מערכת תשתיותבכנס הקוגנרציה של אתר תשתיות שחגג את פתיחת תחנת הכוח בטכנולוגיית הקוגנרציה שהקימה חברת טלמניע במפעל שניב שבאופקים, נאם אוהד עוזרד, מנהל תחום הגז הטבעי בחברת ה-EPC טלמניע. עוזרד הסביר על תהליכי בניית התחנה מנקודת המבט של חברת ההקמה, על כל הגלום והכרוך בכך
הקמת תחנת הקוגנרציה בשניב – האתגרים וההצלחה
בכנס הקוגנרציה של אתר תשתיות שחגג את פתיחת תחנת הכוח בטכנולוגיית הקוגנרציה שהקימה חברת טלמניע במפעל שניב שבאופקים, נאם אוהד עוזרד, מנהל תחום הגז הטבעי בחברת ה-EPC טלמניע. עוזרד הסביר על תהליכי בניית התחנה מנקודת המבט של חברת ההקמה, על כל הגלום והכרוך בכך
בתמונה הראשית: אוהד עוזרד, מנהל תחום גז טבעי טלמניע. כנס קוגנרציה של תשתיות, 2015
אוהד עוזרד, מנהל תחום הגז הטבעי בטלמניע: "התלבטנו איפה לעשות את הכנס הזה, רצו לעשות אותו בתל אביב אבל כנס תעשייה לא עושים בבית מלון בתל אביב אלא איפה שמתבצעת התעשייה וזה כאן באופקים.
"קצת על טלמניע: טלמניע היא חברה מקבוצת פ.ק גנרטורים, החברה הוקמה ב-1956, התעסקה בעבר בעיקר בגנרטורים ולוחות סינכרון וכיום מתעסקים בהקמת תחנות כוח בעולם ברחבי העולם: באפריקה, מרכז ודרום אמריקה וישראל. כיום מתקינים תחנות כוח בכל הסוגים: גז טבעי, דיזל ומזוט. בישראל אנחנו מקימים כרגע שלוש תחנות כוח קוגנרציה. אחת מהן היא שניב, גרנות ובצומת להבים באמבר. כמו כן גם הקמנו תחנת ביוגז במט"ש השרון.
"כשהגיע הגז הטבעי לישראל זה היה רק טבעי להביא את העבודה שלנו גם לכאן. בשנתיים האחרונות אנחנו עובדים על הסבות של 13 מפעלים לגז טבעי, הקמת תחנות מורד הזרם וציוד, בקיצור הסבה של מפעלים מהדרום ועד לצפון.
"בגבון הקמנו תחנת כוח של 70 מגה-וואט, עוד תחנה שכבר מוכנה של 105 מגה-וואט בגבון. מנועי גז טבעי. תחנה בבורקינה פאסו הסתיימה רק לאחרונה, מנועי דיזל של חברת מאן. תחנת כוח בפרו שהיא פרויקט הנדסי מורכב של העברת תחנת הכוח באמזונס.
"בניית תחנה מתחילה בניתוח המצב האנרגטי והצרכים והדרישות של הלקוח ואיתו הולכים ללימוד משותף כדי להבין מה הלקוח רוצה ומה שהוא צריך. בשניב צריכת האנרגיה של המפעל היא בין 5-6 מגה-וואט בשעה, קיטור של 15 בר. זה 7-8 טון קיטור לצריכה שעתית, הוא עובד 24 שעות ביום, 5600 שעות בשנה מאחר והוא סגור בשבתות וחגים. חברת טלמניע היא חברת EPC, אנחנו לא מייצגים חברות מנועים אלו או אחרות והעיקר שלנו הוא לתפור את החליפה הכי מתאימה למפעל ולצורך כך חיפשנו את המנוע הכי טוב למפעל.
"בחרנו לשם כך את מנוע רולס רויס שזו פעם ראשונה שאנחנו עובדים איתם. אנחנו אומרים רולס רויס אבל זה בעצם מפעל ברגן שנמצא בנורבגיה, זה מנועי גז טבעי עם הנצילות הכי גבוהה בעולם. יש לו נצילות של 47% בציר האלטרנאטור. באנו לחברת החשמל לפני שבועיים עם הנתונים האלה וזה היה מדהים ללכת לנציג שמאשר את כל התחנות האלה בארץ והוא אמר לנו שאי אפשר להגיע לנצילות שהצהרנו שהמנוע מגיע אליה, אז רולס רויס מצהירים שהמנוע שלהם מגיע לאפילו קצת יותר והם מוכנים לשלם קנסות על זה אם לא. תחנות הכוח האלה עובדות לפרק זמן שהוא "בלתי מוגבל" ונסענו לראות תחנה באיטליה שעובדת כבר עשרות אלפי שעות והיא עובדת – רציתי להגיד כמו שעון שוויצרי אבל במקרה הזה היא עובדת כמו רולס רויס.
"הלב השני של תחנת כוח קוגנרציה הוא הדוד: Heat recovery steam generation. ובמקרה הזה הבאנו דוד מספרד שהוא דומה לדוד שריפה ישירה אך מה שמייצר את הקיטור זה הגזים שמייצרים את הקיטור. בתהליך הבירור של התחנה עם שניב הם רצו תחנה שקרובה אליהם של 14 בר, אבל מה שקרה כאן זה מה שקורה לא פעם: המפעל נכנס לנתונים שלו ומגלה שהתהליך שלו נכון לתקופה שבה הקימו את המפעל ולא נכון יותר היום, אז אנחנו נספק להם דוד של 18 בר שהוא הרבה יותר עוצמתי ונכון להם.
