנויה במחלוקת לייצור נפט באמצעות ריסוק וסידוק סלעים תוך סיכון מקורות מים, זיהום אויר וקרקע.

אני משתפת פעולה כבר זמן רב עם קבוצת תושבים ופעילים מרמת הגולן שמנסה למנוע קידוחים כאלה מעל הכנרת. אסור לנו לקחת סיכונים באזור הרגיש הזה. אין לנו כנרת אחרת.

בישיבה התבררו לנו כמה דברים: כבר נעשה שימוש ב״פראקינג״ בשני מקרים קודמים בישראל, בלי מדיניות ברורה ובלי שמישהו באמת קיבל את ההחלטה הזאת, בלי ידיעת משרד הגנת הסביבה ובלי שנעשתה עבודת מטה לבחינת הטכנולוגיה ואופן השימוש בה בישראל.

לשם השוואה, ישנן מדינות בעולם שכבר אסרו שימוש בפראקינג (למשל צרפת), אחרות שהצהירו על כוונה לאסור (למשל הולנד), ואחרות שמאפשרות אבל תחת רגולציה הדוקה (למשל גרמניה).

עיקרון הזהירות המונעת דורש שלא נאפשר שום שימוש בטכנולוגיה מסוכנת לפני בחינת כל ההשלכות וניסוח מדיניות בנושא. יש לנו מבחן ברמת הגולן: יש לעצור מיידית את הקידוחים עד לבחינה מקיפה של הטכנולוגיה שבשימוש, הסכנות לכנרת וההשלכות על תושבי האזור. אין לנו כנרת אחרת, והסיכון של טעות יהיה פשוט גדול מדי". 

בדיון, אותו עזבה זנדברג באמצע, התגלה כי ה"לחצים" של חברת אפק נועדו כדי לתקן טעות במכתב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכי יו"ר הוועדה תיקן ואמר כי לא מדובר בפראקינג. תגובת חברת אפק, לא איחרה לבוא:

"התמונה המצורפת היא המכתב הרשמי ששלחנו מטעמנו למרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) לגבי טעות שנפלה במחקר שלהם. בניגוד להאשמותייך, חה"כ זנדברג, על "לחצים שהופעלו על גורמים בכנסת", המכתב הזה הוא הפנייה היחידה שעשינו לממ"מ. זאת, לאחר שגילינו כדרך אגב שאת ואנשייך הטעתם את החוקרים, ולכן ביקשנו שיתקנו את המחקר לפי העובדות בשטח – ולא לאור שקרים. להבא, אנחנו ממליצים לך להיות נאמנה גם לציבור ולספק לו עובדות וביסוסים (אם לא אסמכתאות) ולא רק הצהרות וכותרות פופוליסטיות. התמונה האחרת היא התגובה אותה קיבלנו מה-ממ"מ.

אגב, יכול להיות ששכחת לעדכן את העוקבים שלך, אבל שמנו לב שנאלצת לעזוב באמצע את הדיון אותו את יזמת.
אנחנו שמחים לעזור לך ולעדכן את הציבור שיו"ר הוועדה נעל את הדיון בקביעה שאכן אין לנו קשר לנושא הפראקינג".