כך אמר יו"ר הוועדה איתן כבל, בדיון הראשון שלה בנושא הגז הטבעי, בו נציגי תעשייה וחברות הגז הגיעו להעלות את טענותיהם בנוגע לחיבור התעשייה לגז. בדיון נאמר כי מבזבזים 900 ימים על ניירת לחיבור מפעל לגז טבעי כשהעבודה לוקחת 120 ימים בלבד

ועדת הכלכלה: "הממשלה היא המעכבת הראשית של חיבור מפעלים לגז טבעי"

כך אמר יו"ר הוועדה איתן כבל, בדיון הראשון שלה בנושא הגז הטבעי, בו נציגי תעשייה וחברות הגז הגיעו להעלות את טענותיהם בנוגע לחיבור התעשייה לגז. בדיון נאמר כי מבזבזים 900 ימים על ניירת לחיבור מפעל לגז טבעי כשהעבודה לוקחת 120 ימים בלבד

ועדת הכלכלה הראשונה לכנסת ה-20. מימין: יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין. צילום: ועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), עסקה היום בחיבור מפעלי התעשייה לגז לנוכח הבירוקרטיה שמונעת ממאות מפעלים לקבל אספקת גז טבעי זול ונקי, שיוזיל את עלויות האנרגיה וכפועל יוצא להוזיל את יוקר המחייה. היו"ר כבל התייחס בפתח הדיון לנתונים לפיהם רק 10 מתוך כ-1,000 מפעלים מחוברים לגז טבעי וכינה אותם מעליבים ומביכים. "אנחנו כאן כדי להבין מדוע רק 10 מפעלים מחוברים ומה צריך לעשות כדי להסיר חסמים", אמר.

סגן מנהל רשות הגז במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, קונסטנטין בלוז, אמר כי כמעט שליש מצריכת האנרגיה כיום מסופקת על ידי הגז הטבעי, רשת ההולכה כבר נפרסה ורשת החלוקה נפרסת והוכלת להתחבר אל המפעלים. לטענתו, ההערכה היא כי פוטנציאל החיבור לגז טבעי עומד על 400-500 מפעלים בלבד, והעריך כי ניתן לחבר את עשרות המפעלים החתומים על חוזי אספקה תוך כשנתיים וחצי. ח"כ כבל העיר בזעם כי מדובר בפרק זמן ארוך הרבה יותר מידי ואמר: "אפילו איוב לא היה מוכן לקבל את דרך הייסורים שהמפעלים האלה עוברים".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי קיים חוסר ארגון בין משרד האנרגיה למשרד הכלכלה: "יש אין ספור בעיות ואין פתרונות". ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי החיסכון למפעלים בעלות האנרגיה הוא דרמטי והוא יכול להגיע גם לצרכן הסופי. לדבריה, "אחת הבעיות היא חוסר ההתייחסות לנושא כאל פרויקט לאומי. אין תחושת דחיפות ואם הרגולטורים לא פועלים ביחד זה לא עובד".

מנכ"ל סופרגז, אייל חנקין, סיפר לחברי הוועדה כי יש 600 אלף בתי אב של עובדים ב-2,000 מפעלים שאפשר לחבר לגז. "את מגבות ערד המדינה סגרה ובפרי גליל מתווכחים על 4.5 מיליון שקל אותם המפעל יכול לחסוך כל שנה אם יחובר לגז", אמר. הוא ציין כי החברה לא הצליחה במשך 6 שנים להכניס צינור גז לעיר רחובות, בגלל הצורך באישורים מגופים שונים כמו החברה הלאומית לדרכים (מע"צ), הרכבת, מקורות ועוד. בתשובה לשאלת ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמר חנקין כי בירושלים לא יהיה גז גם בעוד 10 שנים. הבעיות העיקריות, לדבריו, הן הצורך לתאם הקמת תשתיות "עם כל העולם" והצורך לעמוד בדרישות רשות הגז שמשתנות חדשות לבקרים.

