מערכת תשתיותבכנס הקוגנרציה של תשתיות באופקים נאם הראל דורון על הצד הטכנו כלכלי של ייצור הקוגנרציה והעביר את הידע שלו לגבי הקמת פרויקט קוגנרציה שיעמוד בכל המגבלות וההפתעות שטומנת לפרויקט כזה הרגולציה הישראלית והתכנון הלקוי
היתכנות טכנו כלכלית ליישום קוגנרציה במנועי שריפה פנימית
בכנס הקוגנרציה של תשתיות באופקים נאם הראל דורון על הצד הטכנו כלכלי של ייצור הקוגנרציה והעביר את הידע שלו לגבי הקמת פרויקט קוגנרציה שיעמוד בכל המגבלות וההפתעות שטומנת לפרויקט כזה הרגולציה הישראלית והתכנון הלקוי
בתמונה הראשית: הראל דורון בכנס הקוגנרציה של תשתיות. 2015
הראל דורון: "התפיסה הכלכלית של מיזם שכזה צריך להביא לנקודת ראות בעלים, יש הרבה יזמים בשוק שמסתובבים עם עסקאות BOT והנחות כאלה ואחרות על רכיב האנרגיה ואנרגית תרמית. על מנת לדעת אם פרויקט כזה יעבור בנק ויהיה מי שיממן אותו, חשוב שהמפעל יבדוק את הפרויקט שלו מנקודת ראות כאילו הוא בונה אותו. ואם המיזם עובר במדדים כלכליים סבירים, רק אז להכניס אלמנטים של BOT והנחה על מוצרי אנרגיה, כי כשנכנס BOT נכנסת עוד שכבה שמבקשת רווח, ובפרויקטים כאלה אל מול רגולציה שנהיית יותר ויותר קשה, ההכנסה של עוד גורמי רווח מקשה מאוד על הפרויקטים האלה.
"לכן סדר הדברים הוא בדיקה מנקודת ראות שהמפעל הוא הבעלים, כאשר המפעל משקיע את ההון, את הוצאות ה-ONM, חוסך אנרגיה קיימת בניכוי עלויות מערכתיות שעתידות להיכנס וכמובן בניכוי עלויות עודפות שהוא מפסיד אותן כשהוא נכנס לפרויקט של גנרציה עצמית. אם זה עובר במפת רגישות רק אז אפשר לבחון איך נראה הפרויקט הזה מנקודת המבט של יזם שמוכר אנרגיה בהנחה.
"מה חשוב לבעל מפעל כשהוא נכנס לאנליזה כזאת? יש הבדל מהותי בין להבין פרופיל צריכה של לקוח אם לוקחים את סך כל המשאבים שלו בחלוקה החודשית ומחלקים בשעות עבודה, נורמטיביות ככל שיהיו, לבין הסתכלות רבע שעתית וממנה לגזור איך באמת נראה פרופיל הצריכה של מפעל. הסמנטיקה היא חשובה.
"יש הפתעות במפה של מש"בים שמהם לומדים את הצריכה של המפעל. למה הפתעות? כי במשך הרבה עשורים חשמל לא היווה גורם מגביל בשום צורה שהיא. מספיק שעמדת בגבול החיבור של המפעל – אין באמת דין וחשבון שמישהו צריך לתת. ברגע שאתה יוצר גנרציה עצמית ואתה לא יכול להוציא חשמל החוצה או שהרווחיות של החשמל שיוצא החוצה מורידה את הכלכליות של הפרויקט באופן דרמטי חשוב מאוד שתעשיין יבין באמת מה פרופיל הצריכה המצרפי שלו ולא ברמת סך הכל קוט"ש חלקי שעות אלא ברמה רבע שעתית, מה שנקרא בוטומס אפ ולא אפ בוטומס.