"לשניב היו מספר אתגרים. הראשון היה שדרשו מאיתנו ששטח התחנה יהיה מאוד מצומצם מאחר וכל מטר חשוב להם – תחנה שצריכה להיות 450-500 מטר הם דרשו שנבנה אותה בפחות מ-300 מטר רבוע. האתגר השני היה עלויות תפעול, שניב דרשו שהתחנה תהיה ללא עלויות תפעול נוספות למפעל, כלומר שכל התפעול יהיה דרך חדר התפעול של המפעל, ורולס רויס מאפשרים את זה – בנינו תחנה ללא חדר בקרה, הכל יבוצע על ידי צוות המפעל ללא עלויות נוספות.
"כדי לדחוס את הבוילר והמנוע וכל הציוד החשמל לשטח כזה קטן – שניב ביקשו 300 מטר עשינו 270. העלינו את הדוד על גלריה כדי לחסוך בשטח – זה נשמע פשוט אבל הוא שוקל 30 טון. למטה קיבלנו מקום לכל הציוד הנדרש. גרמנו לחיסכון מאוד משמעותי במקום. הקרבה במרחק של המנוע והדוד גרמה לחיסכון בהפסדי המרחק, זה יכול להביא לעוד כאחוז של יעילות ובתחנה שעובדת 25-30 שנה זה מאוד משמעותי.
"האתגר השני היה שלוחות החשמל של שניב היו מאוד ישנים ולא התאימו לציוד החשמל המתקדם. רצינו למנוע בעיות חשמל למפעל. לשמחתי הרבה שניב השתכנעו לשדרג את לוחות המתח הגבוה שלהם ולכן המצב של המפעל הוא הרבה יותר טוב מבחינת אמינות החשמל בזכות תחנת הכוח.
"לוח זמנים סביר להקים כזאת תחנה: תכנון רישוי של 6-12 חודשים, רכש במינימום זה 8 חודשים והקמה זה עוד 8 חודשים, כך שבמינימום בנייה כזאת זה 20 חודשים. אבל מי שמכיר את פסח ברנט מנכ"ל שניב הוא מקבל את מה שהוא רוצה, ובהתחלה הסכמנו להוריד את לוח הזמנים ל-14 חודשים ואז התקדמנו ארבעה חודשים קדימה עד שחתמנו את החוזה אבל התאריך נשאר אותו תאריך כך שנשארו לנו רק 10 חודשים לעשות את הכל. זה אתגר גדול.
"הבאנו אנשים מקומיים שינהלו את הפרויקט של ההקמה. הקימו ועדה שלא ויתרה לנו על שום פרט אבל הייתה מאוד עניינית ומהירה וסיימנו בשלושה חודשים את היתר הבנייה. אין שום סיבה שהשגת היתר בנייה בארץ תיקח יותר משלושה חודשים אבל אנחנו יודעים שבפועל הסביבה בארץ היא שונה וזה לוקח בדרך כלל הרבה יותר.
חשבנו שהיתר גז זה נורא פשוט – שניב קיבלה היתר גז ב-2012, התחברנו לצינור שלהם וזה היה אמור לקחת פחות מחודש. ועדיין עם כל ההיכרות של טלמניע עם PB ומכון התקנים לקח לנו 8 חודשים לקבל היתר גז. אחרי 8 חודשים קיבלנו היתר לבנות 60 מטר צינור עם 4 ברזים, היינו מאוד מרוצים ויצאנו לדרך עם ביצוע. מקווים כבר שבוע הבא לקבל היתר הגזה מהם.
ראש העיר ישב איתנו תחת טילים על הפרויקט בצוק איתן ולא דחה את הפגישה.
"הוא ביקש שהבניין של תחנת הכוח ייראה יפה והלכנו למילאנו כדי ללמוד מהם – יצרנו בניין שנראה כמו בניין הייטק, הארובה מוסתרת ומי שייסע ליד יראה בניין נקי ויפה. גז טבעי זה מקור שמביא יכולת לעשות את ייצור החשמל בצורה יחסית נקייה, ללא זיהום אוויר- מה שהכרנו בעבר מתחנות כוח מזהמות.
"לגבי תחנת הכוח עצמה: הקבלן היה צריך להקים 52 כלונסאות והוא אמר שאי אפשר לזרז את הפרויקט ולהביא שני מקדחים – אז הנה אתם רואים שאפשר והוא סיים את זה בשבועיים. ביסוס של המנוע: זה לא עבודת קבלן רגילה ויש קופסאות שכל אחת מהן צריכה לקבל בורג על סנטימטר וזאת עבודת אומן ולא עבודה רגילה.
"להביא את המנוע לארץ היה פרויקט בפני עצמו, מנורבגיה היה צריך להעביר אותו לאוניה קטנה יחסית ומשם לאוניה גדולה יותר. התחנה תאפשר יתרון משמעותי בצריכת האנרגיה. תודה לצוות המהנדסים שאיפשר לנו לעמוד בלוח הזמנים המאתגר".
[wysija_form id="4"]
אוהד – פרוייקט לתפארת , כל הכבוד.