דליפת הנפט הגדולה מצינור קצא"א שהתרחשה לפני כחצי שנה מגיעה לדיון, הוועדה תתבקש לאשר מחדש את הזיכיון של החברה שאחראית לאסון הסביבתי שגרם לזיהום ענק באיזור עברונה. החברה להגנת הטבע מבקשת מהוועדה לא לאשר מחדש את הזיכיון
האם ועדת הכלכלה לא תאשר מחדש את הזיכיון של קצא"א?
דליפת הנפט הגדולה מצינור קצא"א שהתרחשה לפני כחצי שנה מגיעה לדיון, הוועדה תתבקש לאשר מחדש את הזיכיון של החברה שאחראית לאסון הסביבתי שגרם לזיהום ענק באיזור עברונה. החברה להגנת הטבע מבקשת מהוועדה לא לאשר מחדש את הזיכיון
בתמונה הראשית: דליפת הנפט בערבה. צילום: אדיר פטל, תשתיות
ועדת הכלכלה של הכנסת עומדת לדון מחר, שלישי, בתנאי הזיכיון של חברת קצא"א, בעקבות דליפת הנפט שהייתה בעברונה שבערבה. החברה להגנת הטבע פנתה לוועדה, בטענה כי אין להאריך את הזיכיון של החברה, שפג בעוד כשנה וחצי, בפברואר 2017, ויש להעביר את הפעילות לחברה ממשלתית חדשה, שתהיה שקופה לציבור ויהיה עליה פיקוח נאות. עוד מבקשת החברה להגנת הטבע, לאור הסיכון הרב שבצינור הנפט, לבחון מחדש את נחיצותו.
דליפת הנפט מצינור הנפט של קצא"א התרחשה בתחילת חודש דצמבר 2014 בשמורת עברונה שנמצאת כ-20 ק"מ צפונית לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. השמורה הייחודית מקיימת מגוון מיני צמחים, בעלי חיים נדירים ושרידים ארכיאולוגיים בני 1,200 שנים. דליפת הענק הזרימה נפט במורד אפיקי הנחלים בשמורה שגרם לנזק אקולוגי גדול ממדים. במהלך האסון זרמו כחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי מצומת באר אורה אל עבר שמורת עברונה וסך הכל נפרש תוואי הזיהום על פני 7 קילומטרים.
"קצא"א – חברה פרטית בשליטה של ממשלת ישראל – היא בעלת זיכיון משנה להובלתו של נפט בתוואי ידוע. תקופת הזיכיון המעוגן בתוספת ב' לחוק זיכיון צינור הנפט, עתידה להסתיים בחודש פברואר 2017", נכתב במסמך של החברה להגנת הטבע לוועדה.
"במהלך השנים, הצטמצמה מאד פעילות הולכת נפט מאילת לאשקלון, שהייתה ביסוד הקמתה של קצא"א, והתרחבו מאד פעילויות אחרות שלה, שהן מחוץ לתחומו של זיכיון המשנה שבידיה, כגון: יבוא גפ"מ, או ייצור חשמל.
למעשה, היקפו המצומצם מאד של השימוש בקו הצינור, מעלה סימן שאלה באשר לנחיצותו. שקו הצינור עובר בסביבות רגישות – אזורים מאוכלסים ושמורות טבע – התוצאה הבלתי נמנעת, כפי שכבר אירע מספר פעמים בשנים האחרונות, היא שבעת אירוע דליפה נשפכת מקו הצינור לסביבה כמות גדולה של נפט ופוגעת בה קשות.
"חרף העובדה שחקיקה נרחבת בתחומי הגנת הסביבה מסדירה את פעילותה של קצא"א, לדוגמה מכוחם של דיני רישוי עסקים, או של תקנות מים, עדיין טוענות הרשויות המוסמכות, כי הן מתקשות להבטיח את פעולתה התקינה ואת הפיקוח עליה.
"לכן, יש להקים חברה ממשלתית, אשר תקבל את מכלול הזכויות והנכסים של קצא"א. פתרון כזה יאפשר להפריד בין העניינים המצדיקים שמירה על סודיות, כגון הסכסוך הכספי בין אירן לישראל, לבין הפעילויות העסקיות הרגילות שלה, המצדיקות ואף מחייבות קיומם של פיקוח ושקיפות ציבוריים. בכך יהיה גם כדי להסדיר כנדרש את פעילויותיה של קצא"א שמחוץ לזיכיון המשנה שניתן לה.
"החברה להגנת הטבע טוענת שאין להאריך את זיכיון קצא"א ובמקום זאת, יש להעביר את זכויותיה ונכסיה של קצא"א לידיה של חברה ממשלתית. בכך יהיה כדי להבטיח את שמירת העניין הציבורי שבקצא"א ואת שקיפות פעולתה ולהבטיח את קיומו של פיקוח נאות על ההיבטים הסביבתיים שלה. בנוסף, יש מקום לבחון כבר כיום את נחיצות השימוש בצינור לאור הניצול המצומצם שלו, לצד הסיכון הרב".