סמנכ"ל מפעל גלעם, רמי גרבלי, אמר כי המפעל שלו הוא צרכן אנרגיה משמעותי ויכול לחסוך 7-8 מיליון שקל בשנה במעבר לגז טבעי – דבר שיעביר את המפעל מהפסד לרווח. "זה דרמטי מאוד ל-240 העובדים", אמר. הוא הסביר כי הרגולציה ושינוי ההנחיות גורמים למצב של חוסר ודאות ומורידים לטמיון השקעות. "קנינו מבער ובגלל שהשתנתה הרגולציה הוא הפך ללא רלוונטי", אמר גרבלי. מנכ"ל פניציה, ערן חייבמוביץ, הוסיף כי עברו 28 חודשים מאז שהמפעל חתם על הסכם ועד שחובר לצינור הגז. "הבעלים האמריקאים הקודמים של המפעל נפגשו ב-2012 עם כל מי שצריך, ראש הממשלה, שר האוצר, שר הכלכלה, והתרשמו שהמדינה לא מתכוונת לקדם את החיבור לגז לכן החליטו להכניס את המפעל להקפאת הליכים", אמר. הוא הוסיף כי בעוד שבאירופה הסבה לגז עולה 3 מיליון שקל בישראל העלות עומדת על 19 מיליון שקל. מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, טען כי צריך לבזבז 900 ימי ניירת כדי לחצות את הבירוקרטיה בעוד שזמן העבודה לחיבור עיר כמו ירוחם עומד על 120 ימי עבודה בלבד.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי הוא אופטימי באשר לפעילות משרדי הממשלה ואף ציין כי קיימת הצעת חוק לקיצור הליכים סטטוטוריים שהוא מקווה שתעבור במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. הוא התייחס להנחת הצנרת במפעל ואמר כי הממונה על הבטיחות במשרד האנרגיה, יאשה יורבורסקי אחראי על כל ברז גז. לדבריו, "זה כמו שרשות החשמל תהייה אחראית על כל שקע במפעל. כמו שאני אחראי על טיפול בכל דבר אחר שקשור לבטיחות במפעל אני צריך להיות אחראי גם על בטיחות הגז ולא נצטרך ללכת על כל ברז ליאשה".
יורבורסקי טען מנגד כי המצב הוא מצוין. הוא ציין כי בעוד במקומות אחרים בעולם צנרת הגז מרוחקת מבנייני מגורים, בישראל המרחק הוא לעיתים 30 מטרים בלבד. "10 שנים יש גז טבעי ללא תקלות וללא אף נפגע. התקנים המחמירים נכתבו בדם של אנשים", אמר. עם זאת היו"ר כבל הבהיר כי אף אחד לא רוצה שמישהו ייפגע, אבל אי אפשר להמשיך עם מצב שבו חיבור מפעל עומד על פרק זמן של שנתיים וחצי. הוא אף ציין עי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, נדרש לעניין בחוות דעת אותה כינה "ריב סמכויות".
נציג משרד האוצר, אמיר רשף, הציג מספר צעדים שהדרגים המקצועיים מתכוונים בקרוב לבחון עם גורמים משפטיים ועם השרים, על מנת לשחרר חסמים. הוא ציין את ביטול הצורך בהיתר בנייה וכן אמר כי צריך לטפל גם בנושא תיאום התשתיות וכן לשנות את מודל הרגולציה כך שלא כל מפעל יצטרך להגיע לרשות הגז.
היו"ר כבל אמר כי "המעכבת הראשית של החיבור היא המדינה עצמה ואין מי שיוציא לה כרטיס אדום. גם הכנסת, שעסוקה רוב הזמן בחקיקה במקום לפקח על הממשלה, נכשלה כישלון חרוץ". הוא אף התייחס לפרטים שפורסמו תוך כדי הדיון, לפיהם שר הכלכלה ח"כ אריה דרעי מתכוון להגדיל את תקציב קרן הסיוע למפעלים לביצוע הסבה לגז טבעי ואמר: "במשרד הכלכלה לא הבינו שזה לא שאלה של כסף אלא האם מדובר בפרויקט לאומי או לא". היו"ר כבל השתמש במילים קשות וכינה את המצב "שילוב של טמטום רשעות וחלמאות". הוא הבהיר כי בכוונתו לטפל במצב באופן אישי ולקיים פגישות עבודה בנושא בשבועיים הקרובים. כמו כן הוא דרש מכל גוף להעביר לוועדה נייר עמדה תמציתי ובו פירוט החסמים בתהליך החיבור והבהיר: "הוועדה תעשה הכל כדי שהמפעלים יחוברו לגז".