"אפליקציות קוגנרציה: קיטור זו האפליקציה המיטבית לקוגנרציה, אבל למפעלים שהם מוטי קירור חשוב לבדוק מה אופיין הצריכה של המפעל. חשוב לבדוק כמה שעות המפעל עובד בשנה ובכמה שעות הוא יצטרך קיטור או קירור. מנוע של 5 מגה-וואט יכול ליצור 700 טון קירור אבל אפשר להגיע למצב שבחודשים רבים בשנה לא צריך את הקירור הזה ואתה מגיע למצב שבו אתה נתקע עם מערכת שהיא לא קוגנרציה לכמה חודשים בשנה.
"רוב הגנרציה קשורה לעסקאות חשמל. עסקת חשמל – הגם שיש לה נקודת יציאה והגם שלכאורה המצב המיטבי הוא גנרציה לא בהיקף המירבי של המפעל אלא איזשהו בייס לואד שכל תפוקותיו יזרמו אל פס הצבירה של המפעל. חשוב להבין שברמה הכלכלית בהינתן שיש גנרציה עצמית אז ברוב המוחלט של העסקאות כל העסקה פגה וככזאת החשבון הכלכלי צריך להיות מה ההפסד מעבר לגנרציה עצמית שגם היא צריכה להיות שנקודת הרפרנס שלה הוא הפסד העסקה וזה ה-0:0 שמולו הכלכלה עובדת. אז חשוב לראות מעבר לייצור העצמי מה עוד ההפסד של המפעל בהתחשב בכך שכל האתר לא ימשיך ליהנות מעסקת חשמל פרטית ואת היתרה הוא יצטרך לקנות מחברת החשמל במחיר מלא.
"נתוני תשתית: אני נתקלתי במפעל שמוזן משני שנאים – גנרציה עצמית דורשת סקר חיבור ראשוני פנימי, להבין שפס הצבירה שתחנת המיתוג של המפעל יכולה לעמוד בסקרי קצר חדשים וההסתכלות על התשתית החשמלית במפעל היא לא דבר טריוויאלי וצריך לבדוק אותו. אני ממליץ להסתכל על התשתית יחד עם חשמלאי. אלה עלויות שלוקחות על עצמן מאות רבות של אלפי שקלים ולא תמיד יזמים בתחום הזה מסבים את תשומת הלב של המפעלים לעניין של התשתית.
"נושאים חיוביים שחשוב לשקול אותם בכל מה שקשור הגם שאין תמיכה רגולטורית היום בנושא הזה, אבל בהחלט עודפי אנרגיה – היום ספר אמות המידה תומך לכאורה בחלוקת אנרגיה עודפת ברשתות חלוקה קרובות, יש לזה לכאורה יתרונות גלומים גדולים מאוד, הגם שעוד אין אף מפעל בישראל שהדבר הזה ממומש בו, אבל לוחות התעריפים הם כאלה שיצרן מתח גבוה שמוכר ללקוח מתח קרוב יש לו חמישית העלות מעלות חלוקה רגילה.
"בהינתן – זה תחת החלטת מנהל, הכוונה לרשות החשמל – לקבוע או לקבל את זה שהעסקה קרובה, אני מדגיש שעסקה קרובה בתחום המתח הגבוה ולא בתחום המתח העליון שהיא לפני שנה בוטלה. הרגולציה שהיא בעתיד תפורסם של 16 מגה ובמידה שיהיה אפשר למכור בחלוקה קרובה זה יכול להיות דחיפה רצינית לתחום הזה.
"המציאות היא יותר כואבת, הרוב המוחלט של חברות השיווק לא יכולות לתמוך בעסקאות גז כשיש גידור טבעי בין גז לחשמל. גם יצרנים גדולים נתקלים בקשיים בעניין הזה. כעקרון עסקת הגז מוצמדת לרכיב הברנט שעוצר ב-60 דולר לחבית מה שמעיב בכלל על הסבות לגז טבעי.
"נושא מהותי זה הריאליזציה של הגעה של חברות החלוקה לאתרים השונים. אנחנו חווים חברות חלוקה מ-2010 ועדיין אפשר לספור על פחות מיד אחת מפעלים מחוברים. לא נכנס לסיבות אבל בכל פרויקט שנכנסים בו להשקעות, חשוב לשבת מראש עם חברת החלוקה ולהבין מה המצב שלהם בתחום. גם אם זה לא השקעות פיסקליות אלא השקעות בחוזים וצריך צפי ריאלי להתחברות החברות לגז החלוקה.
"חשוב לציין שלחברות החלוקה חוק משק הגז אינו עומד לימינן, חברת הולכה שרוצה לחצות כביש חוצה ואז מגיעה להסכמות, חברות חלוקה צריכות לדבר עם הבעלים וזה שונה מאוד מצידן.
"עסקת גז לא מתאימה יכולה לעשות בוננזה. עסקת גז אחרי שמחיר הברנט עולה היא לא מגודרת מאחר שהחשמל בישראל לא צמוד לברנט, גם לא במעגל שני מאחר והחשמל בישראל מיוצר מפחם וגז טבעי, והגז הטבעי בייצור לחברת החשמל צמוד בכלל לסיפיאיי האמריקאי, מה שיוצר חוסר גידור בסיסי בעסקת גז, וצריך לראות התנהגות על פני ספקטרום רחב ככל שנדרש בבדיקות נגישות.
"5 מגה-וואט של הרגולציה זה תקרת זכוכית כפולה, אחת של תהליך סטטוטורי ושל תמ"א 10 שהיא לתחנות כוח, היא מ-5 ועד 250 מגה-וואט ולכן פחות מזה זה דורש רישוי של ועדה מקומית אבל לעומת זאת הליכה על מתקנים גדולים יותר דורשים אישור של תוכנית מתאר ארצית שהיא תהליך מסובך ויקר שלוקח מספר שנים ולא שווה לתחנת כוח קטנה לעבור אותו.
"ברמת רגולציה יש מגמה ברורה מאוד של רשות החשמל עם שימוע שיצא לקהל מצומצם וייצא בקרוב לציבור לקראת שימוע, המגמה היא ברורה וצריך לשים אותה על השולחן: להוביל להפקת חשמל בגבול הצריכה העצמית של האתר ולכן לפני שניגשים לפרויקטים האלה ומגיעים לחברת החשמל חשוב לראות האם עסקה מסוימת יכולה להיחשב כעסקה קרובה או פרטנית. כי יש גבול כמה קטן יכול להיות פרויקט. שניב זה פרויקט ייחודי, רוב הפרויקטים בארץ הם בין 2.5 ל-3.5 מגה-וואט, כשיורדים מהגדלים האלה היעילויות של המנועים יורדת וכשהפרויקט יורד עלות התקורה עולה והעלות של קילו-וואט הולכת ועולה.
"עלויות מערכתיות: הגם שהנושא הזה תלוי ועומד ויכול להגיע לבג"ץ, אבל אין מנוס מלקחת אחוזים מסוימים מהעלויות המערכתיות שכן יושתו על פרויקטים מהסוג הזה. במודלים שאני עושה אני לוקח 50% הקלה על גנרציה עד 16 מגה-וואט ואני מאמין שזאת תהיה ההסדרה שתצא, אבל חשוב מאוד לציין שעלויות מערכתיות זה חלק ניכר ממה שלכאורה חוסכים בפרויקטים מהתחום הזה.
"יש משהו מהותי מאוד בשניב– יש עלויות תפעול ותחזוקה קבועות, החל בכוח אדם ייחודי. כשיש אנשים קבועים שעובדים בתחנה ואין הפתעות בקטע הזה. יש מבחני רגישות לגבי כמה הרשות תתחשב בעלויות מערכתיות כדי שפרויקט כזה יוכל לצאת לדרך".
[wysija_form id="4"]